ישיבת מדברה כעדן

ישיבת מדברה כעדן
	היכל הישיבה
ישיבה
תקופת הפעילות	תשנ"ב–הווה
מייסדים	הרב דוד תורג'מן; הרב צבי קוסטינר
בעלי תפקידים
ראש הישיבה	הרב צבי קוסטינר
תלמידים
	500
מיקום
מיקום	מצפה רמון
מדינה	ישראל
קואורדינטות	30°36′42″N 34°47′50″E / 30.611722222222°N 34.797305555556°E
	midbara.org.il
	מפת מיקום; מפה דינמית; (למפת צפון הנגב רגילה) ישיבת מדברה כעדן ישיבת מדברה כעדן ישיבת מדברה כעדן מפת __ מצפה רמון; [‌למפה דינמית של דרום הנגב‌] מכל הצדדים: __ מועצה אזורית רמת הנגב

ישיבת מדברה כעדן, היא ישיבה המשתייכת לזרם ישיבות הקו ונמצאת במצפה רמון. הישיבה היא הראשונה מבין הישיבות הציוניות בעיירות הפיתוח שבנגב. התלמידים בישיבה בוחרים בין שני מסלולי לימוד: ישיבה גבוהה וישיבת הסדר. בראש הישיבה עומד הרב צבי קוסטינר, ולומדים בה כ-400 תלמידים ו-100 אברכים^[1].

שמה של הישיבה לקוח מספר ישעיהו (נ"א, ג'): ”כִּי נִחַם ה' צִיּוֹן נִחַם כָּל חָרְבֹתֶיהָ וַיָּשֶׂם מִדְבָּרָהּ כְּעֵדֶן וְעַרְבָתָהּ כְּגַן ה'”.

היסטוריה

בשנת תשמ"ט, 1989, התארגנה קבוצת אברכים מישיבת מרכז הרב במטרה להקים גרעין תורני בעיר פיתוח. בראש הקבוצה עמד הרב צבי קוסטינר ובין חבריה היו הרבנים מרדכי גבאי, דני ארגמן, בניהו ג'מוס, אביה אלבה והרב דוד שרים רב הגרעין התורני ערד. הקבוצה, שפעלה בהדרכת הרב יהושע צוקרמן, החליטה להגיע לדימונה על פי בקשת הרב דוד תורג'מן. עם ההגעה לדימונה הקימה הקבוצה במקום כולל אברכים.

בסיוון תשנ"ב נענה איגוד ישיבות ההסדר לבקשת הרב תורג'מן ואישר הקמת ישיבה במקום. באלול תשנ"ב נפתחה הישיבה החדשה שנקראה 'ישיבת ההסדר דימונה', כשהמחזור הראשון גויס על ידי הרב דידי לנזמן. עם הקמת הישיבה הגיעו לדימונה כדי ללמד בישיבה רבנים נוספים ובהם הרב אלי בזק, הרב אליהו מאלי והרב אהוד ברזילי. כראש ישיבה שימש הרב קוסטינר ואילו הרב תורג'מן עמד בראשות כלל המוסדות של הגרעין התורני.

בשנת תשנ"ח הקימו תלמידים מהישיבה את ישיבת איילת השחר, ישיבת הסדר באילת, המתפקדת כיום באופן עצמאי.

במשך השנים נוצרו חילוקי דעות בין הרב קוסטינר לרב תורג'מן בנוגע לניהול הישיבה. בעקבות זאת, החליט הרב קוסטינר באדר ה'תש"ס להקים עם תלמידיו ישיבה חדשה. אנשי הישיבה נענו להזמנתו של הרב דוד אביחיל, אז ראש הישיבה התיכונית מצפה רמון להקים את הישיבה במצפה רמון. למקום עבר גם חלק ניכר ממשפחות הגרעין.

בשנת תשס"ח הקים הרב תורג'מן ישיבת הסדר חדשה בדימונה בשם "ישם מדברה כעדן".

הישיבה כיום

בישיבה לומדים כ-500 תלמידים, מתוכם כמאה ועשרה אברכים.

