ישיבת ההסדר עכו

ישיבת ההסדר עכו
	דגם קריית הישיבה
ישיבת הסדר
מוטו	תלמוד גדול המביא לידי מעשה
השתייכות	ציונות דתית, ישיבות הסדר
תקופת הפעילות	ה'תשס"ג–הווה
מייסדים	הרב יהושע ויצמן ; הרב יוסי שטרן
מגמות	ישיבה קהילתית
בעלי תפקידים
ראש הישיבה	הרב יוסי שטרן
תלמידים
	כ-230
מיקום
מיקום	עכו
מדינה	ישראל
קואורדינטות	32°55′54″N 35°05′19″E / 32.931694444444°N 35.088666666667°E
	www.yakko.co.il
	(למפת הגליל המערבי רגילה) ישיבת ההסדר עכו

ישיבת ההסדר עכו (רוח צפונית) היא ישיבת הסדר שהוקמה בשנת תשס"ג (2002) בעכו בראשות הרב יוסי שטרן.

הקמת הישיבה ופעילותה

ישיבת ההסדר בעכו הוקמה בשנת תשס"ג כשלוחה של ישיבת ההסדר מעלות. בשנה זו למדו בישיבה כ-30 תלמידים שעברו אליה מישיבת מעלות. הקמת הישיבה באה על רקע עזיבת אוכלוסייה יהודית את העיר עכו, ובפרט את שכונת וולפסון במרכז העיר, שנותרה כמעט ללא תושבים יהודים. בעקבות פנייתו של רב העיר עכו, יוסף ישר, נפתחה הישיבה בבית הכנסת בשכונה שעמד בפני סגירה עקב מיעוט מתפללים.

בראשות הישיבה מאז היווסדה עומד הרב יוסף שטרן, חתנו ותלמידו של הרב יהושע ויצמן ור"מ לשעבר בישיבת אלון מורה, כיום מלמדים בישיבה הרב נריה פופר (כולל פסגות ובוגר ישיבת קדומים ישיבת הר המור וישיבת מרכז הרב) הרב שלמה גוטמן (בוגר מרכז הרב) הרב אורי בירן (מישיבת הר עציון שבאלון שבות) הרב יגאל פסו (למד בישיבת מעלות והיה ר"מ בישיבה בחולון) הרב נעם ורשנר (בוגר ישיבת ההסדר ירוחם וישיבת הר עציון), הרב אלישע אורון (למד בישיבת הר עציון ובוגר ישיבת ההסדר עכו), הרב אסף-חיים בהרב (בוגר ישיבת בינות, ישיבת ברכת משה וישיבת הר עציון) והרב עמיחי סכר (בוגר ישיבת ברכת משה), הרב ששון אמתי (בוגר ישיבת אלון מורה).

הישיבה שייכת למרכז ישיבות בני עקיבא.

הגישה התורנית בישיבה היא "תלמוד גדול שמביא לידי מעשה"^[1] התלמוד הגדול קשור ל"איחוד הלכה ואגדה" - לימוד החושף את העקרונות והיסודות המהותים של התורה, שלאורם נלמדים פרטי ההלכות ומשמעותם.

רוב תלמידי הישיבה באים ממרכז הארץ ומאזור ירושלים וחלקם המועט נשאר לגור בעכו לאחר נישואיהם. כיום (2024) מונה הישיבה כ-230 תלמידים. הישיבה מאפשרת גם לימודי הוראה לתואר ראשון בחינוך, בשיתוף עם מכללת שאנן.

תלמידי הישיבה ומוריה עוסקים לא רק בתלמוד תורה אלא אף בפעילות תרבותית בקהילה בחיזוק הזהות היהודית והציונית בעיר. במהלך מלחמת לבנון השנייה נשארו תלמידי הישיבה בעכו וסייעו לפיקוד העורף בחלוקת מזון ובעידוד רוח התושבים^[2]. בין הפעילויות שבהן עוסקים תלמידי הישיבה ניתן למנות: אימוץ בית הספר המקיף אמי"ת בעיר, העברת שיעורי ערב ובפעילות עם נוער, התנדבות במועדוניות לילדים במצוקה, פעילות עם ילדים מוגבלים, סיוע בשיעורי בית לילדים מתקשים, חלוקת מזון למשפחות נזקקות, אימוץ ניצולי שואה, תמיכה בילדים שהוריהם נפגעו במלחמת לבנון השנייה, פעילות תרבות במסגרת אירועים עירוניים הקשורים בחגי ישראל, התנדבות במשמר האזרחי. בזכות כוח האדם הקרבי שבישיבה, תלמידיה משמשים גם ככיתת הכוננות של העיר עכו.

בשנת תשע"א (2011) נחנך מבנה הקבע של הישיבה, הכולל בית מדרש, מבני ציבור ופנימייה.^[3]

לצד הישיבה פועלת "מדרשת הגליל המערבי - מרחביה" על שמו של תלמיד הישיבה, עמיחי מרחביה ששירת כקצין בחטיבת גולני ונהרג במלחמת לבנון השנייה. המדרשה עוסקת בלימוד תכנים וערכים במורשת היהודית והציונית בבתי-ספר יסודיים, תיכוניים ועם קבוצות מאורגנות, ומקיימת סמינריונים וסיורים מודרכים בעכו ובגליל המערבי.

ראשי הישיבה הצהירו בפומבי כי אף שייעודה של הישיבה הוא לבלום את עזיבת היהודים את שכונת וולפסון^[4] הם מבקשים להימנע מהתגרות או עימות עם תושביה הערבים של השכונה.^[4] למרות זאת, בשנת תשס"ז (2006) התגלעה תגרה בין תלמידי הישיבה לתושבי השכונה הערבים, במהלך ההקפות המסורתיות של שמחת תורה.^[5] תקרית נוספת אירעה לאחר יום הכיפורים תשס"ט כאשר משרד הישיבה הוצת.^[6] המציתים, שלושה ערבים ישראלים, הורשעו ונידונו למאסר בגין ההצתה.^[7]