כפר הנוער יוענה ז'בוטינסקי

כפר הנוער יוענה ז'בוטינסקי
כפר נוער
על שם	יוענה ז'בוטינסקי
תקופת הפעילות	1949–הווה (כ־75 שנים)
תלמידים
	1,200
מיקום
מדינה	ישראל
קואורדינטות	31°56′31″N 34°49′29″E / 31.941888888889°N 34.824638888889°E
	https://y-zhabotinsky.atidedu.org.il
	מפת מיקום; מפה דינמית; (למפת גוש דן רגילה) כפר הנוער יוענה ז'בוטינסקי כפר הנוער יוענה ז'בוטינסקי כפר הנוער יוענה ז'בוטינסקי מפת __ באר יעקב; [‌למפה דינמית של השפלה וסביבותיה‌] מצפון וממערב: __ ראשון לציון; ממזרח: __ מועצה אזורית שדות דן; מדרום: __ מועצה אזורית גזר; ממערב: __ נס ציונה

כפר הנוער "עתיד" על שם יוענה ז'בוטינסקי הוא כפר נוער חקלאי בבאר יעקב. הוקם על ידי יוצאי האצ"ל והשתייך בעבר לתנועת בית"ר. הכפר קרוי על שם יוענה, אשתו של זאב ז'בוטינסקי.

בכפר פנימייה, אולפן לתלמידים עולים, בית ספר שמונה שנתי (מכללה, תיכון וחטיבת ביניים) ומשק חקלאי.

רוב החניכים בכפר הם עולים או ילדי עולים מחבר המדינות.^[1]

היסטוריה

תנועת בית"ר, כמו תנועות אחרות שפעלו לפני קום המדינה, עסקה בעליית נוער אל ארץ ישראל. הגוף הראשון שהוקם במסגרת זו היה פלוגת ראש פינה, אחריו הוקמה "חוות שוני" (בסמוך למבצר שוני), ולאחר קום המדינה הוקמה חוות הנוער הבית"רית "יוהנה ז'בוטינסקי" בזכרון יעקב וכפר הנוער דוד רזיאל בהרצליה.

חוות הנוער יוענה ז'בוטינסקי הוקמה תחילה בזכרון יעקב בדצמבר 1948, ואוכלסה בנערים עולים מהולנד. לאחר מספר חודשים נסגרה החווה ובני הנוער הועברו לחוות נוער באותו שם שהוקמה בבאר יעקב. החווה הוקמה באתר קיבוץ עקיבא, ששימש קודם לכן להכשרת גרעיני קיבוצים, בהם קיבוץ נירים,^[2] על ידי קבוצת צעירים חברי בית"ר בהנהגת אברהם ליכטנשטיין. עם הקמתו שונה שמו של הכפר מ"יוענה" ל"יוהנה" (בשנת 2011 שונה שם הכפר מחדש ליוענה).

אל החווה החדשה הועברו בני הנוער מהחווה בזכרון יעקב, ובהמשך הצטרפו אליהם נערים עולים מרומניה, בולגריה וטורקיה; בסך הכל שהו בה כמאה בני נוער. באפריל 1949 גויס צוות ההוראה של החווה, בעיקר צעירים חברי בית"ר, והחל לפעול בה בית ספר עבור בני הנוער. כעבור מספר חודשים הוחלט לצרף את החווה למסגרת כפרי הנוער, בין היתר על מנת לקבל מכסות ילדים מהסוכנות היהודית על פי מפתח חלוקה שסוכם.

מיום הקמתו של כפר הנוער ועד שנת 2010 כיהן פתחיה שמיר כיו"ר עמותת הכפר.

בעקבות מצבו הכלכלי והמנהלי הקשה של הכפר בשנים הראשונות, וירידת מספר החניכים לכ-70, הפקיד שמיר ב-1950 את האחריות לניהולו בידי שלמה אריאב, שהשתחרר מצה"ל, מרים גלזר-תעסה כיהנה בו כמנהלת בית הספר בתקופה זו. ב-1954 השתפר מצב הכפר בעקבות חלקות קרקע שנוספו אליו ובאר מים שנקדחה בו, שתרמו לפיתוח המשק החקלאי, וכן תרומות שהתקבלו שבעזרתן נבנו מבנים חדשים לבית הספר ולמגורים. מספר החניכים גדל, והחווה הפכה לכפר.

