כל המקיים נפש אחת

ביטוי המראה חשיבות לחיי האדם ביהדות
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: הערות שוליים כוללות קישורים עירומים וקישורים שבורים.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

כל המקיים נפש אחת הוא ביטוי המתייחס לערכם הרב של חיי אדם (ובגרסאות מסוימות - חיי יהודי).

משמעות הביטוי הוא שכל מי שמציל או שומר על חייו של אדם אחר(יהודי), כאילו קיים עולם מלא. מה שמראה חשיבות של כל אדם.

מקור

עריכה

במשנה, מסכת סנהדרין, פרק ד', משנה ה' נאמר:

לפיכך נברא אדם יחידי בעולם, ללמד שכל המאבד נפש אחת, מעלים עליו כאילו איבד עולם מלא; וכל המקיים נפש אחת, מעלים עליו כאילו קיים עולם מלא.

זהו הנוסח בכתב יד קאופמן[1]כתב יד פארמה[2] ובכתב יד קיימברידג' של המשנה, וכן הוא בנוסח המשנה בכתב ידו של הרמב"ם. גם בגרסאות דפוס של התלמוד הירושלמי מצוטטת המשנה בנוסח זה[3], אך בתלמוד הבבלי בכתב-יד יד הרב הרצוג ובכתב-יד קרלסרוהה רוכלין 2[4], בגרסאות הדפוס של התלמוד הבבלי[5] וכן בגרסאות דפוס של המשנה, מופיעה המילה "מישראל", ומתקבל הנוסח "כל המאבד נפש אחת מישראל, מעלים עליו כאילו איבד עולם מלא; וכל המקיים נפש אחת מישראל, מעלים עליו כאילו קיים עולם מלא".

הרמב"ם בספרו משנה תורה[6] מצטט את המשנה בהתאם לגרסתו: "שכל המאבד נפש אחת... וכל המקיים נפש אחת"[7]. אולם בדפוסים ובחלק מכתבי היד[8] נוספו המילים רמב"ם "מן העולם".

היעדרה או קיומה של המילה "מישראל" מעוררים דיונים ממושכים: האם מדובר באמירה הומניסטית, המייחסת חשיבות עליונה לחייו של כל אדם ואדם, שנברא בצלם אלוהים, או שמדובר באמירה לאומית, המייחסת חשיבות עליונה רק לחייו של אדם מישראל (כלומר יהודי). קודמת לדיונים אלה השאלה מהו הנוסח המקורי, והאם ייתכן שאחד הנוסחים הוא שיבוש שנוצר במהלך השנים.

במאמרו של פרופ' אפרים אלימלך אורבך בנושא, הוא טען שהמילה "מישראל" היא הוספה מאוחרת לנוסח:

קריאת המאמר במשנה בשלימותו... מורה בכיוון הנוסח שאינו גורס 'מישראל', שכן המדובר בהסקת מסקנה על חשיבותם של חיי האדם מן העובדה שהאדם הראשון נברא יחידי... ברם, המשנה מביאה את הדברים כתשובה על השאלה 'כיצד מאיימים על עדי נפשות'. עדי נפשות אלה מישראל הם, והם באו להעיד על נפש אחת מישראל שרצחה נפש אחרת מישראל. יש אפוא להבחין בין הנוסח של לימוד מוסר השכל לבין השימוש שנעשה בו בפרוצדורה של חקירת העדים. שימוש זה עשוי היה בנקל להשגיר את המלה 'מישראל' לתוך גופו של המאמר מבלי כוונה מודעת לשנות את הוראתו המקורית. אבל למרות זאת מלמדות העובדות, שאשגרתא זו אינה מצויה אלא בחלק קטן של עדי הנוסח.

תרביץ מ, תשל"א[9]

נוסח המשנה מצוטט גם בקוראן[10], תוך הסתייגות: "לפיכך כתבנו בספר לבני ישראל, כי כל המאבד נפש אחת - בלא שאיבדה נפש או ביקשה למלא את הארץ חמס - כאילו איבד עולם מלא, וכל המקיימה כאילו קיים עולם מלא"[11].

