ישראל כאומת הזנק

אומת הזנק (באנגלית: Start-Up Nation) הוא תיאור לפיתוח, חדשנות והצלחה עסקית מהירה בתחומים רבים לצד הון אנושי איכותי במדינה מסוימת.

מדינת ישראל זכתה בכינוי אומת הזנק בעקבות הצלחתן של חברות הזנק ישראליות רבות אשר ביססו את מעמדן בזירה הבינלאומית כפורצות דרך במספר רב של תחומים, ביניהם: תקשורת, אינטרנט, תוכנה, מערכות רפואיות, חקלאות, ביוטכנולוגיה, ביטחון, התפלת מים, דפוס דיגיטלי ועוד.

ההון האנושי האיכותי, היכולות הטכנולוגיות, התרבות היזמית והחדשנות הנועזת לצד המחויבות הממשלתית לתמיכה בפעילות מו"פ פורצת דרך, ממצבים את ישראל בפסגת עולם היזמות הטכנולוגית, כל זאת בתנאי אי-ודאות ביטחונית תוך ניהול מספר מלחמות, בעוד אוכלוסייתה גדלה בקצב מהיר.

הובלה עולמית במחקר ופיתוח

ישראל ניצבת במקום הראשון בעולם בהוצאה הלאומית למו"פ אזרחי כשיעור מהתמ"ג, משקל המגזר העסקי בפעילות המו"פ בישראל הוא הגבוה ביותר מבין מדינות ה-OECD והוא משקף את סביבת החדשנות המשגשגת במגזר הפרטי.

ההשקעה הישראלית במחקר ופיתוח:

שנה	הוצאות המדינה	אחוז העלייה
2016	55.05 מיליארד
2017	57.80 מיליארד	5%

רקע

פעילות החדשנות הישראלית השוקקת, מושכת אליה משקיעים מכל העולם וחברות ענק הניצבות בחזית הטכנולוגיה העולמית. פעילות זו הולידה לאורך השנים סיפורי הצלחה רבים, הן של חברות הזנק ישראליות אשר עשו מכירות ענק והן של יזמים שהצמיחו חברה גדולה ומובילה על בסיס פיתוח טכנולוגי חדשני.

כיום, ישראל ניצבת במקום הראשון בעולם בהיקף השקעות הון סיכון כשיעור מהתמ"ג, ופועלות בה כ-5,000 חברות הזנק, כאשר מדי שנה גדל מספר חברות ההזנק הפעילות בכ-500.

בנוסף, ישראל ממוקמת במקום השלישי בעולם במספר החברות הרשומות בה שנסחרות בנאסד"ק, אחרי המעצמות ארצות הברית וסין.

מעורבות של חברות רב-לאומיות

במהלך העשורים האחרונים, למעלה מ-300 תאגידים רב-לאומיים בחרו להקים מרכזי מו"פ בישראל, מרכזי המו"פ של תאגידים אלו אחראיים לכ-50% מהוצאות המו"פ האזרחי בישראל.

לאורך השנים, חברות רב-לאומיות המפעילות מרכז מו"פ בישראל רכשו במצטבר יותר מ-100 חברות ישראליות. תאגידים כמו אינטל, מיקרוסופט, סיסקו ועוד רכשו, כל אחת, עשרות חברות מקומיות בשנות פעילותם בישראל.

תמיכה ממשלתית בחברות הזנק ישראליות

לתמיכה הממשלתית בחדשנות טכנולוגית בישראל חלק משמעותי בצמיחתו ושגשוגו של מרקם החדשנות הישראלי. המדינה עודדה במשך עשרות שנים יזמות טכנולוגית והשקעה במו"פ בתעשייה.

מחקר של הפרופסור שאול לאך מהאוניברסיטה העברית בירושלים (2008), שבחן את השפעתה של תמיכה ממשלתית במו"פ על פעילות החדשנות במגזר העסקי, הראה כי התוצאה הישירה של תמיכה ממשלתית במו"פ היא יצירה של מו"פ חדש, בהיקף של פי שניים עד פי שלושה מסכום המענקים הממשלתיים, גם בענפי התעשייה וגם בענפי התוכנה.

עוד הראה המחקר כי התמיכה הממשלתית יוצרת לתעשייה ערך מוסף גבוה פי חמישה עד פי עשרה מעלות ההשקעה הממשלתית, וכי ההשקעות הממשלתיות אינן דוחקות משקיעים פרטיים אלא יוצרות תוספת משמעותית למו"פ הישראלי.

חסם עיקרי בהתפתחות הענף הוא מחסור בכוח אדם מקצועי. המחקר העכשווי מלמד, שבהשוואה למדינות מפותחות אחרות, שיעור בוגרי התארים המתקדמים בתחומי המדעים וההנדסה בישראל נמוך ונמצא במגמת ירידה. המחקר מצביע גם על ניסיון הרפורמה המשפטית כחסם, מה שהביא לקיטון חד בהשקעות מחו"ל.

לקריאה נוספת

• דן סינור ושאול זינגר, מדינת הסטארט־אפ: מנוע הצמיחה הכלכלי של ישראל, הוצאת מטר, 2011

קישורים חיצוניים

• אבי עופר, "מדינת הסטארט-אפ: מנוע הצמיחה הכלכלי של ישראל", באתר הארץ, 23 במרץ 2011
• משה כהן, ‏ההשקעה הישראלית במחקר ופיתוח - מקום ראשון ב-OECD, באתר מעריב אונליין, 27 באוגוסט 2018
• רפאלה גויכמן, מחקר חדש חושף: ישראל היא סטארט-אפ ניישן בעיקר בעיני עצמה, באתר TheMarker, 8 באוקטובר 2020
• יעל מלצר ואייל קמחי, תעסוקה בענפי ההייטק בישראל- עבר הווה ועתיד, מוסד שורש למחקר כלכלי-חברתי, פברואר 2024
• ספר 'האקוסיסטם' שמתאר פעילויות של ארגונים רבים בתעשיית היזמות הישראלית