לאדינו

לאדינו היא שפה רומאנית יהודית המדוברת על ידי צאצאי מגורשי ספרד (בעיקר יהדות הבלקן), וידועה גם בשמות "ספאניולית" (בעברית), "ג'ודיזמו", "Judeoespañol" שנהגה ג'ודאו-איספניול, ספרדית־יהודית, או רק אספאניול – בשפת הלאדינו המדוברת. לאדינו הוא השם הנפוץ ביותר כיום ללשון "הספרדית-היהודית", והיא נכתבה באלפבית עברי או לטיני. בעבר, המונח לאדינו היה לשפה ששימשה לתרגום כתבי קודש בלבד הכתובה באותיות רש"י או באותיות מרובעות (אותיות "דפוס"), שפה שיוחדה לכתיבה והייתה שונה משפת הדיבור.

לאדינו
ג'ודיאו-אספאניול / Djudeo-espanyol

מדינות	ישראל, טורקיה, יוון, מקדוניה, בוסניה והרצגובינה, סרביה, בולגריה, מרוקו הספרדית, צרפת, ארצות הברית, קנדה ורומניה.
אזורים	אגן הים התיכון, צפון אמריקה, דרום אמריקה
דוברים	100,000 בישראל (1985); 8,000 בטורקיה; 1,000 ביוון; מספר הולך ומצטמצם במקומות אחרים
שפת אם	רוב הדוברים
כתב	בעבר (עד אמצע המאה ה-19) כתב רש"י ואותיות דפוס עבריות, כיום אלפבית לטיני (בגרסה מקומית)
משפחה	הודו-אירופית איטלית רומאנית רומאנית מערבית איברו-רומאנית איברית מערבית ספרדית לאדינו
לאום	אין
מוסד	הרשות הלאומית לתרבות הלאדינו
קוד שפה	lad
קוד ISO 639-2	lad
קוד ISO 639-3	lad
ראו גם	שפה • כתב • רשימת שפות

היסטוריה

תפוצת דוברי הלאדינו באגן הים התיכון

מקורה של הלאדינו בניב קסטיליאני של הספרדית במאה ה-15, שבו דיברו יהודי ספרד. הם שילבו בשפה המקומית גם יסודות בעברית ובארמית. אחרי גירוש יהודי ספרד ב-1492, והגירתם לרחבי האימפריה העות'מאנית, הפכה הלאדינו לשפה יהודית נפרדת, שדוברה בעיקר על ידי יהודי אנטוליה וחבל הבלקן, לרבות ולאכיה. גם בקרב יהדות מצרים, ארץ ישראל, תוניסיה ומרוקו היו דוברי לאדינו (לאחרונים היה ניב מיוחד של השפה בשם חכיתיה), אך לרוב המגורשים שהיגרו לחלקיה הערביים של האימפריה העות'מאנית עברו לדבר בערבית יהודית על ניביה השונים, בדומה ליהודים שחיו שם קודם לכן, ולא שימרו את הלאדינו.

בקהילות המגורשים במערב אירופה (הולנד, בריטניה, צרפת וכולי) לא דיברו לאדינו כי אם קסטיליאנית ופורטוגזית (שנכתבו באלפבית לטיני), ומאוחר יותר עברו לשפת המדינה, אך קיימים שם שימושים ליטורגיים מעטים בלאדינו כדוגמת תרגום ההפטרה לתשעה באב.

בשואה נמחו קהילות יהודיות דוברות לאדינו בעיקר באזור הבלקנים ובראשן קהילת העיר סלוניקי, שנקראה ירושלים דבלקן, והלאדינו כמעט נכחדה מאזורים אלו. דוברי לאדינו מטורקיה ומבולגריה שעלו ארצה, הושפעו בשנותיה הראשונות של המדינה מתרבות "כור ההיתוך" ועברו לדבר עברית; ילדים מבתים דוברי לאדינו (כמו גם מבתים דוברי שפות אחרות) נטו להתבייש בהוריהם "הגלותיים" ולא למדו לדבר כראוי בשפה.

