ישיבת קול תורה לצעירים

ישיבה קטנה חרדית-ליטאית בירושלים

ישיבת קול תורה לצעירים (מכונה גם קול תורה הקטנה) היא ישיבה קטנה חרדית-ליטאית הממוקמת במתחם של ישיבת קול תורה בשכונת בית וגן בירושלים.

ישיבת קול תורה לצעירים
בניין ישיבת קול תורה בשכונת בית וגן בירושלים
ישיבה
השתייכות חרדים ליטאים
תקופת הפעילות 1939–הווה (כ־86 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
מייסדים
בעלי תפקידים
מנהל הרב ישראל ברלין
ראש הישיבה הרב משה יהודה שלזינגר ובנו הרב שלמה שלזינגר
משגיח הרב אביעזר שפירא
תלמידים
כ-300
מיקום
מיקום בית וגן, ירושלים
מדינה ישראלישראל ישראל
קואורדינטות 31°46′01″N 35°10′58″E / 31.766944444444°N 35.182777777778°E / 31.766944444444; 35.182777777778
מפה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הישיבה היוותה חלק מהישיבה הגדולה שנוסדה בשנת תרצ"ט (1939) בידי הרב יחיאל מיכל שלזינגר והרב ברוך קונשטט. בשנת תשי"ב (1953) קיבלה בית מדרש נפרד ובסוף שנות ה-70 התחלקה למסגרת נפרדת כשהמשגיח הוא הרב אביעזר שפירא.

תולדות הישיבה

עריכה

כחלק מהישיבה הגדולה (1939-1953)

עריכה
  ערך מורחב – ישיבת קול תורה

הישיבה היא חלק מהישיבה הגדולה שנוסדה בעקבות אירועי ליל הבדולח בשנת תרצ"ט (1939) על ידי הרב יחיאל מיכל שלזינגר ששימש קודם לכן כמורה הוראה ור"מ בפרנקפורט, והרב ברוך קונשטט ששימש כאב בית דין וראש ישיבה בעיר פולדה, ונועדה עבור נוער שעלה ממערב אירופה. עם הקמתה מנתה הישיבה 14 תלמידים, ובשנה שלאחריה כבר היו למעלה מ-50 תלמידים.

בתחילה השתכנה הישיבה בבית הכנסת שבשכונת משכנות ישראל הסמוכה לשכונת מחנה יהודה. אחר כך עברה הישיבה לשכונת שערי חסד, כשהפנימייה וחדר האוכל שוכנו במבנה המכונה "בית סבא" ברחוב המלך ג'ורג' 47.

עם ההכרזה על הקמת אזור ביטחון ב' בפברואר 1947 פונה בית סבא, ובהשתדלות הרב הרצוג אצל הבישוף האנגליקני של ירושלים השתכנה הפנימייה באופן זמני באגף של ירושלים קולג' לבנות ברחוב אוסישקין, שבהמשך היה למשכנו של בית הספר אוולינה דה רוטשילד.

הישיבה המשיכה בלימודים סדירים במהלך מלחמת העצמאות ולמדו בה באותה עת כ-120 תלמידים.

הקמת בית מדרש נפרד לישיבה הקטנה (1953)

עריכה

בשנת תשי"ב (1953) חולקה הישיבה לשתי מסגרות - ישיבה גדולה, וישיבה קטנה. לישיבה הקטנה הוקצה חדר מיוחד, ואת ניהולה קיבלו הרב ישראל בונדהיים והרב יוסף יהודה ריינר.

בשנת תשי"ז עברה הישיבה הגדולה לשכונת בית וגן, וכעבור שנה הצטרפה אליה הישיבה הקטנה ששוכנה בקומה העליונה של הפנימייה. עם המעבר מונה הרב דוב זאב שטיינהויז למשגיח הישיבה וצורפו כרמי"ם הרב אלכסנדר דינקל ועוד.

בשנת תשכ"ד נבנה בית בית מדרש לישיבה הגדולה ומתחתיו נבנה בית המדרש "היכל משה" עבור הישיבה הקטנה, והמבנה הקודם עבר לשמש כפנימייה בלבד.

