ישראכרט
ישראכרט היא חברה ישראלית המורכבת משבע חברות שונות: חברת האם - ישראכרט בע"מ, וחברות הבנות ישראכרט מימון בע"מ, ישראכרט (נכסים) 1994 בע"מ, פרימיום אקספרס בע"מ, צמרת מימונים בע"מ, גלובל פקטורינג בע"מ וישראכרט סוכנות לביטוח (2020) בע"מ[3]. החברה מציעה שירותים פיננסיים, לרבות הנפקת כרטיסי אשראי, שירותי סליקה, הלוואות, פתרונות אשראי ואפשרויות תשלום גמישות. במסגרת חברת הבת פרימיום אקספרס, ישראכרט מנפיקה וסולקת את כרטיסי המותג American Express בישראל.
 | |
| נתונים כלליים | |
|---|---|
| סוג | חברה ציבורית |
| בורסה | הבורסה לניירות ערך בתל אביב |
| סימול | ישכט |
| תקופת הפעילות | 1975–הווה (כ־49 שנים) |
| מיקום המטה | בר כוכבא 12, בני ברק |
| ענפי תעשייה | שירותים פיננסיים |
| מוצרים עיקריים | כרטיסי תשלום, סליקת כרטיסי תשלום, הלוואות |
| הכנסות | 2.26 מיליארד שקל (2019) |
| רווח | 155 מיליון ש"ח (2022)[2] |
| הון עצמי | 2.79 מיליארד ש"ח (2022)[2] |
| סך המאזן | 22.6 מיליארד ש"ח (2022)[2] |
| יו"ר | תמר יסעור |
| מנכ"ל | רן עוז[1] |
| digital.isracard.co.il | |
  | |
מאז הקמתה הייתה החברה בבעלות בנק הפועלים. במסגרת הרפורמה להפרדת חברות האשראי מהבנקים, החל מאפריל 2019 נסחרת החברה בבורסה לניירות ערך בתל אביב. במרץ 2020 הושלמה הפרדת חברת ישראכרט מבנק הפועלים, והיא הפכה לחברה עצמאית ללא גרעין שליטה[4][5]. לחברה כ־4 מיליון כרטיסי אשראי נכון לסוף 2020, המהווים כ-45% מסך כרטיסי האשראי הפעילים[6], וכרטיסיה מכובדים ביותר מ-160,000 נקודות מכירה[7]. משרדי החברה ממוקמים ברחוב בר כוכבא 12, בני ברק.
היסטוריה
עריכה
ישראכרט הוקמה בשנת 1975 על ידי בנק הפועלים בראשות יעקב לוינסון ושיווקה ותפעלה כרטיסים לשימוש מקומי בלבד תחת המותג הפרטי "ישראכרט". יורוקרד (ישראל) בע"מ הוקמה בשנת 1972[8] ונרכשה על ידי בנק הפועלים בשנת 1977[9]. ב-1978 החלה יורוקרד (ישראל) לשווק כרטיסי יורוקרד לשימוש מחוץ לישראל ללקוחות בנק הפועלים, כשירות משלים לזה של "ישראכרט" המקומית[10].
מתחרתה של ישראכרט, כ.א.ל החלה לשווק ולתפעל ב-1978 הן כרטיסים מקומיים (לשימוש בישראל בלבד) והן כרטיסים בינלאומיים (לשימוש בישראל ובחו"ל) תחת המותג הבינלאומי ויזה, באופן שלימים יביא אותה לכינוס מותגים - והחל משלהי 1989 עברה ישראכרט לכרטיסים משולבים לשימוש מקומי ובינלאומי[11], כמו ישראכרט עולמי (כיום מאסטרקארד), ישראכרט ביזנס (כיום מאסטרקארד ביזנס) וגולד מאסטרקארד, שפעלו בישראל ככרטיסי ישראכרט ומחוצה לה ככרטיסי יורוקארד/מאסטרקרד.
החל מתחילת 1990 ואילך תפעלה לבנק הפועלים גם כרטיסי ויזה מוגבלים ובמתכונת מצומצמת - ככרטיס זר בלבד, במתכונת חיוב שבועית, ללא יכולת ליהנות מאשראי ספקים (כמו עסקאות תשלומים) בנקודות המכירה וכו'[12]. ב-1991 נוספה האופציה להנפקת כרטיס ויזה זהב, וכרטיסי הויזה של ישראכרט נפתחו לשימוש גם בארץ[13]. פעילות המותג ויזה נוהלה תחת החברה הבת "אמינית" (שנוסדה ב-1979, השנה בה הוקמה כ.א.ל, חברת האשראי המקומית המזוהה ביותר עם המותג) וכללה גם המחאות נוסעים (רישיון אותו קיבלה מויזה העולמית ב-1981). בשנת 2013 רכשה ישראכרט את מלוא הבעלות על אמינית.