ניבים

ללאדינו שני ניבים עיקריים:

• הניב העות'מאני (טורקי-בלקני) המתפצל לשני תת-ניבים:
  • הניב הדרום־מזרחי – דובר בטורקיה וברודוס ושימר את הניבים של הקסטיליאנית.
  • הניב הצפון־מערבי – דובר ביוון, בבולגריה, במקדוניה, בבוסניה, ובסרביה, ושימר את הניבים של ספרד הצפונית ושל הפורטוגזית.

שני התת-ניבים הושפעו באוצר המילים מטורקית, וכן ספגו השפעות אזוריות מלשונות סלאביות ומיוונית.

• הניב הצפון אפריקאי, חכיתיה – דובר על ידי היהודים בצפון אפריקה, בעיקר על ידי הקהילות היהודיות במרוקו הספרדית. ניב זה ספג השפעות מערבית, וכן הושפע במשך השנים, בעיקר מאמצע המאה ה-19, מן ההתפתחויות בספרדית המודרנית.

בתוניסיה וטריפולי דוברה הלאדינו על ידי הקהילה של מהגרים יהודים איטלקים (ספרדים) מליבורנו וצאצאי מגורשי ספרד ופורטוגל שאוחדו לקהילה אחת בשם הקהילה הליבורנזית, ניב זה שילב ספרדית עתיקה, פורטוגלית, ערבית, עברית, ואיטלקית (היה נתון להשפעה צרפתית מאוחר יותר). הניב נכחד בגלל דומיננטיות של השפה הערבית.

למרות הניבים השונים התקיימה רמה גבוהה של אחידות לשונית, הודות לקשרי מסחר בין הקהילות היהודיות דוברות השפה, מילים וביטויים שונים עברו ביניהן. כן עמדו בין הקהילות קשרי תרבות ודת, וספרים שנכתבו בלאדינו עות'מאנית שימשו את דוברי החכיתיה בצפון אפריקה. דוברי החכיתיה, שחיו תקופה ארוכה במגע קרוב עם דוברי ספרדית, זנחו בהדרגה את מאפייניה הייחודיים של החכיתייה ואימצו את מאפייני הספרדית המודרנית.

פונולוגיה

עיצורים בלאדינו

	וילוני		חכי		בתר־ מכתשי		מכתשי		שִנִּי		שפתי (־שִנִּי)
אפי	ŋ		ɲ				n				m
סותם	g	k					d	t			b	p
מחוכך					ʤ	ʧ
חוכך		x			ʒ	ʃ	z	s	ð		v	f
מקורב (צדי)	w		j
							l
מקיש							ɾ
רוטט							r

בלאדינו מאפיינים ספרדיים ארכאיים, כמו שימור ההבחנה בין העיצורים השורקים הקוליים והאטומים:

• שימור צורת הגייה של העיצורים ⟨j⟩ (ז') ו-⟨x⟩ (שׁ), אשר בספרדית מודרנית התמזגו לעיצור ח, ⟨j⟩. למשל במילים bajo (נמוך, נהגה בלאדינו 'באשו' ובספרדית 'באחו') או hijo (בן, נהגה בלאדינו 'איז'ו' ובספרדית 'איחו').
• שימור ההבחנה בין העיצורים ⟨ç⟩, ⟨z⟩, אשר בספרדית התמזגו להגייה [θ], ת'.
• שימור ההבחנה בין [s] [z], אשר בספרדית התמזגו ל-[s].

ניכרים בה גם מאפיינים פונולוגיים אנדלוסיים שאינם שמרניים:

• מיזוג העיצור ⟨ll⟩ לתוך ⟨y⟩‏ (תופעה הקרויה בספרדית Yeísmo)
• מיזוג זוגות העיצורים [ts] [s] ו-[dz] [z] (Seseo).