עד סוף שנות ה-70 פעלו הישיבה הגדולה והקטנה כמסגרת אחת שכללה שיעור א' וב' בישיבה הקטנה והמשך בישיבה הגדולה, בשלב מסוים הן נפרדו לשני מסגרות שונות.[דרוש מקור] בשנת תשל"ח מונה הרב אביעזר שפירא לכהן כמשגיח הישיבה.[1]

בשנת תשס"ג חנכה הישיבה את בניין בית המדרש ברחוב תורה ועבודה, בו היא שוכנת עד היום[א]. המבנה בנוי בצורת אנייה. בקומה העליונה נמצא בית המדרש ומאחוריו אוצר הספרים, ובמגדל נמצאים חדרי השיעורים. בקומה התחתונה נמצאים חדר האוכל והמטבח שבעבר היו בבית פולדה היכן שכיום נמצא הת"ת.

בשנת 2020 נבנתה קומה נוספת לפנימיית הישיבה.

 
מבנה בית המדרש בנוי בצורת אניה. בקומה התחתונה נמצאים חדר האוכל והמטבח ובמגדל נמצאים חדרי השיעורים
 
מבנה הכניסה המרכזי לישיבה (מימין נמצאת הפנימייה)

רבנים בולטים

עריכה
 
הרב ישראל גנס, מרבניה הבולטים של הישיבה בעבר
 
הרב יחזקאל קורן במסירת שיעור (אוגוסט 2005)

הישיבה כיום

עריכה

הישיבה קטנה, הכוללת פנימיה, היא מהישיבות הגדולות והמובילות בירושלים, ובכלל. הישיבה נחשבת לישיבה בעלת משטר יחסית לשאר הישיבות ועם זאת הביקוש אליה גדול. אחד המאפיינים שגורמים לביקוש הגדול הוא שהישיבה משלבת בתוכה את כל סוגי הבחורים והמשפחות, מה שמייצר ביקוש מכלל אזורי העיר, כאשר חלק גדול מקרב ההורים השולחים לישיבה, הם בוגרי הישיבה בעצמם.

יותר מרבע מכל שיעור הנכנס לישיבה מורכב מבחורים הגרים בבית וגן, רובם הגדול מתלמוד תורה אחיעזר, מספר בחורים נוספים מתלמוד תורה חקרי לב ומ-2022 אף מתלמוד תורה לויכטר[ו]. הישיבה מעדיפה בחורים מבית וגן, משום שאינם צריכים פנימייה. תלמודי תורה נוספים השולחים לישיבה הם המסורה מרמת שלמה, אבני שלמה מגבעת שאול, אורחות אי"ש והרא"ם מהר נוף, קהילת קמניץ מנווה יעקב, חוות דעת ושערי דעת מרמות, חכמת שלמה מסנהדריה, ועוד.

הישיבה שולחת בכל שנה רבים מתלמידיה המסיימים את הישיבה לישיבות גדולות המובחרות ביותר בציבור הליטאי, כשרוב השיעור המסיים את הישיבה מתחלק בין ישיבת חברון, לישיבת פוניבז'. הישיבה משדלת את הבחורים שלא ללכת לישיבת חברון, ובשנת 2018 אף נשלחו כמחצית מהכמות אותה הייתה שולחת מדי שנה לחברון, זאת לאחר שאחד מבכירי צוות הישיבה הפציר בבחורים שלא לשלוח אליה טפסי רישום.[7] עם זאת מדי שנה כמות גדולה ביחס לשאר הישיבות, ולפעמים אף הגדולה ביותר, נשלחת לשם.

הישיבה מונה כיום כ-300 בחורים.

בשנת תשפ"ד (2023) התקבלו 102 בחורים לשיעור א'.[8]

צוות הישיבה

עריכה

ראש הישיבה: הרב שלמה שלזינגר, בנו של הרב משה יהודה שלזינגר.

משגיח: הרב אביעזר שפירא, רב בית המדרש של חסידות דרוהוביץ'.

משגיחים נוספים: הרב יששכר כהן[ז] והרב מאיר פליטו[ח].

