כף שירף
כף שירף או קייפ שירף (באנגלית: Cape Shirreff) היא לשון יבשה סלעית בולטת בחוף הצפוני של האי ליווינגסטון, ב איי שטלנד הדרומיים שבאנטארקטיקה.
.jpg) | |
| נתונים גאוגרפיים | |
|---|---|
| מיקום |
האוקיינוס הדרומי  |
| קואורדינטות | 62°27′32″S 60°47′19″W / 62.4589°S 60.7886°W |
| נתונים מדיניים | |
| על שם |
William Henry Shirreff |
|
(למפת איי שטלנד הדרומיים רגילה) | |
  | |
לשון היבשה מפרידה בין מפרץ הירו לבין מפרץ בארקליי.
לשון היבשה בולטת מחצי אי קטן (ששטחו 3.22 קילומטרים רבועים), חצי אי שאינו מכוסה קרח. חצי אי זה מהווה את הקצה הצפוני של חצי האי יוחנן פאולוס השני.
כף שירף ממוקם 24 קילומטרים צפונית-מזרחית מנקודת אסקס;
כף שירף ממוקמת 34 קילומטרים מערבית-דרום-מערבית מנקודת ויליאמס;
כף שירף ממוקמת 21 קילומטרים צפונית-מערבית מנקודת סידינס.
כף שירף ממוקמת 809 קילומטרים דרומית-דרום-מזרחית מכף הורן. כף שירף היא הנקודה הצפונית ביותר שבשטח אמנת אנטארקטיקה, והנקודה הקרובה ביותר לשטח שאינו חלק מאנטארקטיקה.
היסטוריה
עריכהמקור השם
עריכהשמה של הכף ניתן לה בשנת 1820 על ידי אדוארד ברנספילד.
הכף נקראת על שם רב החובל קפטן ויליאם ה. שירף (William H. Shirreff), שהיה מפקד הצי המלכותי הבריטי באוקיינוס השקט באותה תקופה.
מחקר מדעי
עריכהמאז שנת 1991 מפעילה צ'ילה על לשון היבשה תחנת המחקר העונתית (הפועלת רק בחודשי הקיץ האנטארקטי) - בסיס דוקטור גיירמו מאן. מאז שנת 1996 מפעילה ארצות הברית את בסיס המחקר בסיס שירף.
אזור ציפורים בעל חשיבות
עריכה
הכף הוכרזה כאזור ציפורים בעל חשיבות על ידי ארגון BirdLife International, וזאת מאחר שבאתר קיימת מושבת רבייה של כ־10,000 זוגות של פינגוויני רצועת - הסנטר. וכן מקננות בכף ציפורים נוספות ובהן פינגווינים לבני-אוזן, שחפי הקלפ, חמסנים חומים, כיאוניסים לבנים, שחפיות אנטארקטיות, קורמורנים קיסריים, יסעורים וילסון, יסעורים שחורי בטן (Fregetta tropica), ויסעורי הכף.
כמו כן הכף מהווה אזור הרבייה הגדול ביותר של דובי ים אנטארקטיים באזור חצי האי האנטארקטי.
אזור אנטארקטי מוגן במיוחד
עריכההכף, יחד עם האי סן טלמו הסמוך, הוגדרו כ-אזור אנטארקטי מוגן במיוחד (אזור 149 - ASPA 149) בשל מגוון מיני החי הצומח המצויים בו (ובייחוד בשל משבות הרבייה של דובי הים האנטארקטיים).