ישיבת שפע מקור חיים

ישיבת שפע - מקור חיים
מוסד חינוכי
מוטו	תלמד. תרגיש. תבין.
השתייכות	ציונות דתית, נאו-חסידות
תקופת הפעילות	2009–הווה (כ־15 שנים)
מייסדים	הרב עדין אבן ישראל (שטיינזלץ), הרב יהונתן גוטמן, יואל שפיץ, רפי בן עוליאל
מגמות	ביולוגיה, פיזיקה, מדעי המחשב, היסטוריה, לימודי ארץ ישראל וארכאולוגיה, אומנות, עיבוד נתונים
שכבות לימוד	ז-יב
בעלי תפקידים
מנהל	הרב יהונתן גוטמן, אמיר יוסט, תני וולפיש
ראש הישיבה התיכונית	הרב יהונתן גוטמן
באחריות	עיריית ירושלים, מנח"י
תלמידים
	כ-400
מיקום
מיקום	בית וגן ירושלים
מדינה	ישראל
קואורדינטות	31°46′09″N 35°10′46″E / 31.769096205453°N 35.179346871264°E
	https://yeshivatshefa.org.il/

ערך זה עוסק בישיבה תיכונית בירושלים. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו ישיבת מקור חיים (פירושונים).

ישיבת שפע - מקור חיים היא ישיבה תיכונית דתית לאומית נאו חסידית, בראשות הרב יהונתן גוטמן.

הישיבה נוסדה על ידי מנהלת חינוך ירושלים, מרכז שטיינזלץ וישיבת מקור חיים כחלק מישיבת בני עקיבא נתיב מאיר ולאחר מספר שנים קיבלה מעמד עצמאי.

כיום היא שייכת למוסדות שפע - מקור חיים, ולומדים בה כ-400 תלמידים.

הישיבה מתאפיינת בקו חסידי-ציוני-ארצישראלי.

הישיבה נקראת שפע על שם ישיבת מקור חיים (שפע), וכן מקור חיים על שם ישיבת מקור חיים שהייתה חלק מהקמתה, וגם נקראת על שם הקיווי והצפיה לה' שהוא מקור החיים ומקורו מהפסוק בספר תהלים (תהלים לו, י); כִּֽי־עִ֭מְּךָ מְק֣וֹר חַיִּ֑ים בְּ֝אוֹרְךָ֗ נִרְאֶה־אֽוֹר.

היסטוריה

הישיבה הוקמה ב-2009 ביוזמת הרב עדין אבן ישראל (שטיינזלץ) ותלמידו יואל שפיץ, ראש המכון הפדגוגי במרכז שטיינזלץ.^[1] הישיבה הוקמה כחטיבת ביניים בתוך ישיבת בני עקיבא נתיב מאיר^[2] ובראשה הועמד הרב יהונתן גוטמן,^[3] בוגר ישיבת מקור חיים.

הפיצול מנתיב מאיר ופתיחת ישיבה עצמאית

החלו חילוקי דעות בין הנהלת נתיב מאיר להנהלת הישיבה שפעלה בתוך נתיב מאיר במעמד חצי עצמאי, הסכסוך הגיע לשיא כשהנהלת נתיב מאיר פיטרה מספר אנשים מצוות הישיבה. לקראת סוף אותה שנה הודיעו להנהלת הישיבה שהישיבה תסגר מכיוון שנתיב מאיר לא היו מעוניינים להמשיך בשיתוף הפעולה איתם. קהילת הישיבה (הורים, תלמידים וצוות) יצאו למאבק נגד הסגירה, במהלכו הפגינו בכיכר ספרא נגד העירייה, להפגנה הגיע גם הרב שטיינזלץ להביע תמיכה. המאבק נמשך מספר חודשים ובסופו הסכימה העירייה לתת לישיבה מעמד עצמאי, אך המבנה שניתן לה היה מבנה ישן וקטן בנווה יעקב, ובהתחלה היא לא קיבלה תמיכה רבה מהעירייה.

לאחר מספר שנים הישיבה עברה לבניין ישן ברחוב נ.י אפשטיין בשכונת קריית היובל, אותו היא חולקת עם תלמוד תורה וגן ילדים אך ברחוב מקור חיים בירושלים, ישנו שטח המיועד למבנה קבע לישיבה בן 8 קומות, והמעבר מתוכנן לשנת 2025. הבניין שבו שוכנת הישיבה כעת מיועד להריסה, ובשטח אמור להבנות מגדל בן 40 קומות.^[4]

שפע צפון

הישיבה הקימה בשנת תשפ"ג שלוחה בפסגת זאב בשם "שפע צפון" בראשות הרב בניה קניאל (ר"מ בישיבת מקור חיים) ובניהול הרב צוריאל אלקיים (ר"מ בישיבה).

