כוס של אליהו
כוס של אליהו גם כוס חמישי הוא מנהג נפוץ, כחלק ממסורת ליל הסדר, לפיו מוזגים כוס נוספת, מלבד ארבע כוסות. כוס זה מכונה של כוס של אליהו הנביא, ובספרות האחרונים נאמרו מספר טעמים על כך.[1] יש שעושים כוס זו גדולה משאר הכוסות.[2]
כוס של אליהו מנחושת עם הקדשה מישיבת רבינו חיים ברלין | |
תלמוד בבלי | מסכת פסחים, דף קי"ח, עמוד ב' (לפי גרסאות מסוימות) |
---|---|
שולחן ערוך | שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תפ"א, סעיף א' |
בחלק מהמקורות נראה שאין קשר בין 'כוס אליהו הנביא' לכוס חמישית'. אך ברבים מהמקורות מדובר על אותה הכוס.[3]
רקע
עריכהבליל הסדר תיקנו חז"ל לשתות ארבע כוסות. תקנה זו מופיעה בדברי המשנה במסכת פסחים: ”ערבי פסחים סמוך למנחה, לא יאכל אדם עד שתחשך. ואפילו עני שבישראל לא יאכל עד שיסב. ולא יפחתו לו מארבעה כוסות של יין, ואפלו מן התמחוי.” במשנה נוספת מופיע: ”מזגו לו כוס שלישי מברך על מזונו רביעי גומר עליו את הלל ואומר עליו ברכת השיר.”
מדברי המשנה, נראה כי ישנן ארבע כוסות בלבד, ולא יותר. ומאחר ואסור להוסיף על הכוסות, אין לשתות כוס נוספת כלל.
מקור המנהג
עריכהכוס חמישי
עריכהבתלמוד, הובאה על אתר ברייתא נוספת, שלפי גרסת רש"י ורשב"ם, וכן מופיע בכל הגרסאות המודפסות, עוסקת אך היא בכוס הרביעית:
ת"ר רביעי גומר עליו את ההלל ואומר עליו הלל הגדול וי"א ה' רועי לא אחסר
אמנם על פי גרסה שמובאת ברי"ף הברייתא מדברת על 'כוס חמישית': ”ת"ר חמישי גומר עליו הלל הגדול דברי ר' טרפון”.[4]
הרמב"ם בספרו משנה תורה כתב אף הוא - כנראה על פי גרסה זו - שיש מצווה למזוג כוס חמישית, אמנם הוסיף שכוס זו אינה חובה: ”יש לו למזוג כוס חמישי ולומר עליו הלל הגדול מהודו לה' כי טוב עד על נהרות בבל וכוס זה אינו חובה כמו ארבע כוסות”.[5]
בראב"ד בהשגותיו על בעל המאור כתב בביאור המחלוקת בין התנאים: ”בוודאי יש סמך למנהג הזה מדברי ר' טרפון שאמר, חמישי אומר עליו הלל הגדול, ומצוה לעשות כדבריו... ותנא קמא נמי 'לא יפחתו לו מארבע כוסות' קאמר, אבל המוסיף עליהם חמישי הרי זה משובח”.[6]
וברא"ש כתב שלגרסת הרי"ף, חובה לשתות כוס חמישית, ולא רשות. אמנם במרדכי כתב שהוא כעין עצה למי שתאב לשתות יין, שיעשה כוס חמישית. וכן כתב רבי יוסף טוב עלם בפיוטו אבוא בחיל להתיצבה, אמנם התוספות דחו דבריו, שמאחר שאסור לשתות לאחר הכוס הרביעית האיך תיקנו לו לשתות כוס חמישית.
לדעת הסבורים שישנה כוס חמישית, הסדר הוא לשתות את הכוס הרביעית לאחר אמירת ההלל, ואת הכוס החמישית יש לשתות לאחר סיום הלל הגדול והברכה שלאחריו.
להלכה
עריכהבשולחן ערוך הזכיר רק חובת שתיית ארבע כוסות, ושאין לשתות לאחר הכוס הרביעית. אמנם ברמ"א כתב שבדיעבד מי שתאב לשתות עוד, ימזוג כוס חמישית כדברי המרדכי: ”ומי שהוא איסטניס או תאב הרבה לשתות יכול לשתות כוס חמישי ויאמר עליו הלל הגדול” (שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תפ"א, סעיף א').
למעשה כתבו רבים מהפוסקים, שמאחר שהדבר נתון במחלוקת ראשונים האם תיקנו כוס חמישית, יש למוזגה, אך אין שותים ממנה[דרוש מקור].
מנהג נוסף מובא במהר"ל לפיו הכוס חמישית שהיא כוסו של אליהו, שותה בעל הבית לבדו.[7]
כוס של אליהו
עריכהכוס חמישית זו, נקראת 'כוס של אליהו'. הראשון שמזכיר אותה הוא רבי זליקמן מבינגא[8] הראשון המזכיר אותה בפוסקים הוא רבי יעקב ריישר הכותב:
ונוהגין באלו המדינות, למזוג כוס אחד יותר מהמסובין וקורין אותו כוס של אליהו הנביא
— חק יעקב, אורח חיים סוף סימן תפ.
בספרי האחרונים נאמרו טעמים שונים רובם דרשניים. כך למשל מבאר הגאון מווילנא, שכוס של אליהו היא הצעת פשרה בשאלת כוס חמישית מוזגים אבל לא שותים, מכנים אותה כוס של אליהו שעליו נאמר תשבי יתרץ קושיות ואיבעיות.[9]
סיבה נוספת כתב רבי נפתלי צבי יהודה ברלין:
ואינו חובה אלא מצוה משום דיש לשון חמישי "וידעתם כי אני ה'" וזהו השגת רוח הקודש, ולנו אין אותו עד שיבא אליהו, ונקרא כוס של אליהו
— מרומי שדה פסחים קיח א.
