כביש 12
כביש 12 הוא כביש בדרום הנגב המקיף מכיוון מערב וצפון את הרי אילת ומחבר את אילת עם כביש 10 ועם כביש 40 המובילים אל מרכז הארץ. אורכו של הכביש 71 ק"מ.
 | |
.jpg) | |
| כביש 12 ליד הר יהורם וקטע מדרך החאג' הקדומה שחצתה את סיני (משמאל) | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| כינוי | מעלה אילת, כביש מסיב אילת, כביש הגבול המערבי |
| סיווג | כביש ארצי |
| ציר | כביש אורך |
| אורך | 71 ק"מ |
| מיקום | |
| ערים ראשיות | אילת |
| נקודת התחלה | אילת |
| נקודת סיום | צומת שיזפון |
| קואורדינטות | 29°54′39″N 34°52′33″E / 29.91083333°N 34.87583333°E |
  | |
כביש 12 מוגדר ככביש ארצי, אך על-פי תוכנית משרד התחבורה לעדכון המספור של רבים מכבישי ישראל שעליה פורסם בסוף שנת 2018 – הכביש צפוי לרדת בהיררכיית כבישי ישראל לדרגת כביש אזורי ולהיקרא כביש 112.
תוואי הכביש מדרום לצפון
עריכההכביש מתחיל מכביש 90 באילת שבדרום ומטפס מערבה אל הרי אילת דרך רמת יותם. הוא מגיע אל גבול ישראל–מצרים וחולף על פני מעבר נטפים הסגור. משם ממשיך הכביש צפונה לאורך הגבול המצרי, ובצומת מחנה סיירים הוא נפגש עם כביש 10. לאחר מכן ממשיך כביש 12 בכיוון צפון־מזרח, מצפון להרי אילת, דרך נמל התעופה עובדה עד לצומת שיזפון בצפון, שם הוא נפגש עם כביש 40. אורכו הכולל של כביש 12 הוא 71 ק"מ.
| קילומטרים | שם | סוג מפגש | מיקום | דרכים מצטלבות |
|---|---|---|---|---|
| כביש 12 מדרום לצפון | ||||
| 0 | אילת | 
|
אילת |  כביש 90, רחוב דרבן, דרך יותם, דרך הרים, דרך הגיא
|
| 12 | מעבר נטפים | 
|
מעבר נטפים | מעבר נטפים |
| 41 | צומת סיירים |
|
בקעת סיירים |  כביש 10 - אין מעבר 
|
| 56 | צומת ללא שם |
|
בקעת עובדה | כניסה לנמל התעופה עובדה |
| 65 | צומת ללא שם |
|
בקעת נעצוץ | גישה לשחרות |
| 71 | צומת שיזפון |
|
בקעת נעצוץ |  כביש 40
|
היסטוריה
עריכהסלילת הכביש החלה ב-1960 על ידי חיל ההנדסה של צה"ל, במטרה לשפר את הנגישות לאורך גבול ישראל וסיני[1]. בדצמבר 1964 החל חיל ההנדסה, בהשלמת סלילת כביש מאילת אל עין נטפים[2], במימון חלקי של עיריית אילת ומשרד התיירות[3]. במהלך העבודות נעשה שימוש ב-10 טונות של חומרי נפץ, ופונו 50,000 מ"ק של סלע. הדרך נפתחה לאחר כשלושה חודשי עבודה[3].
הכביש נסלל מחדש, בתחילת שנות ה-80 של המאה ה-20, במסגרת ההערכות מחדש של צה"ל לאחר פינוי סיני[4].
מתקפת הטרור בדרום ישראל
עריכה
ערך מורחב – מתקפת הטרור בדרום ישראל (2011)
ב־18 באוגוסט 2011 אירעה סדרת פיגועי טרור בכביש 12, כ-12 ק"מ מצפון לאילת. מחבלים שחדרו מסיני דרך הגבול הפרוץ הנושק לכביש פתחו באש על אוטובוס "אגד" (קו 392), ובהמשך פתחו באש (לרבות ירי טיל נ"ט) על אוטובוס נוסף ומכוניות. באירועים נרצחו שישה אזרחים ישראלים, נהרגו חייל צה"ל ולוחם ימ"מ, ונפצעו 40. במהלך המרדף אחרי התוקפים נהרגו 7 מהמחבלים.
