כתר מלכות
כֶּתֶר מַלְכוּת היא יצירה פיוטית-פילוסופית שנכתבה בידי רבי שלמה אבן גבירול. בקצת קהילות, בעיקר התימנים וקהילות ספרדיות, נוהגים לקרוא אותו ביום הכיפורים.
מתוך "כתר מלכות"
|
|---|
|
בִּתְפִלָתִי יִסְכָּן‑גֶּבֶר, / כִּי בָהּ יִלְמַד יֹשֶׁר וּזְכוּת. |
| ההקדמה ותחילת הבית הראשון של השיר |
השיר נחשב כאחר משירי הקודש החשובים והמשמעותיים שחוברו וכהגדרתו של חוקר הספרות ישראל לוין - "אולי שיר הקודש העברי החשוב ביותר שלאחר התקופה המקראית"[1].
בנוסף לגרסה המקורית שחיבר אבן גבירול, רבנים שונים כתבו כתר מלכות משלהם, בשל הסתייגויות מקטעים מסוימים בפיוט, ביניהם הרדב"ז[2], והבן איש חי, שחיבר אחת בין היתר מפני שבפיוט המקורי היו דברים שלא תאמו את תורת הקבלה[3]., ישנה גרסה נוספת שמחברה אינו ידוע שנדפסה בספר כיסא אליהו.
היצירה מחולקת לחלקים והיא פיוטית ופילוסופית הבאה לתאר את גודל הבורא והבריאה ואת קטנות האדם למולו.
ראו גם
עריכהלקריאה נוספת
עריכה- רבי שלמה אבן גבירול, כתר מלכות, מבוא ופירוש: י. א. זיידמן, ירושלים: הוצאת מוסד הרב קוק, תש"י
- ישראל לוין, כתר מלכות לרבי שלמה אבן גבירול, ההוצאה לאור של אוניברסיטת תל אביב, 2005
קישורים חיצוניים
עריכה- כתר מלכות מאת אבן גבירול, היצירה במלואה באתר פרויקט בן-יהודה
- אריה בן יוסף, "כתר מלכות - השיר והשר", מבוע כ"ה תשנ"ג/ד
- כתב יד, כתר מלכות, מאה 14, פרמה, בפרויקט "כתיב" באתר הספרייה הלאומית
- מידע על כתר מלכות בקטלוג הספרייה הלאומית
שלמה בן יהודה אבן גבירול (1021-1058.), כתר מלכות, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
עריכה- ^ ישראל לוין, "כתר מלכות" לר' שלמה אבן גבירול ומאבק האדם בחטא, באתר הארץ, 8 בנובמבר 2005
- ^ נדפס בספר שבט מוסר, פרק ז
- ^ יוסף חיים בן אליהו מבגדאד, תקון תפלה, בגדאד, תר"ל, עמ' כה עמוד ב