מבט אל רחבת הספלים

במהלך השנים שחלפו מאז התפתח כפר הנוער, הן מבחינת מספר הלומדים והן מבחינת המסגרות הלימודיות שהעמיד לרשות התלמידים, תחילה התקיימו הלימודים רק בכיתות ה'-ו', הם התרחבו בהדרגה לכיתות חטיבת ביניים, ובשנות ה-60 עלה מספר החניכים לכ-240 ונפתח בית ספר תיכון ארבע-שנתי. ב-1965 הוא הוכר על ידי משרד החינוך כבית ספר מקצועי.

ב-1966 חל פיתוח משמעותי בכפר בעקבות שיתוף פעולה שנוצר עם חיל האוויר והקמת בית ספר למקצועות התעופה בכפר, שהתמקד בלימודי מכונאות שונים ואגרומכניקה. הכפר הוכר כבית ספר מקצועי למקצועות טכניים ולחקלאות ב-1968. בהמשך נפתחו בו גם לימודים בסיעוד ובמגוון תחומי ספורט ואמנויות, מ-1996 פועל הכפר במתכונת של בית ספר מקיף שש-שנתי^[3] ומ־2013 הוקמה בו גם מכללה.

המרחב שבו ממוקם כפר הנוער הפך עם השנים לאזור מבוקש לבנייה והשטחים החקלאיים שלו נלקחו ממנו. בהתאם להחלטה 727 של מינהל מקרקעי ישראל, ביקש בית הספר להחזיר למנהל 150 דונם שיועדו לבנייה בבאר יעקב ולקבל עליהם פיצוי של 13.5% משווי הקרקע לאחר שינוי הייעוד. אולם בעקבות בג"ץ הקרקעות הדבר לא יצא אל הפועל.^[4]

לקראת סוף העשור הראשון של המאה ה-21, עמותת כפר הנוער צברה חובות וכפר הנוער עמד בפני סגירה.^[5] בעקבות כך מונה לה מפרק שהעביר את ניהול כפר הנוער ל"עתיד רשת חינוך ובתי ספר" לתקופה של שש שנים.^[6]

הכפר כיום

כיום בית הספר החקלאי בכפר הוא מקיף שמונה שנתי הכולל חטיבת ביניים, תיכון ומכללה ומונה כ-1300 תלמידים, מהם כ-200 בפנימייה; מרבית תלמידי בית הספר הם עולים או ילדי עולים מחבר המדינות,^[1] המגיעים בעיקר מיישובים באזור הכפר ודרומית לו בהם ראשון לציון, לוד, רמלה, בית שמש ועד אשדוד ובני עי"ש, בכפר קיים גם אולפן שבו לומדים תלמידים עולים חדשים עברית.

פנים בית הספר. מבט מרחבת הספסלים לכיוון אולם הספורט המחודש

בשנים 2013–2018 נפתחו בכפר מסלול הנדסאי חשמל, אלקטרוניקה, תעשייה וניהול הכוללים גם כיתות י"ג-י"ד, כחלק ממגמות ארוכות טווח להפוך אותן למכללה.

מגמות הלימוד בבית הספר הן מדעים (ביופיזיקה-חקלאות, ביוכימיה-חקלאות וביולוגיה וחקלאות), הנדסת תוכנה, חשמל, הנדסת תעשייה וניהול, אלקטרוניקה ועיצוב.

אחד מהטווסים המסתובבים בכפר. טווסים אלה הפכו לחלק מהנוף של הכפר ומסתובבים חופשי בין יחידות המשק לפנימייה ובית הספר

כמו כן פועל בכפר משק חקלאי שבו עובדים התלמידים הכולל פינת חי, מכוורת, דיר, חממות ירקות, חממת צמחי נוי ומטע עצי פרי, תלמידי המדעים מבצעים במשק פרויקטי מחקר במסגרת לימודי המדעים והחל משנת 2015 גם עבודות גמר במקום בחינת הבגרות כחלק מ"רפורמת פירון".

במשק ובכפר ניתן דגש לנושא החינוך הסביבתי; בכפר פועלים מערכת למיחזור מים בשיטת "אגנים ירוקים",^[7] ומרכז שימור ורבייה^[8] לצמחיית אזור באר יעקב שבו ממוקם הכפר.

לכפר מערכת קשרים עם בתי ספר בעולם, ובמסגרתם יוצאות מהכפר משלחות לפנימייה בסנט פטרסבורג ולבית הספר "אניטה ליכטנשטיין" בעיר גיילנקירכן שבגרמניה, הקרוי על שם ילדה יהודייה בת 9, שנרצחה עם משפחתה בשואה במחנה מיידנק. כן מתארחות בכפר משלחות מבתי ספר אלו.