ישנן גם השפעות מהשפה הפורטוגלית: הגיית העיצור [s] כ-[ʃ] במקרים מסוימים, ומספר מילים שאולות.

אוצר מילים

בלאדינו יש שימוש נרחב במילים עבריות בשל הנוכחות של השפה בחיי קהילת הדוברים בשימוש הליטורגי. השפה קלטה מילים וביטויים מהשפות המקומיות בהם התגוררו היהודים כמו טורקית, ערבית, צרפתית, איטלקית, יוונית ועוד. אוצר המילים בלאדינו כולל גם מילים מספרדית עתיקה, שאינן בשימוש בספרדית המודרנית.

בלאדינו נמנעים לעשות שימוש במילים מספרדית שיש להם הקשר נוצרי. למשל:

• אלוהים – Dios בספרדית (ברבים), El Dio בלאדינו (ביחיד).
• יום ראשון – Domingo בספרדית (יום האדון, בכוונה לישו), Alhad בלאדינו (כנראה מערבית במשמעות "הראשון").

מורפולוגיה

מערכת הכינויים דומה לזו של הקסטליאנית במספר הבדלים. לא קיים כינוי הגוף "usted" שהתפתח בספרדית מאוחר יותר, ולשם הבעת כבוד משתמשים הדוברים ב-"sinyor". כמו כן, נשתמרו בשפה הכינוי הרומז האיברי הארכאי "dito" ואילו הכינויים הרומזים ה"רחוקים" "eso/a", "aquel/la" נעלמו מן השפה. מערכת הפועל בלאדינו עברה מספר יישורי מערכת ביחס לקסטליאנית, כך למשל בפעלים עם דיפתונגים ניתן לראות דיפתונג בכל נטיית הגוף (למשל: puedo – pueder), או היעדרו בכל נטיית הגוף kero – keresh. נטיית האימפרפקט מסומנן על ידי הסופית "va-" בכל שלוש קבוצות הפועל (ר' מערכת הפועל הספרדית. יש נטייה להשתמש בצורות פועל שאינן מורכבות (פרפקט) בזמני העבר ואילו בצורות מורכבות בעתיד ("ir a infinitivo"). בצורת האימפרפקט הסוביונקטיב, הצורן בשימוש הוא "ase-" (על נטיותיו) בלבד.

השפה אף ספגה צורנים משפות שונות, למשל מוספית 'בעל המקצוע' "ג'י" מטורקית. כאשר צורן ממוצא איברי מקביל היה בנמצא קיבל הצורן הטורקי משמעות שלילית בדרך כלל, כך לדוגמה הלקסמה העברית "צדקה" מקבלת מוספית איברית "sedakero" או אחת טורקית "sedakaji" והמשמעות היא נדבן וקבצן בהתאמה. צורן ההקטנה (דימינוטיב) בלאדינו הוא לרוב "iko-", צורן המוכר לדוברי העברית מהשמות מושיקו ומהסדרה קופיקו.

כתב

שער העיתון "איל אבﬞיניר" מ-1897

הלאדינו נכתבה בעיקר בכתב רש"י בכתבים דתיים וגם חילוניים, ולעיתים בכתב מרובע. בהשפעת תהליכי מודרניזציה שהחלו אצל דוברי השפה באמצע המאה ה-19 החל שימוש באלפבית המקומי, בעיקר אלפבית לטיני אך גם אלפבית קירילי. הכתב הלטיני הוא הכתב הרווח היום, אך מותאם בדרך כלל לשפה השלטת במדינה (לדוגמה, את הצליל "ש" יכתבו בצרפת ch, בארצות דוברות אנגלית sh ובטורקיה ş).

שלא בדפוס, נכתבה הלאדינו בכתב עברי קורסיבי הקרוי "סוֹלֵיטְרֵיאוֹ", כתב "חצי קולמוס" – כתב יד שהשתמשו בו היהודים הספרדים עד לפני דור או שניים.

