כאמיליה
כאמיליה[1] (בערבית: كاميليا, נולדה בשם: ליליאן ויקטור כהן[2][3], בערבית: ليليان فيكتور كوهين ; 13 בדצמבר 1929 - 31 באוגוסט 1950[2][4]) הייתה שחקנית יהודייה-מצרית שהתפרסמה בשנות ה-40 של המאה ה-20[5].
לידה |
13 בדצמבר 1919 אלכסנדריה, מצרים |
---|---|
פטירה |
31 באוגוסט 1950 (בגיל 30) מחוז אל-בחירה, מצרים |
מדינה | מצרים |
תקופת הפעילות | 1946–1950 (כ־4 שנים) |
פרופיל ב-IMDb | |
קורות חיים
עריכהנולדה באלכסנדריה[5] לאב צרפתי ולאם ממוצא איטלקי, למרות שם משפחתה היהודי, הציגה כאמיליה את עצמה כנוצרייה.[2] למדה בבית ספר אנגלי באלכסנדריה, שם גילה אותה הבמאי אחמד סאלם שהכניס אותה לעולם המשחק ב-1946 בהיותה בת 27 שנים בלבד.[2]
כאשת חברה טיפוסית של החברה הגבוהה באלכסנדריה, אוהבת בילויים ומסיבות, ויפה באופן בולט[5] שמועות סביבה וסביב מערכות יחסים שלה בחברה הגבוהה הופיעו תדיר בצהובונים.[2] במיוחד שמה נקשר לזה של מלך מצרים, פארוק הראשון.[2][6][7]
כאמיליה נהרגה בהתרסקות טיסה 903 של TWA בשנת 1950 והיא בת 31 שנים. התאונה הוסיפה לתהילה ולמסתורין שסביב דמותה. מרבים להשוות את חייה ומותה הטרגי לזה של מרילין מונרו.[6] תאוריות קונספירציה וספקולציות על ריגול, בעיקר בהקשר של ישראל[5][7] נפוצו גם כן במצרים, אך דבר לא הוכח מעולם.[2] על אף קריירה קצרה, נצרבה בזיכרון הקהל המצרי והשאירה חותם בסרטים שעד היום חביבים לצפייה במצרים. עאטף סאלם, הראשון שגילה אותה, הקדיש לזכרה את סרטו, "יחפה בגשר מזהב", עם רמיזות אוטוביוגרפיות.[2]
- 1947 - המסכה האדומה
- 1947 - כל השיר
- 1948 - פיטנה
- 1948 - דמיון של אישה
- 1948 - נשמות הלומות
- 1948 - כאלה הן הנשים
- 1948 - רחוב אל-ביהלוואן
- 1948 - בעל הפרוטה
- 1948 - חצות
- 1948 - הילד שלי
- 1948 - הרצח
- 1950 - אשת אש
- 1950 - אבא הוא החתן
- 1950 - ירח מלא
- 1950 - המיליונר
- 1950 - תודעה היא ברכה
- 1950 - שקר אחרון
- 1950 - הדרך לקהיר