אופי הישיבה

פרק זה טעון שכתוב. אנא תרמו לוויקיפדיה ועזרו לשכתב אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

התלמידים מגיעים משכונות ירושלים, ומיישובים סמוכים. בישיבה קיימות חטיבת ביניים וחטיבה עליונה.

הישיבה מגדירה את עצמה כישיבה בניחוח חסידי, ונערכות בה התוועדויות (כגון בחג הגאולה י"ט בכסלו, ובח"י אלול – תאריכים הנחוגים בחב"ד), ואירועים נוספים הקשורים לחסידות. רוב תלמידי הישיבה הם דתיים לאומיים. בישיבה מתקיימות חבורות בענייני עבודת ה' כמו "חבורת תפילה" העוסקת בעבודת התפילה. הישיבה מוציאה בכל שנה חוברת בשם "חידושפע", ובה חידושים בענייני גמרא ועבודת ה' מאת תלמידי ובוגרי הישיבה.

בחטיבת הביניים בישיבה לומדים כשעתיים גמרא בכל יום, ובחטיבה העליונה בישיבה לומדים גמרא במהלך שעות הבוקר, ולאחר מכן עוברים ללימודי תיכון והכנה לבגרות. במקביל למסלול הלימוד הרגיל מתקיימים מסלולים למעוניינים ללמוד מעבר לרגיל כמו - סדר צהריים, מסלול 'לבו חפץ', תוכנית הרמב"ם היומי, שיעור לימוד דף יומי בשעות הערב המועבר על ידי ראש הישיבה^[5] בזום, ועוד.

לפני חנוכה נערך בישיבה חידון ה"מוסיף והולך" שמטרתו להגביר את לימודי הגמרא בישיבה.

בישיבה מספר מגמות - היסטוריה, ביולוגיה, פיזיקה, מדעי המחשב, אומנות, עיבוד נתונים ולימודי ארץ ישראל.

הישיבה שמה דגש על טיולים והכרות הטבע, מיקום הישיבה סמוך ליער ירושלים ועל כן בחלק מהשנים קיימת בישיבה תוכנית "פלס"ר שפע" קבוצת טיולים בנהגת הרב עזרא גטנו שיוצאת ליער על מנת לטייל וללמוד על הטבע.

הישיבה מעודדת עיסוק במוזיקה ובאמנות במסגרת מרכז היצירה (הכולל גם חדר מוזיקה). עד כיתה י"א יש לכל שכבה שעתיים שבועיות של חוגים במרכז היצירה (צורפות, רישום ואיור, אומנות, נגרות, ויטראז', מוזיקה, אילוף כלבים ועוד). בשנת התשפ"ד נפתחה מגמת אומנות לכיתות הגבוהות, במסגרתה עושים התלמידים המעוניינים 5 יחידות לימוד לבגרות באומנות מעשית והיסטוריה של האומנות.

הישיבה דוגלת בהתאם לחזון הרב עדין אבן ישראל באחדות עם ישראל. בשנת 2011 פתחו הרב עדין והרב מנחם פרומן את מיזם "גשר" במהלכו נפגשו והתווכחו התלמידים עם שמאלנים, חילונים, ערבים, קיבוצניקים והומוסקסואלים. הרב עדין הורה לקבל לישיבה מורים ותלמידים בעלי דעות שונות ובכך ליצור גיוון. בשנת 2023 על רקע הקרע בעם בעקבות הרפורמה המשפטית יזם הרכז החברתי, אריאל שוובר את מבצע "אנשים אחים אנחנו" במהלכו הלכו תלמידי הישיבה לחלק משלוחי מנות לתושבי תל אביב.

הישיבה בניגוד לרוב ישיבות הציונות הדתית נמנעת מהזדהויות פוליטיות כל שהן, בהתאם למה שקבעו הרב שטיינזלץ והרב גוטמן. לכן הישיבה לא השתתפה (למעט שנת 2022 ו-2023) במצעד הדגלים.

בהתאם להוראת הרב עדין הישיבה מגבירה גם את התעסקות באמונה ומחשבת ישראל ובפרט את היחס של החסידות עליהם (לדוגמה רבי נחמן מברסלב ואחרים).

מייסדי הישיבה הרב שטיינזלץ והרב גוטמן הדגישו שהישיבה לא תהיה ישיבה פנימייתית, כדי לתת מענה לתלמידים מירושלים שאינם מעוניינים להתנתק מביתם, אך מאחר שרבים מתלמידי הישיבה באים משכונות ויישובים רחוקים ממיקום הישיבה יזמה הישיבה בשנת תש"פ את תוכנית "מעלין בקודש" בהובלת הרב רפאל מעתוק, בה ממשיכים בלימודי קודש עד שעות הערב המאוחרות. לשם כך נפתחה בישיבה בשנת תשפ"ג חצי פנימייה.