כלא שש

בית כלא צבאי

בסיס כליאה 396 (או בס"כ 396; מוכר בקיצור כלא שש) היה בית כלא צבאי באזור עתלית ליד כביש 4 בסמוך לצומת בית אורן ובצמוד לבית הסוהר כרמל. הוא פעל לצד הכלא הצבאי הנוסף, כלא ארבע שבמחנה צריפין. אלו יחדיו נסגרו סופית עם הקמת כלא נווה צדק סמוך לצומת השרון (בית ליד).

בסיס כליאה 396
תג היחידה של מערך הכליאה; כלא שש, מבט מרכס אצבע אוקטובר 2017
תג היחידה של מערך הכליאה; כלא שש, מבט מרכס אצבע אוקטובר 2017
תג היחידה של מערך הכליאה; כלא שש, מבט מרכס אצבע אוקטובר 2017
מידע על המבנה
סוג בית כלא צבאי עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום עתלית, ישראל
תקופת הבנייה ?–1956
בשימוש פעיל לא
נשלט על ידי חיל המשטרה הצבאית
קרבות מרד כלא שש
קואורדינטות 32°42′49″N 34°58′06″E / 32.71361111°N 34.96833333°E / 32.71361111; 34.96833333
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מבנה הכלא

עריכה

בכלא היו ארבע פלוגות:

  • פלוגה א' – פלוגה פתוחה בתנאים הנחשבים "מקלים" בכלא שאכלסה חבושים שהיו שפוטים לזמן קצר יחסית של עד כחודש וללא רמות סיכון. החבושים ישנו באוהלים בשתי מחלקות: עבודות ומשמר, זכו לשיחות טלפון (מטלפונים ציבוריים) ללא הגבלת זמן /או זמן מוגדר ביום. במחלקת משמר עסקו החבושים בשמירות של 4 שעות במגדלי השמירה ברחבי הבסיס. ובמחלקת העבודות הועסקו החבושים בעבודות שונות לפי צורכי הבסיס (גינון ונקיון, עבודה במטבח הפלוגה או במטבח הכלא הראשי וכו') הפלוגה הייתה מסוגלת להכיל עד כ-220 חבושים.
  • פלוגה ב' – פלוגה סגורה שהיוותה את "שער הכניסה" לכלא – לפלוגה זאת הגיעו מתקבלים וכלואים חדשים, לאחר מכן עברו ריאיון לפיו החליטו סגל הפיקוד בפלוגה האם להעביר את החבושים לפלוגה אחרת או להשאירם. הפלוגה אכלסה על"מים (עצורים לפני משפט) חבושים בעלי רמת סיכון, או חבושים בעלי התנהגות טובה אך עם עונש מאסר של חודש ויותר. הכלואים ישנו בתאים גדולים של עד 20 איש, והיו זכאים לשיחת טלפון אחת ביום בת 7 דקות. בנוסף, בפלוגה זו הייתה קיימת "הקציניה" ובה כלואים קצינים ונגדים בקבע. בעבר גם אנשי מילואים היו נכלאים שם, אך מנהג זה הופסק. הפלוגה הכילה עד 85 אנשים
  • פלוגה ג' – הפלוגה הקשה והסגורה ביותר בכלא. בפלוגה הכילה את האסירים הקשים בעוונות גנבות אמל"ח, סחר ושימוש בסמים, אונס, ואף הריגה. רובם המכריע נשפטו למשך זמן ארוך, אך גם חבושים בכלא שהפגינו התנהגות אלימה או חוסר במשמעת הגיעו "לחינוך" בפלוגה ג'. בפלוגה היה קיים הבידוד הקשה – "אגף הבודדים" בו שכנו חיילים שהתפרעו או שהיה כלפיהם חשד סביר לפגיעה עצמית. בכל תא באגף זה היו עד 2 אסירים + שומר אחד מפלוגה א' שהתחלף בכל 4 שעות. הפלוגה הייתה מסוגלת להכיל עד כ-65 אסירים. בנוסף לאגף הבודדים, בפלוגה ג' קיימים ארבעה תאי צינוק שיצאו משימוש בתחילת שנות ה-90'.
  • פלוגה 600 – פלוגת הנשים בכלא ובה כלואות חבושות ואסירות משירות סדיר. סגל הפלוגה הכיל נשים בלבד (מפקדות, סמלות, וקצינות) הפלוגה הוקמה ב-21 בדצמבר 2011, הייתה מסוגלת להכיל עד 60 אסירות. בפלוגה זאת היה קיים בידוד המכונה "אגף הבודדות".
 
רחבת פלוגה ב' לאחר הנטישה
 
רחבת פלוגה ג' לאחר הנטישה
 
פלוגה ג' מבט מגג הצפייה

היסטוריה

עריכה

המבנה המרכזי אשר בו וגם וסביבו הוקם הכלא, הוא אחד ממצודות טיגארט ההיסטוריות שמקורן בתקופת המנדט הבריטי. המבנה שימש במקורו כתחנת משטרה בריטית אשר נקראה "משטרת עתלית". המבנה המקורי נבנה במהלך קיץ 1940 כחלק מ- P.B.P - מיזם בנייני המשטרה הבריטית בא"י.