לקראת השקתה הצפויה של זכיינית ויזה נוספת בישראל, אלפא קארד לאחר מכן "לאומי קארד", וכיום "מקס איט פיננסים"), ישראכרט מיתגה מחדש את כרטיסיה ב-1996 תוך בידול בין כרטיסיה המקומיים ("ישראכרט") וכרטיסיה המאפשרים גם שימוש בינלאומי ("מאסטרקארד") תחת הקמפיין "yes MasterCard"[14][15]. סמוך לכך, ב-1995, קיבלה חברת פרימיום אקספרס (בעבר חברה אחות של ישראכרט שנקראה פועלים אקספרס, וכיום חברה בת של ישראכרט) רישיון לתפעול המותג אמריקן אקספרס בישראל.
ב-2001 החלו מתחרותיה כ.א.ל ולאומי קארד להנפיק כרטיסי מאסטרקארד ובתגובה חודש שיווק כרטיסי ויזה, אם כי עדיין בהיקף מצומצם ובעיקר ללקוחות בנק הפועלים (החברה החלה לסלוק שוברי ויזה רק ב-2007 ולהנפיק כרטיסי ויזה חוץ-בנקאיים רק ב-2011). עד פתיחת שוק סליקת שוברי מאסטרקארד (ויזה) לתחרות מלאה ב-2007, המשיכה החברה במודל הכרטיסים המשולבים: כרטיסי ישראכרט מקומיים הונפקו גם עם סמליל מאסטרקארד, ושוברי עסקאות מאסטרקארד בבתי עסק בארץ נסלקו כשוברי ישראכרט.
הגב הפיננסי החזק של בנק הפועלים, בעל השליטה דאז, ובסיס הלקוחות האיתן שלו ושל בנקים אחרים שבהסדר הנפקה עימה (בנק הפועלים, בנק מזרחי טפחות, הבנק הבינלאומי, בנק אוצר החייל, בנק מסד, בנק יהב, בנק פועלי אגודת ישראל, בנק אגוד, בנק ירושלים ובנק הדואר) שמרו על מעמדה כחברת כרטיסי האשראי הגדולה בישראל. ב-2012 נכנס לתוקף תיקון לחוק הבנקאות (רישוי)[16], במסגרתו הוטלה חובה לאפשר תחרות בסליקת שובריו של כל מותג שנתח השוק שלו בישראל עולה על 10% - כך שכיום גם מתחרותיה סולקות כרטיסי ישראכרט. החברה החלה לשווק יותר כרטיסים שזוהו כישראכרט וכרטיסי מאסטרקארד; זאת, בנוסף להנפקת וסליקת כרטיסי המותג אמריקן אקספרס. קבוצת ישראכרט סולקת, מנפיקה ומתפעלת כרטיסים של מספר מותגים: ישראכרט, מאסטרקארד, ויזה ואמריקן אקספרס (בבלעדיות). החברה סולקת את שוברי מותגים אלה ואת כרטיסי המותג היפני JCB.
לפי מדיניות החברה, היא אינה סולקת אתרי הימורים ופורנו[17].
החל מפברואר 2019, בעקבות הוראת בנק ישראל לעבור להנפקת כרטיסים התומכים בטכנולוגיית EMV, החלה ישראכרט למחוק את המותג המקומי "ישראכרט", באופן שעם תום תוקפם של הכרטיסים הקיימים יונפקו תחתם כרטיסי מאסטרקארד[18].
באפריל 2019, לאור החלטת ועדת שטרום, הנפיק בנק הפועלים 58.3% ממניות ישראכרט תמורת 1.6 מיליארד ש"ח ונפרד משליטתו בחברה[19]. ב-9 במרץ 2020 חילק בנק הפועלים את מלוא יתרת מניות ישראכרט שהוחזקו על-ידו כדיבידנד בעין לבעלי מניות הבנק, וחדל מלהיות בעל שליטה בחברה[20].
ב-2020 קלטה לתוכה ישראכרט את חברת הבת "יורופיי (יורוקרד) ישראל בע"מ" ומיזגה את פעולותיה לתוכה[21].
ביולי 2022 הודיעה החברה על מהלך התייעלות במסגרתו יפוטרו או יפרשו מרצון עשרה אחוז מעובדי החברה עד לסוף השנה.
