לאוניד ויכמן
לאוניד אברמוביץ' ויכמן (ברוסית: Леонид Абрамович Вихман; נולד ב-23 ביוני 1919) הוא יהודי סובייטי (בלארוסי), שעוטר על פועלו בחצי האי קרים כחייל וכפרטיזן במהלך מלחמת העולם השנייה.
 | |
| לידה |
23 ביוני 1919 (בן 105) הומל, ברית המועצות  |
|---|---|
| מדינה |
ברית המועצות  |
| השתייכות |
 הצי הסובייטי  הצבא האדום |
| תקופת הפעילות | 1939–1945 (כ־6 שנים) |
| דרגה | קפיטן-לוטננט |
| תפקידים בשירות | |
|
מפקד כיתה בחטיבה מס' 7 של שייטת בגדוד השלישי פרטיזן | |
| פעולות ומבצעים | |
| |
| עיטורים | |
|
עיטור הדגל האדום (24 באוקטובר 1942)[1] עיטור המלחמה הפטריוטית הגדולה מדרגה השנייה (1985) מדליית "על הגנת סבסטופול" מדליית "פרטיזן במלחמה הפטריוטית מדרגה ראשונה | |
| תפקידים אזרחיים | |
| מערכת אספקה של מוצרי צריכה | |
| הנצחה | |
|
יקיר העיר יאלטה תמונתו פורסמה באפריל 1944 כחלק מצילום של הצלם הצבאי מז'וייב שבו שוחזר מפגש ימאי ספינות קרב עם פרטיזנים על המזח של יאלטה | |
  | |
קורות חיים
עריכהנולד בעיר הומל (כיום בלארוס), למשפחה יהודית. ב-1937 סיים בית ספר תיכון בג'נקוי, שבחצי האי קרים. התגייס לצי הסובייטי בשנת 1939 ובשנת 1941 סיים את המכללה הימית בעיר באקו. עם תחילת מבצע ברברוסה השתתף כלויטננט משנה בהגנה על אודסה ובהגנה על פרקופ, בשייטת בפיקודו של יאקוב אוסיפוב במסגרת ארמיית החוף[2]. בהמשך נלחם מול כוחות ורמאכט בסמוך למפעל ברום ליד הכפר אישון, כחלק מאוגדה מס' 421 שהגנה על קו סבלי-קאראגאץ'-לסניצ'סטבו[3]. יחידתו כותרה, אך הוא הצליח להימלט מן הכיתור[4] והצטרף לפרטיזנים, לא לפני שמפקדם של הפרטיזנים, פאבל מאקארוב עשה לקבוצת חיילי השייטת עליה פיקד, מבחן כניסה[2].
בהמשך מונה לסגנו של מפקד חטיבה 1 פיודור פדורנקו [5][3][6] וב-1 בפברואר 1944[7] היה למפקד חטיבה 7, שנלחמה באיחוד הדרומי של פרטיזני קרים בפיקודו של מיכאיל מקדונסקי וקומיסר מוסטפא סלימוב. ב-15 באפריל 1944 הצילה חטיבתו את ארמונות אלופקה וליוואדיה ומחסני היין במסנדרה, מהשמדה[8][9].
לאחר המלחמה עבר או הוגלה לאזור קולימה בצפון מזרח ברית המועצות, שם עסק במערכת אספקה ביישוב יאגודנויה וב-1956 עבר בעצמו ליחידה המחוזית של מנהלת האספקה במגדן, שם עסק בהבאת מוצרי צריכה לתושבי הצפון של ברית המועצות.
החל מסוף שנות ה-70 של המאה ה-20 התגורר במוסקבה. עסק בקולנוע חובבני[2].
היה נשוי לאסיה קובאטובנה סיידובה, מורה לאנגלית, מנהלת בית הספר הראשון של מגדן בשנים 1953-1967. היתה להם בת - אלנה ליאונידובנה ויכמן.
הערות שוליים
עריכה- ^ מידע מבסיס הנתונים "גבורת העם" (ברוסית)
- ^ 1 2 3 איליה ורגאסוב, "מחברות קרים", מחברת שנייה: תחיי סבסטופול!, מוסקבה, 1982(ברוסית)
- ^ 1 2 אלכסנדר נמנקו, "הצד ההפוך של המלחמה" פורסם במגזין "סאמאיזדט" ב-17.07.2017 (ברוסית)
- ^ מזכרונותיו של גריגורי זמיחובסקי באתר "iremember.ru" 23.07.2006 (ברוסית)
- ^ לפי מקורות אחרים: מפקד יחידת פרטיזנים מס' 1 בסקטור מס' 1 של החלוקה המנהלתית לפרטיזנים טרם הכיבוש (שכלל את נפת סטארוקרימסק ואת העיר סודאק)
- ^ יבגני מלניצ'וק, "זרים בין אלו משלנו: פעולות מרגלים של הים השחור על שטחי הקרים הכבוש בין השנים 1943 - 1944"(ברוסית)
- ^ ולדימיר פוליאקוב, "האמת האיומה על המלחמה הפטריוטית. פרטיזנים ללא סעיף "סודי"", מוסקבה, 2009. פרק "האיחוד המזרחי"(ברוסית)
- ^ עורך ראשי אלוף בצבא הסובייטי ס. איבאנוב, "שחרור הערים: ידיעון על שחרור הערים במהלך המלחמה הפטריוטית הגדולה. יאלטה", מוסקבה, 1985, עמ' 263(ברוסית)
- ^ "Massandra." Occupation and Liberation, Published in "Voennoe obozrenie" from 14 June 2019 (באנגלית)