כל העולם במה

אחד הציטוטים הידועים ביותר של ויליאם שייקספיר. הציטוט מקורו במונולוג מהקומדיה הפסטורלית שלו "כטוב בעיניכם"

"כֹּל הָעוֹלָם בָּמָה" (באנגלית: All the world's a stage) הוא אחד הציטוטים הידועים ביותר של ויליאם שייקספיר. הציטוט מקורו במונולוג מהקומדיה הפסטורלית שלו "כטוב בעיניכם", שם נאמרה על ידי ז'אק המלנכולי במערכה II, תמונה 7, שורה 139. בנאומו משווה ז'אק את העולם לבמה ואת החיים למחזה. הוא מקטלג את חיי האדם לשבעה חלקים, שבעה שלבים מינקותו ועד מותו.

כֹּל הָעוֹלָם בָּמָה

כל העולם הוא במה,
וכל הגברים והנשים רק שחקנים.
יש להם יציאותיהם וכניסותיהם,
וכל איש בימיו משחק תפקידים רבים,
והמערכות שלו – שִבעה דורות.
ראשית-כל – העולל, פועֶה, מקיא, מרטיב בזרוע האומנת.
אחר כך התלמיד המתלונן, עם הילקוט שלו,
פרצוף בוקר רחוּץ, זוחל כמו חלזון באי-רצון לבית-הספר.
אז בא האוהב, גונח כמו כבשן,
ומזמר בלדה בוכיה על גַבּותיה של אהובתו.
ואז חייל, מָלא קללות מכל סוג ושפה, ועם זקן פנתר,
לא יפגעו לו בכבוד, מהיר להתלקח ונדלק לריב,
רודף אפילו בתוך לוע של תותח בועת סבון, שְמָה מוניטין.
אז השופט, עם כרס עגולת שומן, כיס מדושן כסף שחור,
מבט חמור, זקָן גָזוּר לפי הספר,
פֶּה מלא באמרות שפר ודוגמאות מודרניות;
וכך הוא משחק את התפקיד שלו.
בדור השישי המחזה עובר אל הישיש המטושטש, כחוּש
בנעלי-בית, משקפיים על החוטם וארנק צמוד למותן,
זוג מכנסיו שהוא שמר מימי העלומים תלוי עליו כמו שק,
כי הצטמק הגֶזע, התכווץ, הַקְּפִיץ; קולו, גברי רועם,
הופך שוב לפַלְסֶט ילדון, עם צליל שורק, מצייץ.
תמונה אחרונה מכל,
אשר נועלת מחזה מוזר ורב-תהפוכות זה,
היא ילדוּת שנייה ושִכחה גמורה,
נוֹן-שן, נוֹן-עין, נוֹן-טעם, נוֹן-כלום.

מקור

עריכה

העולם כבמה

עריכה

ההשוואה של העולם לבמה ואנשים לשחקנים קדמה הרבה לפני שייקספיר. יובנאליס, המשורר הרומאי הקדום, כתב את אחת הגרסאות המוקדמות ביותר של ביטוי זה ב"סאטירה 3": "כל יוון היא במה, וכל יווני הוא שחקן".[1] קדם לו דמוקריטוס שאמר: "העולם - במה, החיים - מחזה. באת, ראית, הסתלקת".[2] המחזה של ריצ'רד אדוארדס שנכתב בשנה בה נולד שייקספיר, דיימון ופיתיאס, מכיל את השורות: "פיתגורס אמר שהעולם הזה היה כמו במה / שרבים ממלאים את חלקם; כצופים, ועל הבמה".[3] כאשר נוסד בשנת 1599 התיאטרון של שייקספיר עצמו, "תיאטרון הגלוב", הוא השתמש במוטו הלטיני ”Totus mundus agit histrionem” - "כל העולם מגלם את השחקן". הטקסט הלטיני שלו נגזר מתוך מסה מהמאה ה-12.[4] בסופו של דבר המילים נובעות מ-”quod fere totus mundus exercet histrionem” - "מכיוון שכמעט כל העולם הם שחקנים" ביטוי רווח באנגליה של אותם ימים המיוחס לפטרוניוס.

ביצירתו הקודמת, הסוחר מוונציה, הדמויות הראשיות של שייקספיר, אנטוניו, השוותה את העולם לבמה:


אני תופס את העולם כפי שהוא, גרטיאנו;
במה שכל גבר צריך לשחק בה תפקיד,
ושלי עצוב במיוחד

בספרו "שבחי הסכלות", שהודפס לראשונה בשנת 1511, הומניסט הרנסאנס ארסמוס מרוטרדם שואל ”כי מה הם עוד חייו של האדם? מעין מחזה בו גברים בתלבושות שונות מופיעים עד שהבמאי מניע אותם על הבמה”.[5]

התייחסות בתרבות

עריכה
  • כל העולם במה - סדרה בערוץ הילדים משנת 1999 אשר שידרה גרסה טלוויזיונית של מחזות תיאטרון קלאסיים שעובדו על ידי חיים אידיסיס.[6]
  • כל העולם במה - שיר שכתב חיים חפר והלחין קובי אושרת ופזמונו פרפרזה על הביטוי: "כי העולם כולו במה; בו גיבורים וחלשים; וזרקורים, מסך, קרשים; ועליזים ומיואשים; כן העולם כולו במה; אך גם השחקנים הם אנשים".[7]
  • שירו של סיני תור המתייחס לביטוי: "כי כל העולם במה וכולנו שחקנים; וה' הוא הבמאי שמושך כאן בחוטים".[8]

גלריה

עריכה

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  • כל העולם במה, בפרויקט TED (באנגלית)

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ Wender, Dorothy. “Roman Poetry: From the Republic to the Silver Age. Carbondale: Southern Illinois Univ. Press, 1980. p. 138
  2. ^ Ο κόσμος σκηνή, ο βίος πάροδος. Ήλθες, είδες, απήλθες.
  3. ^ Joseph Quincy Adams Jr., Chief Pre-Shakespearean Dramas: A Selection of Plays Illustrating the History of the English Drama from Its Origin down to Shakespeare, Houghton Mifflin Company, Boston; New York, 1924, p. 579.
  4. ^ Marjorie B. Garber (2008). Profiling Shakespeare. Routledge. p. 292.
  5. ^ John Masters (1956). The Essential Erasmus. The New American Library. עמ' 119
  6. ^ מאת רותה קופפר, קלאסיקות של התיאטרון בערוץ הילדים, באתר הארץ, 7 בנובמבר 2001
    כל העולם במה (1999), באתר "אישים"
  7. ^ כל העולם במה - אומני ישראל, באתר שירונט
  8. ^ סיני תור - כל העולם במה, עמוד היוטיוב הרשמי של סיני תור, ‏16 בספטמבר 2014
  9. ^ ויליאם שייקספיר, Mr. William Shakespeares Comedies, Histories, & Tragedies: Published According to the True Originall Copies, EXTRA, ‏1623 (באנגלית)