ביולי 2024 צפוי להיפתח מוקד השירות החדש של החברה שיפעל בתוך המרכז האקדמי רופין ויאפשר שילוב סטודנטים מהמרכז.[22]
פעילות החברה
עריכההחברה מספקת שירותים פיננסיים בתחומי ההנפקה, הסליקה והאשראי הצרכני והעסקי. בשנים האחרונות השיקה החברה מגוון שירותים מתקדמים: במאי 2020 הוכרז כי ישראכרט תנפיק כרטיסי אשראי לבנק ONE ZERO[5]. באותה השנה הפכה ישראכרט לחברת האשראי הראשונה בישראל שמשיקה שירות תשלומים בתקן EMV דרך הסמארטפון, ללא צורך בכרטיס אשראי[23]. בדצמבר 2020 השיקה החברה את אפליקציית ANYWAY לתשלומים מתקדמים בתחב"צ, ללא צורך לעשות שימוש ברב-קו[24]. החברה גנזה את האפליקציה כשנה וחצי ביוני 2022 עקב חוסר התאמה לפעילות העסקית של החברה.
בנוסף מספקת ישראכרט שירותי סליקת כרטיסי תשלום דיגיטליים לעסקים, לרבות חנות אינטרנטית[25]. באוגוסט 2020 קיבלה ישראכרט רישיון של סוכנות ביטוח מטעם רשות שוק ההון. החברה תפעל במודל של סוכן אובייקטיבי, תמכור מוצרים של חברות ביטוח שונות ותקבל עמלה זהה מכולן. ברשות שוק ההון העריכו כי כניסתה של ישראכרט לתחום הביטוח צפויה להגביר את התחרות בתחום[26].
הקצאת אשראי
עריכהבשלהי 2009 עברה ישראכרט (לרבות הכרטיסים המתופעלים עבור אמריקן אקספרס) למודל דומה ל"תקרת האשראי" של כאל, כלומר כלל העסקאות בכרטיס (ובחו"ל - גם המשיכות) מנצלות מסגרת אשראי יחידה. עם זאת, מסגרת האשראי מוקצית לכל כרטיס בנפרד.
עבור השאר ובעבר, כל העסקאות בכרטיס בארץ (אך לא משיכות מזומנים) כפופות להקצאת אשראי המכונה "מדד אישורים". כפי שהוסבר קודם, לא כל עסקה חייבת באישור, אולם המדד צובר את הסכום החודשי המצטבר של כלל העסקאות שאושרו. אף על פי שהמדד מתאפס מדי חודש, עבור עסקאות בתשלומים, למשל, הוא צובר את סכום העסקה הכולל. המשמעות היא שיתרת ההתחייבויות שטרם נפרעו בכרטיס (ובעיקר יתרת התשלומים העתידיים) יכולה להיות גבוהה משמעותית לאורך זמן מגובה מדד האישורים העדכני.
אף על פי שמדד האישורים צובר אישורים מדי חודש לכל סוגי העסקאות, עסקאות אשראי בריבית והלוואות מנצלות הקצאת אשראי נוספת, המכונה "מסגרת אשראי" או "מסגרת קרדיט". זו אינה מתאפסת, אלא ממשיכה לצבור מחודש לחודש את היתרות שטרם שולמו בעסקאות אלו, למעט ריבית ועמלות. השיטה הזו נובעת מנוהג הרווח בכרטיסי גבייה (Charge Cards), הלא הם כרטיסי האשראי המקוריים, בהם נדרש כברירת-מחדל לשלם את מלוא ההתחייבויות בכרטיס מדי חודש. על פי רוב, מדובר בכרטיסי יוקרה שלא מקצים מראש מגבלה על סכום ההוצאות המרבי בכרטיס (NPSL - No Preset Spending Limit). לאור העובדה שעם השנים כרטיסי אשראי מתגלגל הפכו להיות הנפוצים יותר, חלקם הטמיעו באופן חלקי אפשרות מובנית לקבלת אשראי מעבר לחודש, בדומה לשיטה הנהוגה בישראל. עבור האשראי המתגלגל מוקצית מסגרת נפרדת.
בחו"ל מחליפה את מדד האישורים הקצבת מט"ח לחו"ל, בעבור עסקאות ומשיכות מזומן גם יחד. ההקצבה מנוהלת ברמת חשבון העו"ש המחויב ולא ברמת הכרטיס, וכל ניצול מתוכה מתאפס אוטומטית כעבור שבועיים בדיוק בכרטיס בנקאי או במועד החיוב החודשי בכרטיס חוץ-בנקאי, בלי קשר למועד בפועל בו נפרעו השימושים בחו"ל.
אם השימושים בחו"ל נפרסים או נצברים לתוכנית אשראי אוטומטית בכרטיס, הם ינצלו במקביל גם את מסגרת האשראי/הקרדיט בכרטיס. זה הדין גם לגבי תוכניות אשראי אוטומטיות שכאלה התקפות גם לגבי עסקאות (בלבד) בארץ.
