לואי השלושה עשר, מלך צרפת

לואי השלושה עשר, מלך צרפת
Louis XIII
	לואי השלושה עשר מלך צרפת
לידה	27 בספטמבר 1601; טירת פונטנבלו, ממלכת צרפת
פטירה	14 במאי 1643 (בגיל 41); פריז, ממלכת צרפת
מדינה	צרפת
מקום קבורה	בזיליקת סן-דני
בת זוג	אן מאוסטריה
שושלת בית בורבון
תואר	מלך צרפת ונווארה
אב	אנרי הרביעי, מלך צרפת
אם	מארי דה מדיצ'י
צאצאים	לואי; פיליפ
	14 במאי 1610 – 14 במאי 1643; (33 שנים)
	→ אנרי הרביעי לואי הארבעה עשר ←
פרסים והוקרה
	מסדר הרוח הקדושה
חתימה

לואי השלושה עשר, מלך צרפת "הישר" (צרפתית: Louis XIII, ‏27 בספטמבר 1601 – 14 במאי 1643), בן לשושלת בורבון, היה מלך צרפת מ-1610 עד מותו.

ביוגרפיה

בצעירותו

לואי נולד בטירת פונטנבלו ב-27 בספטמבר 1601, כבנם הראשון של אנרי הרביעי, מלך צרפת ושל מארי דה מדיצ'י, וגדל בחצר המלכות עם אחיו ואחיותיו ועם ילדי גבריאל ד'אסטרה (Gabrielle d'Estrées) שהייתה מאהבתו של אביו. הוא הצטיין בציור ובמוזיקה ואהב לצאת לצייד, אך לא הראה עניין בלימודי הספרות והשפה הלטינית. ב-14 במאי 1610 נרצח אביו, המלך אנרי הרביעי בפריז, ולואי ירש את הכתר בשם לואי השלושה העשר. אך היות שהיה בן תשע שנים בלבד שימשה אמו, מארי דה מדיצ'י כעוצרת בשמו. ב-1614, משהגיע לפרקו הכריזה אמו כי הוא "חלש בגופו ובנפשו" מכדי לשאת בנטל המלוכה והמשיכה לשמש כעוצרת. ב-1615 ארגנה את נישואיו לאן מאוסטריה, בתו של פליפה השלישי מלך ספרד. כמקובל בתקופה זו בחצרות המלוכה, היו אלה נישואים פוליטיים שנעשו באמצעות שליח.

שלטונו

ב-1617 החליט לואי לקחת לידיו את ניהול ענייני המדינה, והורה בסתר לרצוח את קונצ'יני, יועצה האיטלקי של אמו. כאשר מחתה על הרצח גירש אותה המלך הצעיר לטירת בלואה שעל גדות הנהר לואר. ב-1619 נמלטה משם ועודדה את בנה גסטון למרוד במלך, מרידה שדוכאה עד מהרה. ב-1621, בתיווכו של החשמן רישלייה, נעשתה פשרה בין המלך לבין אמו, שהורשתה לתפוס את מקומה במועצה המלכותית. ב-1622 מינה המלך את רישלייה לקרדינל, וב-1624 לשר הראשי שלו, בהמלצתה של מארי דה מדיצ'י. אולם מאוחר יותר חתרה תחת מעמדו של רישלייה וקשרה קשר לרוצחו. ב-12 בנובמבר 1630 נראה היה ליום אחד שמאמציה הוכתרו בהצלחה, כאשר המלך עזב את פריז ונסע לוורסאי. אולם המלך קרא לרישלייה שגרם למעצרם של יועציה של מארי דה מדיצ'י. המלך גירש אותה לארמונה שבעיר מולן, ציווה עליה לפרוש מן הפוליטיקה, ומאז לא ראה אותה עוד.

בתקופת מלכותו מילא הקרדינל רישלייה תפקיד מרכזי בניהול ענייני המדינה. במדיניות הפנים שם לו למטרה לרכז את השלטון בידיו של המלך, דבר שעמד בניגוד לאינטרסים של האצילים ושל ההוגנוטים (הפרוטסטנטים הצרפתיים) שהיוו "מדינה בתוך מדינה". ב-1625 יצא המלך לכבוש את עיר הנמל לה רושל שבמערב צרפת, שהייתה מעוזם של ההוגנוטים. במערכה זו מילא רישלייה תפקיד של מפקד ראשי ועשה שימוש בצי אוניות שהוא עצמו הקים. ב-1627 שלחה ממלכת אנגליה אוניות מלחמה לעזרת ההוגנוטים אך נחלה מפלה. רישלייה חיזק את המצור על העיר שנכנעה ב-30 באוקטובר 1628. במדיניות החוץ התרכז רישלייה בהחלשת כוחה של ממלכת הבסבורג, שכוחותיה הקיפו את צרפת מכל צדדיה. ב-1631 כרת ברית עם גוסטבוס אדולפוס מלך שוודיה, שפלש לגרמניה, אך נהרג בקרב ליצן ב-1632. ב-1636 הספרדים, ששלטו בפלנדריה, פלשו לצפון צרפת והתקדמו אל עבר פריז. בקרבות שנערכו סביב העיר קורבי (Corbie), נחלו רישלייה והמלך ניצחון על הספרדים שנאלצו לסגת. ב-1642 המלך ורישלייה פיקדו על הצבא הצרפתי שכבש את העיר פרפיניאן שבדרום מערב צרפת, ואת אזור הגבול עם ספרד.

נישואיו והבטחת המשך שושלתו

הנישואים לאן מאוסטריה לא היו מאושרים והמלך הפגין כלפיה ריחוק ואף עוינות ולכן נרמז (אך מעולם לא הוכח) שהמלך היה הומוסקסואל, בין היתר על סמך מערכת היחסים הקרובה עם איש החצר שארל ד'אלבר, ואחרים אחריו. עובדה זו הייתה משמעותית שכן כל עוד לא היה יורש למלך, יציבות השלטון לא הייתה מובטחת.

לאורך כעשר שנים עברה אן מאוסטריה ארבע לידות שקטות, ורק לאחר כעשרים שנות נישואין, בשנת 1638, נולד לבסוף יורש העצר, לואי, לימים לואי הארבעה עשר, מלך צרפת. הוריו ראו את הולדתו כמתנה משמים מאחר שהיו חשוכי ילדים במשך עשרים ושלוש שנים, ולכן קראו לו לואי-דיודונה (בצרפתית "לואי מתנת האל").

המלך לואי השלושה עשר מת ב-1643, שישה חודשים בלבד לאחר מות רישלייה. בנו לואי ירש את הכתר בשם אך היות שהיה בן חמש שנים בלבד שימשה אמו, אן מאוסטריה, כעוצרת בשמו.

אזכורים בספרות

אלכסנדר דיומא האב מיקם את ספרו, "שלושת המוסקטרים" בתקופת שלטונו של לואי השלושה עשר. המלך מתואר בסיפור באור לא מחמיא, כאדם לא נעים האדיש לאשתו, אן מאוסטריה, עסוק בציד או בשעשועי חצר, ומותיר לרישלייה את העיסוק בענייני המדינה.