ספרות בלאדינו

ספרות הלאדינו התפתחה כבר בספרד, במיוחד תורגמה ללאדינו ספרות תורנית, מקרא וליטורגיה. אחרי גירוש ספרד, המשיכו בתרגומים אלה ביתר שאת. בנוסף לתרגומי התנ"ך, תורגמו גם ספרי תפילה, ספרי הלכה כגון "שולחן ערוך" (שגם מקורו העברי מכיל מספר לעזים בלאדינו) וספרי הגות ומוסר כגון "שבט מוסר", מאת ר' אליהו הכהן מאיזמיר. היצירה המרכזית והבולטת שנכתבה בלאדינו היא "מעם לועז" – ילקוט מדרשים ופירושים על התורה, מפעל בו החל ר' יעקב כולי.

ראוי גם להתייחס כחלק מהיצירה בשפה זו, התרגום של טקסטים יהודים קלאסיים

הספרות החילונית התאפיינה ברומנסות, בלדות עממיות שנמסרו בעל־פה. בסוף המאה ה-19 הרבו לתרגם ללאדינו מספרות העולם, בייחוד מצרפתית. כמו כן נכתבו ספרים בענייני היסטוריה ומדע, ביניהם "לה איסטורייה ג'ודיאה אוניב'ירסאל" (תולדות ישראל בעולם כולו) ב-13 כרכים, מאת ר' חיים יצחק שאקי אב"ד באיסטנבול. בתקופה זו פעלה גם קבוצת מחזאים שהרבו לתאר את ההווי היהודי ודמויות יהודיות מן העבר. אליה קרמונה ואלכסנדר בן-גיאת, נחשבים בין הסופרים הבולטים בלאדינו בעת החדשה.

הביבליוגרפיה המקיפה ביותר בתחום ספרות הלאדינו, "אוצר הספר בלאדינו 1490–1960: ביבליוגרפיה מחקרית מוערת" (הוצאת יד בן־צבי, 2021), מונה כמעט ארבעת אלפים פריטים, בין ספרים, עיתונים ושאר פרסומים.

הלאדינו כיום

הלאדינו אינה משמשת היום כבעבר כשפה ראשית עבור היהודים הספרדיים, והדוברים בה מתמעטים והולכים. השימוש בלאדינו כיום בא לידי ביטוי בספרות, בשירה, במחקר, בתיאטרון ובמוזיקה.

הכנסת חוקקה את "חוק הרשות הלאומית לתרבות הלאדינו", שמטרתו שימור וטיפוח מורשת הלאדינו, כיו"ר ראשון של הרשות הלאומית לתרבות הלאדינו כיהן יצחק נבון, ובשנת 2015 נבחרה לתפקיד הפרופ' תמר אלכסנדר. כמו כן יש ניסיון לשמר את השפה ותרבותה במרכזים מיוחדים כגון "מכון סלטי לחקר הלאדינו" באוניברסיטת בר-אילן וכן ב"מרכז משה דוד גאון לתרבות הלאדינו" באוניברסיטת בן-גוריון, ובחוגים ללימוד השפה באוניברסיטאות, בארץ ובמדינות אחרות בעולם. בין החוקרים המובילים של שפה זו בישראל ניתן למנות את תמר אלכסנדר, דוד בוניס, דב הכהן, יהודה הצבי, מתילדה כהן-סראנו, יצחק לוי, אליעזר פאפו, אבנר פרץ, אלדינה קינטנה, ושמואל רפאל.

הצירוף "ג'ודיאו-איספאניול" כתוב בשורה הראשונה בכתב הסוליטריאו ובשורה השנייה בכתב רש"י

המחזה של יצחק נבון "בוסתן ספרדי" המתאר את ההווי של שכונה ספרדית ירושלמית, בשירים סיפורים והומור, הביא את תרבות הלאדינו להכרה של הקהל הרחב. המחזה זכה להצלחה רבה גם בהפקה המקורית בשנת 1969 וגם בהצגה המחודשת.

