כתובת עקרון
כתובת עקרון היא כתובת פלשתית שנחשפה בשנת 1996, במהלך חפירות ארכאולוגיות, בתל מקנה. הכתובת סייעה לזיהוי של תל מקנה עם עקרון המקראית. הכתובת פורסמה בשנת 1997 והיא מוצגת כיום במוזיאון ישראל בירושלים.
זוהי הכתובת הפלשתית הגדולה והשלמה ביותר שנמצאה עד כה.[1]
תיאור הכתובת והרקע להקמתה
עריכההכתובת היא כתובת הקדשה למקדש העיר. היא חרוטה בחמש שורות על לוח אבן גיר שמידותיו 38×61 ס"מ ומשקלו 105 ק"ג. הכתובת כתובה בווריאנט פלשתי של הכתב הפיניקי שהיה בשימוש בתקופת הברזל, תקופה החופפת לימי בית ראשון, והיא מתוארכת לסוף המאה ה-8 לפנה"ס[דרוש מקור] או למאה ה-7 לפנה"ס.
כתובת ההקדשה מזכירה חמישה ממלכי העיר עקרון: אכיש, פדי, יסיד, עדה ויער. פדי הוא מלך המוכר לנו ממנסרת סנחריב: "ופקידי, אצילי ואנשי עקרון, אשר הדיחו את מלכם, הכבול בשבועה ובקללה לאשור, מסרו אותו בידי חזקיהו היהודאי. והוא שם אותו במעצר כמו אויב..." (עמודה שנייה, שורות 73-78).
הכתובת מעידה על אלה פלשתית לא מוכרת - "פתגיה". פירוש שמה לא ברור. יש שהציעו ששמה מורכב מהרכיב πυθο- (כמו בשם פיתיה) ומשם האלוהות גאיה. הנוסע היווני פאוסניאס (המאה ה-2 לספירה) העיד על קשר בין גאיה לאורקל מדלפי (בו כיהנה פיתיה מפורסמת).[2] אחרים הציעו לקרוא כ"פתניה", שכן ה-ג' בכתובת אינה ברורה, ולזהות את המילה עם תואר מוכר של כמה אלוהויות מינואיות, מיקניות ויווניות קדומות: ποτνια.[2] ביוונית-עתיקה πενταγαĩα (חמש ארצות) מתאים לחמישה ממלכי עקרון, לעיל.[דרוש מקור]
עדויות נוספות לפולחן במקדש נמצאו באזור המחסנים של המנחות. בחפירות נמצאו ידיות של קנקני אגירה ועליהן טביעות חותם עם הכתובת: "לבעל ולפדי".[3] הן ככל הנראה קשורות הכתובות למס ולמנחות שהועלו למקדש, בדומה למס מחצית השקל והמעשרות של בית המקדש בירושלים.[דרוש מקור]
מבין חמשת שמות המלכים הנזכרים בכתובת ארבעה הם שמות שמיים מוכרים: פדי, יסד, אדא ויער. שם אחד הוא שם בעל אופי יווני: אכיש,[4] שם המופיע גם במקרא כשמו של אכיש מלך גת הפלישתית (שמואל א', כ"א, י"א), ובכך חיזוק לדעה הרווחת שמוצא הפלשתים בכרתים או באזור הים האיגאי.
הכתובת שופכת אור על הימים האחרונים של עקרון הפלשתית בתקופה הקודמת לכיבוש הבבלי. לפי הכרוניקות האשוריות, העיר נכבשה לראשונה בידי סרגון השני בשנת 712 לפנה"ס.[דרוש מקור] בשנת 705 נפלה עקרון בידי חזקיה מלך יהודה כחלק ממסעו נגד פלשת, כפי המתואר בספר מלכים ב': "וַיִּמְרֹד [חזקיה] בְּמֶלֶךְ-אַשּׁוּר וְלֹא עֲבָדוֹ: הוּא-הִכָּה אֶת-פְּלִשְׁתִּים עַד-עַזָּה וְאֶת-גְּבוּלֶיהָ, מִמִּגְדַּל נוֹצְרִים עַד-עִיר מִבְצָר" (פרק י"ח, פסוקים ז'–ח'). בשנת 701 שוחררה בידי סנחריב כחלק ממסעו בלבנט. דווקא בימים קשים אלו בתולדותיה הוקדש מקדש חדש לאלוהי העיר.
הכתובת
עריכה| הכתובת | תעתיק הכתובת | עברית מודרנית |
|---|---|---|
|
|
|
ראו גם
עריכהלקריאה נוספת
עריכה- סימור גיטין, טרודה דותן, יוסף נוה, כתובת־הקדשה מלכותית מעקרון, קדמוניות ל, 1997, עמ' 38–43
- יוסף נוה, בשולי הכתובות מדן ומעקרון, ארץ־ישראל כו, 1999, עמ' 119–122
- טרודה דותן, הערה קצרה לעניין הכתובת המלכותית מעקרון, בית מקרא מט, 2003, עמ' 47–49
- Seymour Gitin, Trude Dothan, Joseph Naveh, A Royal Dedicatory Inscription from Ekron, Israel Exploration Journal 47, 1997, עמ' 1–16
- Gitin, S., Dothan, T. and Naveh, J., Ekron identity confirmed, Archaeology 51:1, 1998, pp. 30–31
- Peter James, The Date of the Ekron Temple Inscription: A Note, Israel Exploration Journal 55, 2005, עמ' 90–93
- Joseph Naveh, Studies in West-Semitic Epigraphy, Jerusalem, (2009), pp. 359–374
קישורים חיצוניים
עריכה
- Special Report: Ekron Identity Confirmed – פרסום הכתובת לראשונה ודיון בה.
- תמונת הכתובת ממוזיאון ישראל. The Ekron Inscription
הערות שוליים
עריכה- ^ מבוא לארכאולוגיה של ארץ ישראל, האוניברסיטה הפתוחה, כרך ב, פרק 10: כתב וכתובות (כתב: חגי משגב), עמ' 458.
- ^ 1 2 שמואל אחיטוב, הכתב והמכתב, מוסד ביאליק, 2012, עמ' 330
- ^ Seymour Gitin, Mordechai Cogan, A New Type of Dedicatory Inscription from Ekron, Israel Exploration Journal 49, 1999, עמ' 193–202
- ^ ישראל אפעל, על דרך הגייתם של שמות־עצם פרטיים אחדים, ארץ־ישראל כו, 1999, עמ' 5–7