ישי קרני
ישי קרני אקהאוז (7 במרץ 1973 – 6 בדצמבר 2023) היה במאי, יוצר, שחקן ותסריטאי ישראלי. ביים עשרות סדרות טלוויזיה ישראליות ועבד כאיש תוכן ויועץ קריאייטיב לתוכניות טלוויזיה.
לידה | 7 במרץ 1973 |
---|---|
פטירה |
6 בדצמבר 2023 (בגיל 50) רמת גן, ישראל |
מדינה | ישראל |
תקופת הפעילות | 1984–2023 (כ־39 שנים) |
מספר צאצאים | 2 |
פרסים והוקרה | פסטיבל עכו |
פרופיל ב-IMDb | |
ביוגרפיה
עריכהקריירה כשחקן
עריכהקרני בוגר תיכון במגמת אומנות פלסטית וצילום. למד לימודי קולנוע באוניברסיטה הפתוחה בתל אביב. החל את דרכו בתחום בשנת 1984 כעוזר צלם ועוזר תאורן בסרטים כמו "ערב בלי נעמה" ו"אדי קינג".[1] בשנת 1998 השתתף כשחקן בסרט "פתיחה 1812" וב-1999 בקומדיית המצבים "מנדל וגורנשטיין חקירות בע"מ", בערוץ 1. השתתף בתפקידי אורח בסדרות "שאול" עם דבל'ה גליקמן בהוט, וסדרת הטלוויזיה לנוער "ארבעה בעקבות החג" בערוץ הילדים. בשנת 2001 הצטרף לצוות השחקנים בתוכנית "כוכבי השכונה" של עידן אלתרמן ואבי גרייניק ובהמשך גם ביים קטעים לתוכנית. באותה השנה גילם כתב שטח בתוכנית הסאטירה "המצב". בשנת 2002 שימש ככתב שטח במגזין החדשנות "פטנט" בערוץ 10. הנחה גם ברצועת השידור "סטגדם" לילדים בערוץ 2, שהייתה רצף קטעי קישור בין תוכניות הילדים בשבת בבוקר ביחד עם יעל פוליאקוב, שירי גדני וישי גולן.
בשנת 2007 השתתף בסרט "רק כלבים רצים חופשי" ובשנת 2011 גילם את הדמות שגיא בר חמה ב"גבוה וגרינבאום".
מעבר לתחום הבימוי
עריכהמלבד המשחק, קרני ביים תוכניות טלוויזיה שבהן השתתף כבמאי שותף לצילומי סצנות, צילומי חוץ וקטעי מעבר. בשנת 2011 היה אחד מצוות הבמאים בתוכנית ההומור והסאטירה "קאמבק" ששודרה בערוץ HOT-קומדי סנטרל. שלוש שנים לאחר מכן ביים את קטעי הצגת המשתתפים ("ת.ז") ב"משחקי השף" ו"הצילו! אני לא יודע לבשל". בשנת 2015 ביים את תוכנית המציאות "4 חתונות" שהפיק אסף גיל בערוץ 2.
בשנים 2018–2019 עבד בשידורי קשת כשביים את תעודות הזהות לתוכנית הריאליטי "האח הגדול", "אביב או אייל" ו"2025". בשנת 2022 ביים את קטעי המעבר ב"רוקדים עם כוכבים" לאחר מעברה לזכיינית "קשת" ואת סדרת הדוקו הקומית "בלי פאניקה!" עם לוסי איוב וגורי אלפי לתאגיד השידור הישראלי.
במאי 2009 הוכר כאחד משבעת הבמאים המבטיחים השנתיים על ידי המגזין הבינלאומי NYC shoot.[2][3]
תחומי עיסוק נוספים
עריכהמלבד המשחק והבימוי, קרני ייעץ וביים תשדירי פרסומות, בהן לדומינו'ס פיצה, פרטנר תקשורת, ד"ר פישר ולאומי קארד. כמו כן, עבד לטובת עמותת חלאסרטן לה ביים שני קמפיינים להעלאת מודעות לסרטן בקרב צעירים.
הוא ביים הצגות תיאטרון רבות בהן "17 גג" של יהושוע סובול, "רביזור"[4] והצגות הפרינג' "לפחות היית מת בצורה מסודרת" לתיאטרון תמונע,[5] "משחק מקדים" לתיאטרון הפרינג' בבית ציוני אמריקה, "צוחק מי שצוחק אחרון", "הקומדיה הפיזיקלית" לתיאטרון חולון ועוד.
בשנים 1996–2003 העלה את רצף המופעים "האחים פיטה: מסיבת התחתונים", "שובן של הגרביים הרצחניות" ו"גזים" עם רן אפלברג ושירי גדני בפסטיבל עכו והוא זכה על כך בפרס היוצר המבטיח של הפסטיבל לשנת 2002.[6]
הוא דיבב את הדמות "שקע" מהצמד שקע ותקע לפרסומות של חברת החשמל כאשר החליף את אורי גוטליב.[7]
קרני עבד כמרצה לקולנוע והדריך סדנאות לתסריטאות בבית הספר לפרסום הבצפר.
חיים אישיים
עריכהקרני נפטר ב-6 בדצמבר 2023 ממחלת הסרטן. הותיר אחריו שתי בנות.
התמחה באומנות השליפה והשיסוף היפני איאיידו[8] ובאומנות הסיוף היפני קנדו והיה חבר וועד מנהל בעמותת הקנדו והאיאיידו הישראלית בשנים 2004 עד 2005. היה חבר במסדר הבונים החופשיים המעורב לבונים חופשיים נשים וגברים.[9]
קישורים חיצוניים
עריכה- ישי קרני, ברשת החברתית אינסטגרם
- ישי קרני, ברשת החברתית LinkedIn
- ישי קרני, סרטונים באתר Vimeo
- ישי קרני, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
- ישי קרני, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- ישי קרני, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
- ישי קרני, באתר "הבמה"
- ישי קרני באתר הסוכנת טל נתן
- Rotem Kles, Guide to success: how changing plans made Ishay Karni into one of Israel’s top director, ISRAERU, 1 באוקטובר 2020
- נירית אנדרמן, מת השחקן והבמאי ישי קרני. "אחד המצחיקים שפגשתי בחיי", באתר הארץ, 6 בדצמבר 2023
- מוקף באדיוטים! פרק 164 עם ישי קרני, במאי פרסומות, פודקאסט "Ear Catcher" עם מירן פחמן
הערות שוליים
עריכה- ^ ישי קרני באתר ספר הקולנוע הישראלי
- ^ הדף של ישי קרני בVimeo
- ^ גיל משעלי, אחרי מאבק ממושך במחלת הסרטן: הבמאי ישי קרני הלך לעולמו בגיל 50, באתר מאקו, 6 בדצמבר 2023
- ^ רביזור באתר תיאטרון תמונע
- ^ לפחות היית מת בצורה מסודרת באתר תיאטרון תמונע
- ^ מרב יודילוביץ', פסטיבל עכו: פחות אבל יותר, באתר ynet, 27 באוגוסט 2003
- ^ גולן נוחיאן, יוצאים מהארון חשמל, באתר "דבר המפרסם"
- ^ נתי אורנן, עכבר העיר תל אביב, עושים גוגול, באתר הארץ, 6 באוגוסט 2006
- ^ מודעת האבל שפרסמה הלשכה בטוויטר