בזכות האינטרנט חלה התעוררות של שימוש בלאדינו בפורומים בישראל ובעולם. Ladino Komunita היא קהילה וירטואלית, הכוללת דוברי לאדינו מרחבי העולם, והקשר בין חבריה מנוהל בלאדינו בלבד.

בארץ פועלים מספר משוררים דו-לשוניים, בעברית ולאדינו: מרגלית מתתיהו, אבנר פרץ (שהוא גם מתרגם פורה מלאדינו) ומיכל הלד. מתילדה כהן-סראנו היא מן האספניות והיוצרות המרכזיות בתרבות הלאדינו כיום, בתחומי תיעוד השירה והסיפור העממי (וכן בכתיבת רומנסות ספניוליות מחדש כסיפורים, וסיפורים כשירים). כן פועלים מספר זמרים, בתוכם בולט מקומם המרכזי של בני משפחת לוי: האב, זמר הבריטון והמתעד יצחק לוי, אשר ביקש שכל ההקלטות שעשה לשם תיעוד ורישום המסורות המוזיקליות, יועלו באש לאחר מותו; האם, הזמרת כוכבה לוי, והבת יסמין לוי. ראובן וימר עיבד (והוסיף משלו) 70 משלי לאדינו (במקור לדינו) לנוסח פיוטי, במשקל ובחריזה. ד"ר איציק לוי פועל למען שימור ותיעוד נכסי התרבות והפולקלור של צאצאי מגורשי ספרד. בארכיון ה"רשות הלאומית לתרבות הלאדינו", תיעד לוי את סיפורם האישי של כ-2,000 אינפורמנטים דוברי לאדינו.

כן יוצא לאור בארץ כתב-העת אקי ירושלים Aki Yerushalayim (כאן ירושלים).

בפברואר 2018, בוועידה בין-לאומית, שנערכה באקדמיה המלכותית ללשון הספרדית, הוחלט על הקמת האקדמיה הלאומית הישראלית ללאדינו. כמו כן ספרד תכיר באופן רשמי בלאדינו כאחת הלשונות הספרדיות, ותנסה בכך לסייע בשימורה ובהצלתה מהכחדה.

ביוני 2021 עלתה לאוויר הסדרה "מלכת היופי של ירושלים" המבוססת על ספר באותו שם מאת שרית ישי לוי. הלאדינו מדוברת בסדרה זאת כמעט בכל פרק.

ה"פסטילאדינו"

יצחק נבון מעניק ליעל בדש את הפרס הראשון על זכייתה באירוע העשור ל"פסטילאדינו"

מאז שנת 2003 מתקיים מדי שנה בחג הסוכות בראשון לציון פסטיבל זמר בין-לאומי תחרותי לשירים חדשים ומקוריים בלאדינו. בתחרות קונצרט גמר חגיגי בשיתוף התזמורת הסימפונית הישראלית ראשון לציון, בו משתתפים כעשרה שירים. הפסטיבל התחרותי מתקיים ביוזמת אלי מתתיהו ומוני ארמוזה, ומושך מתחרים מרחבי העולם.

ב-2011 התקיים אירוע העשור ל"פסטילאדינו" בו התחרו כל השירים שזכו בפסטיבל בעשור הקודם. במקום הראשון זכתה יעל בדש, השיר שביצעה – "La Lingua de Kaza" – נבחר לשיר השירים של ה"פסטילאדינו" לעשור זה.

