ישראליאנה

ישראליאנה או ישראלינה הוא מושג המתייחס במובן הרחב למכלול הדברים המזוהים באופן ספציפי עם ישראל או ארץ ישראל.

מקבץ של פרטי ישראלינה - קופסאות פח של שמן וביגל, כוס אמייל, "פטריה" לתיקון גרבים ומשמנת של חברת 'פז'. אוסף ארבל לוי

המושג נטבע בעקבות המונח האמריקני המקביל - אמריקנה.

המושג נכנס לשימוש בסוף שנות ה-90 אז החלו אספנים פרטיים בודדים לאסוף חפצים המזוהים באופן מובהק עם ישראל או עם ארץ ישראל. לרוב משתמשים במונח 'ישראליאנה' לתאר חפצים שיוצרו בארץ ישראל החל משנות ה-20 של המאה ה-20 ועד לשנות ה-70 פחות או יותר.

בין החפצים השונים הנכנסים תחת המטרייה של הישראליאנה אפשר למצוא: מוצרים שיוצרו בארץ, אריזות של מוצרים, בקבוקי זכוכית, שלטי חוצות, כרזות, מסמכים, בולים, מעטפות, צילומים, בובות, צעצועים, תשמישי קדושה, פריטים עיצוביים ולמעשה כל דבר שיוצר בארץ או היה בשימוש בארץ.

גם דברים מופשטים יכולים להיחשב כישראליאנה כמו סרטים או מוזיקה אך נכון להיום השימוש במונח זה לתאר דברים מופשטים נדיר יחסית.

יודאיקה ישראליאנה

אפרים משה ליליין בחדר עבודתו, דיוקן עצמי

יחד עם היווסדם של התנועות הציוניות והקונגרסים היהודיים בסוף המאה ה-19, החלה גם זריחה של אומנות יהודית, ציונית חדשה. אז חברו אמנים יהודים מאירופה ליצירת אמנות שימושית לצורכי הציונות. אומנות שתקרא 'אומנות ציונית'. הידועים והמוכרים מאומנים אלו הם זאב רבן, אפרים משה ליליין, הרמן שטרוק, שמואל הירשנברג ואחרים. התנועה הזו הביאה בסופו של דבר את בוריס שץ לפתוח את בית הספר לאמנות "בצלאל" בירושלים ב-1906.

אפשר לומר שחפצי האומנות והיודאיקה שיוצרו בבצלאל הם ראשית הישראליאנה. הדימויים שהשתמשו בהם אמני בצלאל היו מצד אחד יהודיים אירופאים ומצד שני אוריינטליים. החפצים שיקפו במידה רבה את הלך הרוח ביישוב היהודי בארץ באותן שנים. זיקה ליהדות אירופה מחד והתחדשות מקומית מאידך.

התעשייה הארץ ישראלית - פרטי ישראליאנה מלפני קום המדינה

גלי העלייה השלישית, העלייה הרביעית והעלייה החמישית לארץ ישראל הביאו איתם שינוי משמעותי מבחינת התעשייה בארץ ישראל. חלק גדול מהעולים שהגיעו לארץ הביאו איתם לא רק את המקצוע שלהם, אלא לפעמים גם את כל הציוד של בתי החרושת וסדנאות המלאכה. עוד ועוד מפעלים קטנים וגדולים החלו לפעול בארץ. ברוב המקרים כל מוצר שיוצר כאן קיבל במכוון או שלא במכוון אופי מקומי. על האריזות היו דימויים מקומיים כמו נופים, מקומות קדושים, גמלים ועצי תמר. שמות המפעלים ושמות המוצרים היו בעברית, שלא כמו באירופה שם רוב השמות היו ביידיש. ניתנו שמות ייחודיים ומאד ארצישראליים כמו עסיס, שמן, עטרה ואחרים. שמות אלו או שנלקחו מדפי התנ"ך או שהומצאו בזמן חידוש השפה העברית.

החפצים משנים אלו נדירים מאוד ונחשבים לישראליאנה במלוא מובן המילה אף על פי שמדינת ישראל טרם קמה.

הקמת המדינה - ישראלינה של חגיגות הקמת המדינה

ביום הקמת המדינה ובימי העצמאות שלאחריו יוצרו בישראל אלפי פריטים המציינים את האירוע המכונן.

החל ממעטפות ובולים שהופקו במיוחד לאירועי העצמאות ועד למוצרים שונים שאריזתם שונתה לטובת ציון האירוע המשמח.

כל אלו יחשבו כפרטי ישראליאנה.

פריטים-אייקונים ישראליים

זוג בקבוקי סיפולוקס - אייקון ישראלי מובהק מאוסף ארבל לוי

ישנם פריטים מסוימים המזוהים בצורה מובהקת עם ישראל, כדוגמת: סיפולוקס, במבה, דמותו של שרוליק ועוד.

תיעוד ושימור

מגוון גופים ציבוריים ופרטיים, ואלפי אנשים פרטיים עוסקים במידה זו או אחרת בתיעוד ושימור של פריטי ישראליאנה. במלאת 75 שנה לישראל, הקים הסוציולוג עוז אלמוג פורטל למטרות לימוד ומחקר, בו מוצגים לציבור הרחב באופן מקוון אוספי ישראליאנה רבים.

קישורים חיצוניים

• מבוא לישראליאנה, עוז אלמוג, פורטל התיעוד "ישראליאנה"
• אוסף פריטי ישראליאנה - בפורטל התיעוד "ישראליאנה"
• נוסטלגיה און ליין - אתר של נוסטלגיה ישראלית
• גיל פנטו מארח ומספר נוסטלגיה מקומית - אתר הבית של אספן הישראליאנה גיל פנטו
• אוסף ישראלינה - סרטון המציג את אוסף הישראליאנה של ארבל לוי
• אוסף ישראליאנה של הדי אור בקטלוג הספרייה הלאומית