מבנה זה סומן ברשימת המצודות כמצודה מספר 8 אשר הוקם בסבב הבנייה הראשון של מצודות המשטרה. דגם המצודה הוא Police Post והוקם בידי מהנדס מחוז חיפה (קבלן מבצע). המשטרה הבריטית פעלה במקום עד סוף תקופת המנדט.

את הרעיון להקים את כלא שש הגה הקצין יעקב מרקוביץ', אחרי שבדק את מצבם המתדרדר של ארבעת בתי הסוהר שהיו קיימים (אשר לטענתו היו משתפרים אם הייתה פוחתת בהם כמות האסירים). אלוף-משנה יוסף פרסמן, מפקד חיל המשטרה הצבאית לחץ לבניית המתקן והוא לבסוף נבנה ב-1956 במהלך מלחמת סיני.

ב-22 בנובמבר 1969 הוצף כלא שש בשל סופת גשמים חזקה, ומפלס המים עלה לגובה של שני מטרים. על אף שהביטחון בבית הסוהר היה בסכנה כאשר גם הסוהרים והאסירים ניסו להוציא את המים, אף אסיר לא השתמש בהזדמנות זו כדי לברוח. כתוצאה, המפקד של אגף כוח-האדם, שאחראי לכלל חיל המשטרה הצבאית כולל בתי הסוהר שלו, החליט לשחרר עשרות אסירים ולבטל את עונשיהם.

מרד האסירים

עריכה
  ערך מורחב – מרד כלא שש

ביום שבת 9 באוגוסט 1997 פרץ מרד אסירים בפלוגה ג' בכלא בשל תנאי הכליאה המחפירים לטענתם. את המרד הוביל גדעון מרטין. בעזרת אסירים נוספים הם השתלטו על חדר האוכל ולכדו בהדרגה את כל המד"כים והסמלים שנכחו בפלוגה. לאחר משא-ומתן, הושג הסכם בין האסירים לקמצ"ר (קצין משטרה צבאית ראשי), לפיו האסירים ישחררו את בני הערובה תמורת תנאי כליאה טובים יותר ואי-ענישה למחוללי המרד. האסירים מילאו את חלקם בהסכם, אולם שלטונות הכלא ביטלו באופן חד-צדדי את ההסכם ומנהיגי המרד קיבלו עונשים גדולים יותר והועברו לבית סוהר אזרחי.

חבר הכנסת דאז רומן ברונפמן פעל אף הוא לפתרון המשבר וערב בו את הרמטכ"ל אז אמנון ליפקין-שחק. מגעים אלה הובילו לשינוי משמעותי בגישת המשטרה הצבאית לתחום בתי הסוהר. נעשו שינויים במבנים של בתי הסוהר הצבאיים, ובתנאיהם של מדריכי הכלא והאסירים.

אירועי מרד האסירים היוו השראה לעלילת הסרט "הבודדים" משנת 2009 אותו ביים רנן שור.

הפינוי ב-2010

עריכה

ב-2 בדצמבר 2010 פונה הכלא מחשש שרפה באסון הכרמל. הפינוי התבצע במהירות בגלל סכנת העשן ורוב האסירים אשר נותרו ימים ספורים עד למועד שחרורם שוחררו לביתם מוקדם[1]. שאר האסירים הועברו לבה"ד 13 למספר ימים, ופלוגה ג' הועברה לכלא ארבע.

הפינוי ב-2016

עריכה

ב-24 בנובמבר 2016 פונה הכלא מחשש שהשרפה בכרמל תגיע לכלא. על אף שלא נשקפה סכנה מידית, הוחלט בצבא על פינוי מבעוד מועד.[2]

סגירת והריסת הכלא

עריכה

הכלא נסגר סופית באפריל 2021 וננטש לחלוטין, ביחד עם כלא 4. בסתיו 2022, אגף ההנדסה והבינוי של משרד הביטחון הרס את כל תשתיות ומבני הכלא, מלבד מצודת הטגארט.

כל הכלואים הועברו לכלא נווה צדק שנבנה במחנה גור בסמוך לצומת השרון.[3]

גלריה

עריכה

בתרבות

עריכה
  • כלא שש נכנס לפולקלור הישראלי – הצבאי והאזרחי - בעקבות המערכון "כלא שש" של להקת הבידור הגשש החיוור, שבו הושר השיר המפורסם "עוזי עוזי".
  • הלהקה כלא 6 קרויה על שם כלא זה.
  • שיר חיילים ידוע. מילים: שייקה אופיר, לחן: יאיר רוזנבלום – בית ראשון: יושב אני בכלא שש יושב אני ומתייאש כמה כואב לראות חבר שלפני הוא משתחרר.
  • בספר "הכי רחוק שאפשר" מאת אלון חילו, מוקדשים מספר פרקים לתיאור כליאתו של גיבור הספר, נדב, בכלא שש.

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא כלא שש בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ 100 אסירים מכלא 6 שוחררו בעקבות השריפה בכרמל, באתר גלובס, 8 בדצמבר 2010
  2. ^ "גל ההצתות: יותר מ-100 נפגעים בחיפה, עוצר יציאות בצה"ל". ynet. 2016-11-24. נבדק ב-2016-11-25.
  3. ^ רועי שרון, אימת החיילים הכלואים: פרידה מכלא 6 המיתולוגי, באתר כאן-תאגיד השידור הישראלי, ‏15 באפריל 2021