כנס לאדינו

החל מ-2002 מתקיים מדי שנה כנס של דוברי לאדינו הנקרא "Dias De Leche I Miel" שפירושו "ימי חלב ודבש". הכנס מתקיים בים המלח במהלך שלושה ימים ומאורגן על ידי "העמותה לקידום מורשת תרבות הלאדינו חיפה והצפון". הכנס התקיים לראשונה ביוזמת אברהם מונסון, בן למשפחה סלוניקאית, ממייסדי העמותה לקידום תרבות הלאדינו ולשעבר נשיא לשכת הבונים החופשיים בחיפה. הכנס קיבל גם את חסותו של הנשיא המנוח יצחק נבון. דבר קיום הכנס התפרסם בעולם כולו ומגיעים אליו דוברי לאדינו ממדינות רבות בעולם, וגם משתתפים שאינם דוברים את השפה.

ראו גם

• שפות רומאניות יהודיות
• קאלמי ברוך – מחוקרי שפת הלאדינו ותרבותה
• ספרדית
• סוליטריאו
• יידיש

לקריאה נוספת

• מרגלית מתתיהו, היצירה בלדינו, מאזנים פ"ז, חוברת 6, טבת תשע"ד, עמ' 28–30 (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה)
• ניבי גומל ושמואל רפאל, לדינו: ראשית קריאה, כתיבה, דיבור, מרכז משגב ירושלים, 2018
• ניצה דור, מבחר דקלומים ושירים לילדים בספרות הדבורה בלדינו ומשמעויותיהם התמטיות והפולקלוריסטיות, בין השורות 4, 2019, עמ' 57–70
• ניצה דורי (2020). לחשי תפילה קצרים של נשים בשפה הדבורה בלאדינו בשלוש עתות מצוקה. בתוך: ד"ר לאה מזור על מקרא, הוראה וחינוך
• שמואל רפאל, לאדינו כאן ועכשיו, ההוצאה לאור של אוניברסיטת תל אביב, 2020
• דב הכהן, אוצר הספרים בלאדינו 1490–1960 : ביבליוגרפיה מחקרית מוערת, מכון בן-צבי לחקר קהילות ישראל במזרח, ירושלים תשפ"ב.
• שמואל רפאל, אספר שיר: מחקר בשירי הקופלאס של דוברי הלאדינו, הוצאת כרמל, ירושלים, 2003

קישורים חיצוניים

• לאדינו, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• שפת לדינו, דף שער בספרייה הלאומית

מרכזים לחקר הלאדינו ותרבותה

• Autoridad Nasionala del Ladino i su Kultura – הרשות הלאומית לתרבות הלאדינו, ברשת החברתית פייסבוק
• לאדינו – שפה ותרבות – אתר מקיף אודות שפת הלאדינו ותרבות דובריה
• מכון סלטי לחקר הלאדינו, אוניברסיטת בר-אילן
• מרכז משה גאון לתרבות הלאדינו, אוניברסיטת בן-גוריון
• מכון מעלה אדומים לתיעוד השפה הספניולית ותרבותה
• Ladino

עיתונות ופורומים בלאדינו

• לה אמריקה – עיתון לאדינו חשוב שיצא לאור בניו יורק בתחילת המאה העשרים על ידי מהגרים דוברי לאדינו, באתר עיתונות יהודית היסטורית.
• איל פרוגרסירו – עיתון לאדינו סוציאליסטי שיצא לאור בניו יורק בתחילת המאה העשרים על ידי מהגרים מסלוניקי, באתר עיתונות יהודית היסטורית.
• לה איפוקה (התקופה) – עיתון בלאדינו שיצא לאור לראשונה ב-1875 בסלוניקי. בעיתון התפרסמו בין היתר כתבות וידיעות שונות על המתרחש בקרב היישוב היהודי בארץ ישראל.
• איל טיימפו – עיתון בלאדינו שיצא באיסטנבול והיה בעל התפוצה הרחבה ביותר בקרב יהדות הבלקן, באתר הספרייה הלאומית.
• אוריזונטיס, עיתון צעיר בלאדינו
• aki yerushalayim, עיתון בלאדינו
• פורום שוחרי לאדינו, באתר פייסבוק
• Ladinokomunita, אתר לדוברי לאדינו
• לאדינו חיפה, אתר העמותה החיפאית לקידום מורשת תרבות הלאדינו, מארגני כנס הלאדינו הארצי