קישורים חיצוניים
עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של ישראכרט
.svg){kind=icon}
הערות שוליים
עריכה- ^ רועי ויינברגר, עכשיו זה רשמי: רן עוז התפטר ממגדל - וימונה למנכ"ל ישראכרט, באתר גלובס, 11 ביולי 2021
- ^ 1 2 3 ישראכרט בע"מ: נתונים כספיים באתר מאי"ה.
- ^ ישראכרט בע"מ והחברות המאוחדות שלה - תמצית דוחות כספיים ביניים ליום 30 ביוני 2022, עמ' 31 באתר ישראכרט.
- ^ נעמי צורף, ישראכרט ממשיכה להתנתק מבנק הפועלים: חתמה על הסכמי אשראי בהיקף של כ-1.55 מיליארד שקל, באתר כלכליסט, 29 ביוני 2020
- ^ 1 2 נעמי צורף, ישראכרט תנפיק כרטיסי אשראי לבנק הדיגיטלי של אמנון שעשוע, באתר ynet, 19 במאי 2020
- ^
ג'ניה וולינסקי, לא מסתפקים בכרטיס אשראי אחד: על מה הישראלים מבזבזים כל כך הרבה כסף?, באתר TheMarker, 24 בנובמבר 2019
- ^ ערן בר-טל, בשל חוק הריכוזיות: ישראכרט תונפק בבורסה, באתר ישראל היום, 11 במרץ 2019
- ^ יורופיי (יורוקרד) ישראל בע"מ - דין וחשבון לשנה שנסתיימה ביום 31 בדצמבר 2008, עמ' 7 באתר ישראכרט.
- ^ בנק־הפועלים הצטרף להסדר כרטיסי אשראי של חברת "יורוקרד", דבר, 24 במרץ 1977
- ^ כרטיס האשראי "יורוקרד" יונפקו ללקוחות בנק הפועלים, דבר, 8 במאי 1978
- ^ ישראכרט מנפיקה כרטיס אשראי משולב, מעריב, 23 באוגוסט 1989
- ^ מיכל הולצמן, ויזה לבנק הפועלים, מעריב, 11 בדצמבר 1990
- ^ גם בנק הפועלים מנפיק ויזה זהב, מעריב, 3 ביוני 1991
- ^ זהבה דברת וורד שרון-ריבלין, פנים חדשות לשטראוס, באתר גלובס, 18 ביוני 1997
- ^ ורד שרון-ריבלין, סמנכ"ל השיווק היוצא של "ישראכרט": הצלחה חלקית בלבד לקמפיין "מאסטרקרד", באתר גלובס, 18 בינואר 1998
- ^ חוק הבנקאות (רישוי) (תיקון מס' 18), התשע"א-2011, באתר הכנסת
- ^ עירן פאר, ישראכרט מתרחבת בסחר האלקטרוני; שכרה את ברוך אלפיה, באתר גלובס, 5 באוקטובר 2009
- ^ ישראכרט בע"מ והחברות המאוחדות שלה - תמצית דוחות ביניים ליום 30 בספטמבר 2019, באתר ישראכרט, עמ' 8, הערת שוליים מס' 1
- ^ עירית אבישר, הצלחה להנפקת ישראכרט: אבי באום, בעלי חילן, רכש מניות בכ-70 מיליון שקל, באתר גלובס, 4 באפריל 2019
- ^ ישראכרט בע"מ והחברות המאוחדות שלה - תמצית דוחות ביניים ליום 31 במרץ 2020, באתר "מאיה", סעיף 1.1.2
- ^ יורופיי (יורוקרד) ישראל בע"מ - דוח שנתי לשנה שהסתיימה ביום 31 בדצמבר 2020, עמ' 7-8 באתר ישראכרט.
- ^ מערכת שיווק ודיגיטל, ישראכרט מקימה מוקד שירות לקוחות בתוך קמפוס רופין ומגייסת עשרות סטודנטים, באתר וואלה, 28 במאי 2024
- ^ ערן סוקול, בלי כרטיס: ישראכרט משיקה שירות תשלומים באמצעות הנייד, באתר ביזפורטל, 13 ביולי 2020
- ^ ישראכרט משיקה את אפליקציית ANYWAY לתשלומים מתקדמים בתחב"צ, באתר וואלה, 9 בדצמבר 2020
- ^ ליאור פרג', מערכת הון מדריכים פיננסיים, סליקה באינטרנט – כל מה שצריך לדעת, באתר גלובס, 16 באוקטובר 2018
- ^ עירית אבישר, ישראכרט קיבלה רישיון של סוכנות ביטוח מרשות שוק ההון, באתר כלכליסט, 31 באוגוסט 2020