בעקבות המתקפה נסגר חלקו הדרומי של הכביש (בין הר שלמה לצומת מחנה סיירים) לתנועת אזרחים למשך זמן של כ-5 חודשים בצו אלוף, והגישה היחידה ברכב לאילת התאפשרה רק דרך כביש 90[5]. במהלך תקופה זו, צה"ל הציב אמצעי הגנה לאורך הגבול עם מצרים הכולל גדר גבול מסיבית מעובה בתיל לגובה של 5–7 מטרים, ולצידה נחפרו תעלות נ"ט על-מנת לסכל חדירת כלי רכב. כמו כן צה"ל פרס מערך שלם של איסוף קרבי הכולל עשרות תרנים ומגדלים עם אמצעים טכנולוגיים מתקדמים של אנטנות ומצלמות, מערכות מכ"ם עם חיישנים רבים על-מנת לזהות חוליות טרור ומסתננים כמה קילומטרים לעומק שטח סיני. גדר הגבול המקבילה לכביש כוללת גם תעלת מים ואמצעים תת-קרקעיים על מנת למנוע חדירה תת-קרקעית לשטח ישראל ממנהרות. לאורך הכביש הכשיר צה"ל סוללות אדמה המיועדות להגן על הנוסעים בכביש במקרים של פתיחת ירי לעברם. כמו כן הוצבו קירות בטון לתת מענה דומה לנוסעים בכביש.
בעקבות הערכת מצב של צה"ל, נפתח מחדש הכביש בפברואר 2012 אך בשלב זה הוטלו בו מגבלות בצו אלוף: הנסיעה לאזרחים בקטע שבין מחסום נטפים לבין צומת מחנה סיירים הותרה בין השעות 8 בבוקר ל-5 אחר-הצהרים בלבד. היתר התנועה התייחס לכביש 12 בלבד, ונאסרה כל ירידה אזרחית מהכביש מערבה לשטח שבינו לבין גבול מצרים. תנועת מטיילים לאורך קטע כביש זה הותרה בין השעות 8 בבוקר ל-4 אחר-הצהריים בלבד, ותנועת מטיילים זו הותרה רק בקניון האדום, בנחל שני ובעין נטפים. בין השעות 5 אחר-הצהריים ל-8 בבוקר נאסרה הנסיעה בקטע זה לתנועה, בין ברכב ובין להולכי רגל, למעט חיילים ושוטרים הנכנסים לשטח למילוי תפקידם[6].
ב-10 במרץ 2012 נסגר בשנית כביש 12 כולו לתנועה בצו אלוף לכשבוע, מהכניסה המערבית לאילת ועד צומת שזפון[7]. לפני חיסולו על ידי צה"ל של זוהיר אל-קייסי, מזכ"ל ועדות ההתנגדות העממית בעזה. על-פי כוחות הביטחון, אל-קייסי תכנן פיגוע טרור בכביש 12 הדומה לזה שאירע באוגוסט 2011, וגם לאחר חיסולו לא נודע אם המחבלים כבר נשלחו לסיני או לא[דרוש מקור]. ב-9 ביוני 2012, לאחר הקמת גדר הגבול עם מצרים ומערכות תצפית של מערכת הביטחון לאורך הכביש, הוא נפתח לנסיעה בכל שעות היממה.[8]
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה
הערות שוליים
עריכה- ^ מרדכי ארציאלי, דרך חדשה לאילת לאורך גבול סיני, הארץ, 27 בינואר 1961
- ^ צה"ל יסלול כביש מאילת לעין-נטפים, מעריב, 17 בנובמבר 1964
- ^ 1 2 שפי גבאי, דרך חדשה לארץ האגדות, דבר, 15 במרץ 1965
- ^ בודדת, מעריב, 24 באוגוסט 1984
- ^ חיים זרזר, לא התעדכנתם שהכביש סגור? הבעיה רק שלכם, באתר ynet, 16 באוקטובר 2011
- ^ גילי כהן, עם גדר מתכת ועמדות ירי: כביש 12 ייפתח שוב לתנועה, באתר הארץ, 23 בפברואר 2012
- ^ כביש 12 נסגר עד להודעה חדשה, באתר ערב ערב באילת, 10 במרץ 2012
- ^ ניר דבורי, החל מהיום: כביש 12 ייפתח לתנועת כלי רכב באופן מלא, באתר מאקו, 9 ביוני 2012
- ^ הרמטכ"ל איזנקוט: כביש 12 נפתח מחדש לתנועת כלי רכב, באתר מעריב אונליין, 8 ביולי 2015