לימוד לאדינו, בלשנות ומילונים

• שיעורי לאדינו אונליין, בערוץ הרשות הלאומית לתרבות הלאדינו, באתר יוטיוב
• אליעזר פאפו, ‏אוצר המלים השאולות מלאדינו בשולחן ערוך, פעמים 70, חורף תשנ"ז, עמ' 68–99
• רוביק רוזנטל, הזירה הלשונית: הגיעה שנת תרפפ"ו, באתר nrg‏, 30 בספטמבר 2005 – על מילים בלאדינו שנכנסו לעברית ישראלית
• אבנר לוי, ‏מילונים חדשים ללאדינו, פעמים 2, קיץ תשל"ט
• פאול וקסלר, ‏לקסיקון היסודות העבריים והארמיים בספרדית-יהודית המודרנית, פעמים 59, אביב תשנ"ד
• שלמה ישראל שיריזלי, ג'יקו דיקסייונארייו ז'ודיאו-איספאנייול – פ'ראנסיס (מילון חדש ספניולית-צרפתית), כרך א' וכרך ב'
• אורה רודריג שורצולד, בין עברית לספרדית יהודית, הד האולפן החדש 101, חורף תשע"ד (2013)
• שירה קדרי־עובדיה, מה זה אירמוזה ואיפה נמצא הפשקאדו? היוזמה שמנסה להציל את הלאדינו, באתר הארץ, 9 באוגוסט 2024

תרבות: ספרות, שירה ומוזיקה

• תנ"ך פרארה מ-1553
• עשרות נובלות וספרי לאדינו סרוקים אונליין, באתר משרד התרבות של ממשלת ספרד
• אדווין סרוסי, הספרות בשפה הספרדית יהודית לסוגיה לאחר הגירוש, פעמים 60, עמ' 152–155
• שמואל רפאל, ‏הימנונים ציוניים בלאדינו, פעמים 73, סתיו תשנ"ח, עמ' 41–59
• אדווין סרוסי, ‏המוסיקה של השיר העממי בלדינו, פעמים 77, סתיו תשנ"ט, עמ' 5–19
• שירים וסיפורים עממיים מאת אינפורמנטים צאצאי מגורשי ספרד, באתר יוטיוב מאת יצחק לוי
• אביבה בן-אור, תיאטרון לאדינו בארצות הברית, באתר ארכיון הנשים היהודיות (באנגלית)
• ד"ר איציק לוי, לבשל ולשיר בטעם לאדינו, באתר יוטיוב

הכחדה ושימור

• אורה (רודריג) שורצולד, מות הספרדית-היהודית, פעמים 70, חורף תשנ"ז, עמ' 134–138, על ספר מאת טרייסי האריס בנושא השפה הספרדית-יהודית, לאדינו
• Socolovsky, Jerome. "Lost Language of Ladino Revived in Spain", Morning Edition, National Public Radio, March 19, 2007

שונות

• שירי לב-ארי, הלאדינו עדיין כאן: סיפורים שמצילים את השפה, באתר ynet, 22 בדצמבר 2012
• עופר אדרת, לדינו – הלידה מחדש של שפת מגורשי ספרד, באתר הארץ, 3 באפריל 2010
• רוביק רוזנטל, היידה מכבי יפו, הגיעה שנת תרפפ"ו, באתר מילון רב-מילים, 19 באוקטובר 2017
• זהרה רון, לדינו – תחייתה של שפת היהודים, מסע אחר
• אילון גלעד, הלדינו צפויה להיכחד בתוך כמה עשורים, אבל תותיר אחריה חבילה נאה של מילים, באתר הארץ, 13 באוקטובר 2022
• ארכיון אוסף מכתבים ותעודות בלדינו, בספרייה הלאומית