בשיח הישראלי

עריכה

בשיח הישראלי מקובל לצטט ביטוי זה לשם הדגשת ערכם של חיי אדם. כך, למשל, ציטט שופט בית המשפט העליון מישאל חשין את נוסח הרמב"ם, לסיום פסק דינו שבו דחה את ערעורו של עמי פופר על הרשעתו ברצח פלסטינים:

אדם - כל אדם - הוא עולם לעצמו. אדם - כל אדם - הוא אחד, יחיד ומיוחד. ואין אדם כאדם. מי שהיה לא עוד יהיה ומי שהלך לא ישוב. וכבר לימדנו הרמב"ם על ייחודו של האדם (ספר שופטים, הילכות סנהדרין, יב, ג): "נברא אדם יחידי בעולם, ללמד: שכל המאבד נפש אחת מן העולם - מעלין עליו כאילו איבד עולם מלא, וכל המקיים נפש אחת בעולם - מעלין עליו כאילו קיים עולם מלא". הרי כל-באי עולם בצורת אדם הראשון הם נבראים ואין פני כל-אחד מהם דומין לפני חברו. לפיכך כל-אחד ואחד יכול לומר: בשבילי נברא העולם.

ע"פ 1742/91

שאול מופז, בהיותו שר התחבורה, ציטט משפט זה (בהתאם לנוסח הירושלמי וכתבי היד של המשנה - "כל המציל נפש אחת" וכו') בסיום דבריו הקוראים למלחמה בתאונות הדרכים[12]. ראש הממשלה בנימין נתניהו השתמש בפתגם זה בסיום דבריו בישיבת הממשלה שדנה באישור עסקת שליט (בנוסח שגם סופו שונה מן המקור: "כל המציל נפש אחת מישראל כאילו הציל עולם ומלואו")[13] וגם לגבי נגיף הקורונה השתמש במשפט זה כדי לומר שכל המדביק נפש אחת כאילו הדביק עולם ומלואו[14].

ארגון "יד ושם" משתמש בביטוי זה בהתייחסותו לחסידי אומות העולם, שמימשו את האמור בו בצורה נעלה, ואף מעניק לחסידי אומות העולם מדליה שעליה חקוק הביטוי.

ארגון מגן דוד אדום, העוסק בהצלת נפשות, רואה בביטוי זה אבן יסוד בפעולתו.
בצדו האחורי של כרטיס אדי לתרומת איברים, המשפט מצוטט תוך הפניה למשנה בסנהדרין, אך המילה "מישראל" מושמטת ומופיעות במקומה שלוש נקודות.

לקריאה נוספת

עריכה
  • א"א אורבך, "'כל המקיים נפש אחת...' גלגוליו של נוסח, תהפוכות צנזורה ועסקי מדפיסים", תרביץ מ, תשל"א

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ צילום של כתב יד קאופמן, מסכת סנהדרין, פרק ה
  2. ^ http://jnul.huji.ac.il/dl/talmud/mishna/showmi1.asp?mishnanum=5&pereknum=004&masecet=34&mnusriptnum=240&p=1&masecetindex=34&perekindex=4&numamud=5&manuscriptindex=3&k=
  3. ^ מסכת סנהדרין-ירושלמי
  4. ^ bavli.genizah.org
  5. ^ בבלי סנהדרין לז א, באתר ויקיטקסט
  6. ^ הלכות סנהדרין יב ג
  7. ^ כן הנוסח במהדורת רמב"ם מדויק ובמהדורת מפעל משנה תורה.
  8. ^ לדוגמה בכתב יד Yah. Ms. Heb. 1
  9. ^ א"א אורבך, "'כל המקיים נפש אחת...' גלגוליו של נוסח, תהפוכות צנזורה ועסקי מדפיסים", תרביץ מ, תשל"א, עמ' 274–268 (הציטוט מתוך עמ' 269) (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה).
  10. ^ 5:32
  11. ^ תרגום: אורי רובין, אוניברסיטת ת"א: 2005
  12. ^ http://www.nrg.co.il/online/11/ART1/561/104.html
  13. ^ אלי ברדנשטיין, נתניהו: גלעד שליט יחזור הביתה בימים הקרובים, באתר nrg‏, 11 באוקטובר 2011
  14. ^ נתניהו-בחדרי חרדים