רמ"ים

עריכה
  • שיעור א':
    • עיון: הרב חנוך מייזליש[ט] והרב משה לנג[י].
    • בקיאות: הרב אלחנן שנברגר[י"א] והרב דניאל ברויאר[י"ב].
  • שיעור ב'
    • עיון: הרב בן ציון שפירא והרב אברהם ישעיהו סטפנסקי.
    • בקיאות: הרב יחיאל שלזינגר[י"ג] והרב אליהו רבינוביץ' תאומים[י"ד].
  • שיעור ג'
    • עיון: הרב מאיר קוט[ט"ו] והרב חיים דומב[ט"ז].
    • בקיאות: הרב איתמר שוהם[י"ז].
 
מימין הרב מאיר קוט (לשמאלו הרב ברוך שמואל דויטש)

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה

ביאורים

עריכה
  1. ^ לרגל חנוכת הבניין הוציאה הישיבה אסופת מאמרים[2].
  2. ^ אחיו אהרון ובנו יעקב היו רמ"ים בישיבה.
  3. ^ מידע עליו ניתן למצוא בתוך הערך "רבי יחזקאל קורן", באתר המכלול. את מקומו כר"מ החליף לתקופה קצרה אחיינו הרב יוסף מרדכי קונשטט.[5]
  4. ^ במהלך מחלתו במשך 15 שנים עד לפטירתו מילא את מקומו הרב שמואל נוסבוים שקודם לכן היה משיב בישיבה.
  5. ^ נכדו של הרב יונה מרצבך ובנו של הרב דוד צבי מרצבך.[6]
  6. ^ בעבר קיבלה הישיבה תלמידים רבים מלויכטר, דבר שנפסק במהלך השנים.
  7. ^ קודם לכן שימש כמשיב בישיבה.
  8. ^ התווסף לצוות הישיבה בתקופת מגפת הקורונה, אז הרב כהן לא יכול היה להגיע מפאת מחלה.
  9. ^ קודם לכן שימש כר"מ בישיבת עטרת שלמה. נכנס כמשיב לבני שיעור ב' ובהמשך החליף את הרב ישראל גנס.
  10. ^ נכדו של הרב זאב לנג מזכיר הישיבה בעבר.
  11. ^ בנו של יוסף שנברגר אדריכל הישיבה הגדולה, וגיסו של הרב ישראל גנס.
  12. ^ בנו של הרב שלמה ברויאר ומשיב בישיבת שערי שמועות.
  13. ^ בנו של הרב משה יהודה שלזינגר ואחיו של הרב שלמה שלזינגר ראשי הישיבה גדולה.
  14. ^ בנו של הרב יעקב רבינוביץ' תאומים.
  15. ^ משמש בנוסף כר"מ בישיבה לצעירים בשכונת נווה יעקב. מידע עליו ניתן למצוא בתוך הערך "מאיר קוט", באתר info.
  16. ^ גיסו של הרב יחזקאל קורן.
  17. ^ חתנו של הרב יחזקאל קורן.

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ הרב ישראל בונדהיים, קול התורה, ירושלים: ישיבת קול תורה, תשס"ג, עמ' עז, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
  2. ^ קול התורה, ירושלים: ישיבת קול תורה, תשס"ג, באתר אוצר החכמה
  3. ^ ישראל כהן, ברוך דיין האמת: הגאון הרב ישראל בונדהיים זצ"ל, באתר כיכר השבת, ‏3 באוגוסט 2014
  4. ^ משה ויסברג, אבל בקול תורה: הגאון רבי יחקאל קורן זצ"ל, באתר בחדרי חרדים, 12 באוקטובר 2020 ; אבי רבינא, ‏לאחר מאבק בקורונה: נפטר הגר"י קורן זצ"ל, באתר כיכר השבת, 12 באוקטובר 2020
  5. ^ משה ויסברג, העילוי שמונה לר"מ בישיבה קטנה החשובה, באתר בחדרי חרדים, 12 באפריל 2021
  6. ^ משה ויסברג, המלמד: הרב הגאון רבי דוד צבי מרצבך זצ"ל, באתר בחדרי חרדים, 16 בדצמבר 2022
  7. ^ אבי רבינא, הרב חברוני התייעץ עם מרן הגר"ח אם לסלק את הבחורים, באתר כיכר השבת, ‏19 ביולי 2018
  8. ^ משה ויסברג, מיוחד: הצצה לעולם הישיבות הקטנות בירושלים, באתר בחדרי חרדים, ‏15 ביולי 2023