ישראל אפשטיין

ישראל אפשטיין (ב' באב ה'תרע"דה' בטבת ה'תש"ז; 25 ביולי 191428 בדצמבר 1946) היה חבר בית"ר, מפקד הגליל בבית"ר, מזכיר ראשי של הנציבות בפולין, וקצין בכיר באצ"ל, בעל דרגת גונדר (כונה "גונדר אביאל"). נהרג מפציעה במהלך ניסיון בריחה מהכלא ברומא לאחר פיצוץ השגרירות הבריטית במסגרת פעולות האצ"ל. על שמו נקרא המושב אביאל.

ישראל אפשטיין
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 25 ביולי 1914
ב' באב ה'תרע"ד
וילנה, ליטא ליטאליטא
נהרג 28 בדצמבר 1946 (בגיל 32)
ה' בטבת ה'תש"ז
רומא, איטליה איטליהאיטליה
מקום קבורה בית הקברות נחלת יצחק עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך עלייה 1940
כינוי גונדר אביאל (אצ"ל)
השתייכות בית"ר
אצ"ל
דרגה גונדר
תפקידים בשירות
מפקד בכיר באצ"ל
פעולות ומבצעים
פעולות האצ"ל
תפקידים אזרחיים
מורה
הנצחה
המושב אביאל
הספר עולם שכולו טוהר - לדמותו של ישראל אפשטיין (גונדר אביאל)
כיכר באשדוד על שמו
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
אנדרטה לזכר ישראל אפשטיין ברחוב אביאל בפתח תקווה

תולדות חייו

עריכה

ילדותו ונעוריו

עריכה

נולד בעיר וילנה, בן לגיטל ולזאב אפשטיין, בתאריך ב' באב תרע"ד (25.7.1914). מצעירותו היה חבר הסתדרות "השחר" שהייתה אחר כך לבית"ר. תקופה ארוכה שימש כראש הסתדרות הצופים בגימנסיה שבה למד ובאותו זמן מילא תפקידים שונים בקן בית"ר בווילנה. כעבור זמן נתמנה למפקד הקן ואחר כך למפקד הגליל של אזור וילנה. בשנת 1935 נתמנה ל"קצין נציבות", חבר ההנהגה הארצית של בית"ר בפולין, וניהל בה את מחלקת התרבות והחינוך. תוך כדי פעילותו בנציבות שב לווילנה לתקופת-מה כדי לסיים את לימודיו בסמינריון למורים "תרבות". בראשית שנת 1929 נתמנה גם למזכיר ראשי של הנציבות והמשיך, בין שאר תפקידיו, להוציא חוברות חינוך והדרכה לתנועתו. אחרי פרוץ מלחמת העולם השנייה יצא לווילנה, שסופחה אז לליטא, שם פעל בארגון העלייה הבית"רית לארץ ישראל ועם זאת המשיך לעסוק בעבודתו התרבותית-חינוכית.

עלייה לארץ ישראל

עריכה

זמן קצר לפני פרוץ מלחמת רוסיה-גרמניה יצא עם קבוצת בית"רים דרך רוסיה לטורקיה ומשם לארץ ישראל. עם הגיעו ארצה שימש כמורה בפתח-תקווה ותקופת-מה בחברת עליית הנוער הבית"רית בראש פינה. לאחר מכן צורף לנציבות בית"ר בארץ ישראל ובה פעל בעיקר בתחום החינוך וההדרכה. הוא יסד את "ספריית המפקדים" וערך את ירחון מפקדי בית"ר "המדריך".

פעילותו באצ"ל

עריכה

בסוף 1943 קיבל מנחם בגין את הפיקוד על הארגון הצבאי הלאומי וישראל אפשטיין נמנה עם חבר עוזריו המקורבים. באצ"ל גמר קורס למפקדים ונקרא בכינוי המחתרתי "גונדר אביאל". מילא בארגון תפקידים חשובים, במשך תקופה מסוימת היה מזכיר ראשי של המטה, ערך את עיתונה הבלתי-ליגאלי "חרות", ובתקופת הסתתרותו של המפקד הראשי מנחם בגין מפני השלטונות הבריטיים אי-שם בפרדסי פתח-תקוה, והוא ישראל אפשטיין, אז להסוואתו מורה בבית ספר בפתח-תקוה, היה הוא אחד מהמעטים שידעו את מקום מחבואו של בגין ומהמקשרים בינו ובין הארגון בהנהגת פעולותיו.

בסוף שנת 1946 נשלח לאירופה לפעול בתחום ההדרכה של סניפי האצ"ל ברחבי היבשת. בזמן שהותו באיטליה נערכה התקפת אצ"ל על בנין השגרירות הבריטית ברומא (31 באוקטובר 1946). כמה ימים טרם הפיצוץ נפגש ישראל עם ניוסה דלוגי (לובוצקי) מתא האצ"ל שביצע את הפיצוץ. בחיפושים שנערכו לאחר פיצוץ הבניין נאסרו כמה חשודים בריכוזי בית"ר, שנחשבו בעיני השלטונות כבסיסי האצ"ל וביניהם גם ישראל[1]. מחשש שמא יסגירוהו האיטלקים לבריטים החליט לברוח מן המאסר. חבריו מבחוץ הגניבו לו סם שינה להרדים את השומרים וחבל לרדת בו מן הקומה השנייה בתחנת המשטרה שבה היה עצור. בהיותו במחצית דרך הירידה הבחין בו שומר, ירה בו ופגע בבטנו. שעות רבות נאבק ישראל עם המוות ולמחרת היום, בה' בטבת תש"ז (28.12.1946), מת מפצעיו בבית החולים[2]. תחילה הובא לקבורה ברומא ואחר כך הועברה גופתו למילאנו ושם הוטמנה בקבר-אחים של לוחמים יהודים שנפלו במערכות אנטי-נאציות שונות. בשנת 1953 הועלו עצמותיו לארץ-ישראל והוא נטמן בבית הקברות של נחלת יצחק ליד תל אביב.

הנצחה

עריכה

פרשת חייו ופועלו תוארה ב"זכרם נצח", ספר הזיכרון לחללי הארגון הצבאי הלאומי ובספר עולם שכולו טוהר - לדמותו של ישראל אפשטיין (גונדר אביאל). על שמו נקרא המושב אביאל שבקרבת זכרון יעקב, "משעול אפשטיין" ורחוב אביאל בפתח-תקווה, ספריה במועדון הנוער "תקוותנו" ברמלה וכיכר באשדוד.

ברחוב אביאל בפתח תקווה מאחורי היכל התרבות יש אנדרטה לזכרו.

ראו גם

עריכה

לקריאה נוספת

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ עשהאל לובוצקי, לא דרכי האחרונה, הוצאת ידיעות ספרים, 2017. עמוד 142:"שרוליק לא היה מעורב בביצוע המתקפה עצמה, אך הוא היה זה שניסח את כרוז האצ"ל שנשלח לעיתונות לאחר המבצע. האיטלקים פתחו בגל מעצרים של אנשי האצ"ל, ובהם שרוליק אפשטיין. שרוליק הושם במעצר בתחנת המשטרה האיטלקית."
  2. ^ יוסף קיסטר, עולם שכולו טוהר - לדמותו של ישראל אפשטיין (גונדר אביאל), הוצאת מרכז מורשת מנחם בגין, 2013.