טעמים פשטי יותר נאמר על ידי רבי חיים בנבנישתי לדבריו זוהי כוס ששימשה לשיירי הכוסות,[10][11] הרב אהרן וירמס טען שהמנהג התגלגל מנוהג להשתמש מכוס גדולה ולמזוג ממנה לכולם, דבר שנחשב ל'דרך חירות'. כששאלו הילדים הסבירו להם שזה כוס של אליהו.[12][13]
בראב"ד כתב שאחר שמצינו שתיקנו ארבע כוסות כנגד ארבע לשונות של גאולה, והצאתי והצלתי וגאלתי ולקחתי, וכפי שלמדו בירושלמי: ”מניין לארבעה כוסות? רבי יוחנן בשם ר' בנייה: כנגד ארבע גאולות... והוצאתי, והצלתי, וגאלתי, ולקחתי.” (תלמוד ירושלמי, מסכת פסחים, פרק י', הלכה א') אזי הכוס החמישית היא כנגד והבאתי. לפי דברי הראב"ד הכוס החמישי מכוונת כנגד והבאתי, והוא הגאולה העתידית, שתהיה כאשר יבשר לנו אליהו על ביאת המשיח, כתבו האחרונים שלכן נקראת הכוס החמישית 'כוס של אליהו'.
זמן מזיגת הכוס
עריכהעל זמן מזיגת הכוס ישנם דעות שונות, כך למשל כותב בקיצור שולחן ערוך: ”נוהגין למזוג כוס אחת יותר מן המסובין, וקורין אותה כוס של אליהו הנביא” (קיצור שולחן ערוך סימן, קיט). מדבריו עולה כי מזיגת הכוס היא מיד בתחילת הסדר. המנהג הנפוץ הוא למזוג כוס זו קודם אמירת 'שפוך חמתך'. ומיזגת כוס רביעית נעשית בדרך כלל לאחר שפוך חמתך. קיימים מנהגים נוספים חפיהם מוזגים את הכוס הרביעית עם כוס של אליהו.
מעיון בהגדות ישנות עולים 2 זמנים שונים למזיגת כוס זו, בחלק מההגדות מופיע למזוג את הכוס מיד בתחילת ליל הסדר, ובהגדות אחרות מופיע למזוג את הכוס לאחר ברכת המזון וקודם אמירת חציו השני של ההלל.
מנהגים
עריכהלדעות שאין שותים את היין שבכוס, ישנם כמה מנהגים:
- מנהג חב"ד להחזיר את היין שבכוס חזרה לבקבוק, בשעה שמחזירים המסובין מנגנים הניגון שעל הפסוק אלי אתה ואודך.
- יש שנהגו לשמור את הכוס עם היין לקידוש למחרת היום.
- מנהג נוסף הוא לשפוך מכוס זו, לכוס הרביעית של המסובים.
הרב מנחם מנדל כשר בהגדה שהוציא[14] כתב והמליץ לשתות את הכוס החמישית, לאור כך שעם ישראל זכה לעלות וליישב בארץ ישראל:
בזמננו אנו שזכינו לראות חסדי ה' וישועתו בהקמת מדינת ישראל שהיא אתחלתא דגאולה וישועתה מגלות אדום, וקיום הבטחת "והבאתי אתכם אל הארץ", טוב ויפה לקיים מצוה מן המובחר בשתיית כוס חמישי, ולומר עליו הלל הגדול 'שבשפלנו זכר לנו ויפרקנו מצרינו, ולהודות לה' על הנסים ועל הנפלאות ועל המלחמות שעשה לנו בימינו… וכשם שזכינו לראות באתחלתא של 'והבאתי' כך נזכה לגאולה שלימה"
קישורים חיצוניים
עריכה- הערך "כוס של אליהו", באתר המכלול
הערות שוליים
עריכה- ^ ראו למשל אצל רבי משה חגיז, שתי הלחם, באתר היברובוקס שמזכיר ומבאר ידיעה זו.
- ^ מקור לכך ראו בסידור יעב"ץ, ובמנהגי חת"ס.
- ^ הרחבה על כך ראו בספר חבל נחלתו כרך כ סימן יז.
- ^ פסחים, כו ב מדפי הרי"ף
- ^ משנה תורה לרמב"ם, ספר זמנים, הלכות חמץ ומצה, פרק ח', הלכה י'
- ^ (פסחים תשצד)
- ^ מהר"ל על הגדה של פסח.
- ^ ישראל מרדכי פלס ואחרים (מהדירים), מהר"ז בינגא: חידושים ביאורים ופסקים לרבנו זעליקמן מבינגא, מכון ירושלים, תשמ"ה, מסכת פסחים יג., באתר אוצר החכמה
- ^ הרב אליהו קרמר, קול אליהו על הגדה של פסח, על פי הסברו של הרב יונתן זקס, פסח על שום מה, הוצאת מגיד 2015, מאמר יד "הנעלם החמישי" עמ' 259
- ^ הרב חיים בנבנישתי, פסח מעובין, אות קפב
- ^ להרחבה ראו: הרב ירוחם פישל פערלא, כוס של אליהו, קובץ הר המור, גיליון פסח ירושלים תשמ"ה, עמ' קעט, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
- ^ הרב אהרן וירמש, מאורי אור, חלק עוד למועד דף ל:
- ^ לביסוס טענה זו ראו: יהודה אבידע, כוסו של אליהו הנביא, באתר אוצר החכמה
- ^ מנחם מנדל כשר, כוס חמישי, ניו יורק, תש"י, באתר היברובוקס