היא נחשבת לאחת מישיבות הקו, ולימוד האמונה בה הוא על פי שיטתו של הרב צבי ישראל טאו, אשר נתפס בעיני רבני הישיבה כממשיך דרכו של הרב צבי יהודה הכהן קוק.

בהתאם לתפיסת הקו רבני הישיבה ממליצים לתלמידים להתפקד למפלגות ציוניות דתיות ולהימנע מלהשתמש בסמארטפון.

בשונה מרוב ישיבות ההסדר, התלמידים אינם מתגייסים כעבור שנה וחצי לשירות צבאי, אלא רק לאחר שלוש שנים, ולכל הפחות שנתיים וחצי. הם נשארים במסגרת ההסדר שש שנים, במקום 5. תלמידים רבים לומדים בישיבה פרקי זמן ארוכים אף יותר משנתיים וחצי לפני הגיוס. מיעוטם מתגייסים לשירות מלא או להסדר מרכז.

בישיבה לימדו או מלמדים הרב צבי קוסטינר (ראש הישיבה), הרב אלי בזק (כר"מ לאמונה), הרב קובי דביר (ר"מ לבוגרי צבא), הרב אוריאל ספז, הרב אלישיב מאיר, הרב דידי לנזמן, הרב דרור שילה, הרב אודי הראל, הרב נחמיה טאו (בנו של הרב צבי ישראל טאו), הרב אביעד טורם, הרב חזי מעטו, הרב ישי רמות, הרב אלחנן אוריאל, הרב משה מאלי (עשרת האחרונים הם בוגרי הישיבה), הרב שמריהו הופמן, הרב אמיר כ"ץ, הרב ערן היימן, הרב יוסי הורוביץ, הרב יעקב גרוס ועוד.

עד סוף שנת 2012 שכן בית המדרש במבנה של העירייה וחדר האוכל וחלק מחדרי השיעורים היו בבית ספר יסודי סמוך. בסוף שנת 2012 עברה הישיבה למבנים חדשים שבנתה, הכוללים בית מדרש, חדרי שיעורים, ספריה ומקווה.

מוסדות נוספים ופעילות

רבני הישיבה ואברכיה מוסרים שיעורי תורה לתושבי המקום. עם חנוכת משכן הקבע של הישיבה הוקצה חדר השיעורים הגדול שבה לשמש בשבתות כבית כנסת בנוסח עדות המזרח לתושבי המקום. בחורים מהישיבה מכינים ילדים ממצפה רמון לבר המצווה שלהם.

באלול תשע"ד הקימו תלמידים מהישיבה שלוחה של הישיבה בערד, בראשות הרב דוד שרים.

הישיבה מקיימת שיעורי תורה בבסיסים צבאיים הסמוכים לה, בפרט בבה"ד 1 וכן בבתי כלא סמוכים, ושולחת מדי שבת בחורים לבסיס חיל-האוויר רמון^[^{דרוש מקור]} במטרה להעביר שיעורי תורה. הישיבה שולחת תלמידים גם לקיבוצים בעוטף עזה בימים נוראים ודואגת לקריאת מגילה בפורים בבסיסים וביישובים.

לישיבה קשר קרוב לישיבת ההסדר ירוחם הסמוכה אליה, ומדי שנה הישיבות עורכות מסיבת חנוכה משותפת הנערכת לסירוגין בשתי הישיבות.^[2]

הישיבה הייתה מעורבת בהקמתו של היישוב הדתי מרחב עם. רב היישוב לשעבר, הרב עוז קאפח, הוא בוגר הישיבה. כמו כן שלחה הישיבה כחמישה אברכים עם משפחותיהם להשתתף בהקמת גרעין תורני ביישוב חריש.

באלול תשע"ט הקים הרב נחמיה טאו, שהיה ר"מ בישיבה, את הישיבה הקטנה "מדברה כעדן לצעירים". בראשה עומד הרב יוסי איגרא, בנו של הדיין הרב אליעזר איגרא^[3]. הישיבה ממוקמת אף היא במצפה רמון, ולומדים בה כ-60 תלמידים.