כורסה
כורסה (בכתיב ארכאי: כורסא) היא כיסא ישיבה מרופד. הכורסאות המרופדות פותחו לראשונה בצרפת בה נקראו Fauteuil confortable - "כורסה נוחה".
הכורסאות של ראשית המאה ה-20 הכילו קפיצים הן בכיסא והן במשענת הגב, וצופו בכותנה, קטיפה ועור בעלי חיים.
הכורסה מהווה לרוב רהיט המשמש בחדר המגורים, לצד הספה. סידור אופייני של חדר מגורים כולל שולחן קפה נמוך, שמצדו הרחב ספה בה ניתן להושיב שנים או שלושה אנשים, ומצדו הצר ממוקמת כורסה אחת. לרוב הן הכורסה והן הספה פונים למערכת הבידור הסלונית (הטלוויזיה ועזריה הנלווים).
כורסאות אפיינו מועדוני ג'נטלמנים באנגליה ומכאן שמה של הכורסה באנגלית: Club chair - "כיסא מועדונים". ניתן לראות כורסאות במבואות (לובי) של בתי מלון, ובטרקליני עסקים בשדות תעופה.
ניקוי כורסא מתחלק לשתי קטגוריות, כורסת בד וכורסת עור. ניקוי כורסת בד מתבצע בעזרת מכונת קיטור אשר מבצעת הזרקה ויניקה של חומרי ניקוי. בתהליך ניקוי כורסא ניתן להסיר כתמי שומן,אוכל ועוד.
היסטוריה
עריכהמקורה של הכורסה במצרים העתיקה בה ישבו הפרעונים על כיסאות מרופדים. כיסאות מעין אלה התגלו בקברי הפרעונים, והיוו פיתוח של הכיסאות המקוריים, כאשר הכורסאות כללו גם משענת גב, ומשענות יד. כורסאות אלה היו עשויות עץ או נצרים, והריפוד נוסף לכורסאות אלה לפני כ-2,500 שנים. הסימפוזיון היווני - משתה שנערך בשכיבה, הביא ליצירת רהיט שהוא בין מיטה לבין כורסה, עליו שכב או ישב אדם אחד. הספה היוותה פיתוח של הכורסה, ואפשרה לשני אנשים לשבת זה לצד זה. ציורים מתקופת ראשיתה של האימפריה הרומית מראים אנשים יישובים זה לצד זה על כורסה או ספה.
סגנונות האמנות המקומית השפיעו על עיצוב הכורסאות והספות, כך בתקופה הביזנטית שובצו ברהיטים אלה פסיפסים, והאמנות הגותית יצרה כורסאות גבוהות וצרות. בתקופת הרנסאנס עוצבו כורסאות כרהיטים יקרי ערך, ושובצו בהם אבנים יקרות, זהב, כסף ושנהב.
המהפיכה התעשייתית הביאה להפיכת הכורסה מחפץ יוקרה בבעלות אצילים בלבד, לחפץ שגם מעמדות הביניים יכלו לרכוש. שיטות יצור תעשייתיות ושיטות עיבוד וכיפוף עץ מודרניות הביאו לייצור תעשייתי של רהיטים ובהם כורסאות. במחצית השנייה של המאה ה-20 התפתח עיצוב הכורסה באיטליה ובסקנדינביה והכורסאות הפכו שוב ליצירות אמנות, תוך שימוש בחומרי ריפוד חדשים (כגון קצף הגומי).
בשנות ה-60 של המאה ה-20 הפכה הכורסה לחלק מתרבות הפופ, ועוצבה בהתאם תוך שימוש בצבע, בצורות לא שגרתיות (כגון כורסה בצורת כף יד) ובחומרי גלם לא שיגרתיים (כגון אבן, ברזל, סוגי פלסטיק, קרטון ונייר).
