לואי רנו
משפטן צרפתי
לואי רֶנוֹ (בצרפתית: Louis Renault; 21 במאי 1843 – 8 בפברואר 1918) היה משפטן צרפתי, וחתן פרס נובל לשלום לשנת 1907, במשותף עם ארנסטו תאודורו מונטה האיטלקי.
 | |
| לידה |
21 במאי 1843 אוטן, צרפת  |
|---|---|
| פטירה |
8 בפברואר 1918 (בגיל 74) ברביזון, צרפת |
| מדינה |
צרפת |
| מקום קבורה |
בית הקברות מונפרנאס |
| השכלה |
אוניברסיטת בורגון |
| מעסיק |
סורבון |
| תפקיד |
|
| פרסים והוקרה |
|
  | |
ביוגרפיה
עריכהרנו נולד בעיר אוטן אשר בחבל בורגון בצרפת. החל משנת 1868 שימש כפרופסור בפקולטות למשפטים של האוניברסיטאות בדיז'ון ופריז. ב-1890 מונה ליועץ המשפטי של משרד החוץ הצרפתי, ועיקר עבודתו התמקדה בבחינת מדיניות החוץ של צרפת באור המשפט הבינלאומי. במסגרת תפקידו השתתף רנו בשתי ועידות השלום בהאג ב-1899 וב-1907. באותה שנה זכה להכרה על פועלו כשהוכרז כחתן פרס נובל לשלום, ביחד עם ארנסטו תאודרו מונטה.
רנו שימש גם כבורר ומפשר בסכסוכים בינלאומיים וחיבר מספר דו"חות בתחום, כמו בפלישה הגרמנית לבלגיה ולוקסמבורג ב-1917.
קישורים חיצוניים
עריכה
- לואי רנו, באתר פרס נובל (באנגלית)
- לואי רנו, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- לואי רנו, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
