לוחמת חלל
תחום לוחמת החלל מכיל בתוכו שלושה ממדים של פעילות צבאית. שלושת הממדים הם: לוחמת חלל-חלל, לוחמת חלל-קרקע ולוחמת קרקע-חלל. התפתחות לוחמת החלל, בתחילתה, הושפעה מהעימות הבין גושי. ב-1967 נחתמה אמנת החלל החיצון באו"ם שהגבילה את השימוש במרכיבים של לוחמת חלל. עקב האמנה אין כיום כלי נשק ידועים בחלל. אך מתבצע פיתוח מואץ של אמצעי לחימה חלל ללא הצבתם במסלול. בין השנים 2004–2006 שוגרו 50 לוויינים צבאיים. ב-1998 בלבד, הושקעו 14 מיליארד דולר בטכנולוגיית חלל למטרות צבאיות. כיום, ארצות הברית, מעצמת החלל המובילה, משקיעה מאמצים רבים כדי לשמור ואף להגדיל את יתרונה בחלל.
חשיבות השליטה בחלל
עריכההחלל הקרוב מאפשר הצבת מערכי סיוע לצבאות הפועלים על כוכב הלכת. מערכי לוויינים מאפשרים כיום יכולות תקיפה מדויקות בעזרת ניווט והנחיה לווייני. יכולות מודיעין על ידי לווייני צילום, האזנה ומעקב אלקטרוני. יכולות שליטה, קשר, בקרה ופיקוד גלובליות על ידי לווייני מעקב ותקשורת לסוגיה. סיוע מטאורולוגי ומערך לווייני תקשורת המסייע לכלכלה ולפיתוח של המדינה. מערכי לוויינים מאפשרים התגברות על שיבושי תקשורת עקב מזג אוויר. מעבדות מחקר ופיתוח בתנאי חלל מאפשרות פריצות דרך מדעיות וטכנולוגיות שקשה להשיגן בתנאים אחרים.
היסטוריה
עריכהב-17 באוקטובר שנת 1963, התקבלה החלטה 1884 באו"ם הקוראת להימנעות מהצבת כלי נשק להשמדה המונית בחלל ועל גופים שמימיים טבעיים. ב-1967 נחתמה אמנה בינלאומית ששמה "אמנת החלל החיצון" (OUTER SPACE TREATY) שקבעה איסור על הצבת כלי נשק גרעיניים במסלול קבוע בחלל. בשנות ה-60 וה-70 נוסו טילי קרקע כנגד לוויינים. ניסויים מוצלחים נוספים בוצעו בטילים המשוגרים ממטוסים. בשנות ה-70 וה-80 ניסתה ברית המועצות לוויין קמיקזה חמוש בשם "ISO". מתוך 23 שיגורים של לוויינים חמושים, 7 הצליחו לפגוע בלווייני המטרה. ניסוי אחרון בוצע ב-1982. בתחילת שנות ה-80 מובילה "יוזמת ההגנה האסטרטגית" של ארצות הברית להשקעה תקציבית בתכנון מערכי לחימה בחלל. מסוף שנות ה-80 החלו הצבאות של המעצמות להתבסס על מערכי סיוע חללי ללחימה על כדור הארץ. מסוף שנות ה-80 החלה ארצות הברית ליישם תורת לחימה הנשענת על פעילות חלל. כיום מתקיימים ניסויים בלייזר המסוגל לשבש חלק מפעילות הלוויין.
טקטיקות ואסטרטגיות לחימה
עריכהשימוש בכלי נשק נגד לוויינים (ASAT) מאפשר ניטרול או הגבלת פעילות לווייני האויב. ניתן לתקוף מערכת של כלי חלל על ידי תקיפת אחד או יותר מחלקי המערכת. ראשית ניתן לתקוף את הכלי בחלל על ידי אמצעים מהקרקע ומהחלל. שנית, ניתן לתקוף את הממשק בין החלל לקרקע, אם על ידי תקיפת המידע שהוא מקבל (INPUT) ואם על ידי תקיפת המידע שהוא משדר (OUTPUT). במקרים שכלי החלל אינו מקיים ממשק עם הקרקע, דוגמת לווייני תקיפה אוטונומיים אזי חלק זה אינו יישים. אפשרות שלישית היא תקיפת החלק הקרקעי של המערך קרי המערך המגבה את פעילות הכלי על הקרקע. ניתן כיום לתקוף כלי בחלל על ידי מספר אמצעים קיימים. טילי קרקע-חלל וטילי אוויר-חלל מתאימים יותר לפגיעה בכלי חלל במסלול נמוך. אמצעי זול ופשוט מבחינה טכנולוגית לפגיעה במסלול בינוני וגבוה הוא על ידי לוויין המכיל חומרי נפץ. לוויין זה יכול להתפוצץ במגע או בקרבת כלי המטרה. ניתן, במידת הצורך, להשתמש בלוויינים שאינם מכילים חומרי נפץ אך בעלי יכולת תמרון למטרת התנגשות עם כלי המטרה. אמצעי נוסף הוא לוויין שתפקידו לוחמה אלקטרונית כנגד כלי המטרה. לוויין זה יכול לשבש אלקטרונית את פעילות כלי המטרה.
תאגיד ראנד ציין כי ניתן לייצר אזור השמדה ללוינים על ידי הפעלת נשק גרעיני כ־150 - 200 ק"מ מעל אזור מסוים.
ניתן להגיע ללוינים הנמצאים במסלול גיאוסנכרוני של 36,000 ק"מ על ידי שימוש בכוח המשיכה של הירח. במסלול זה נמצאים לווייני תקשורת וניווט חשובים.
כלי חלל בעלי יישומיים צבאיים
עריכהכיום קיימים או נמצאים בתהליכי הצבה בחלל שלושה מערכים של לווייני איכון גלובלי (GPS). המערכים שייכים לארצות הברית, רוסיה והאיחוד האירופאי. מערך האיכון הגלובלי מאפשר שימוש בחימוש מונחה מדויק המסתמך על ניווט והנחיה על ידי המערך הלווייני. לווייני תקשורת ומטאורלוגיה מייעלים את הפעילות הצבאית. לווייני עיקוב אחר שיגורי טק"ק ופעילות גרעינית מאפשרים התרעה מוקדמת. לווייני צילום והאזנה מספקים מודיעין על פעילות האויב.
אמצעי לחימה
עריכהלווייני קרב בלוחמת חלל-חלל
עריכהבקטגוריה זו נמצאים כיום מספר סוגים של לווייני קרב. לוויינים מתפוצצים חמושים בחומר נפץ ומשמשים לתקיפת לוויינים של האויב. הלוויינים מתפוצצים בקרבת המטרה או בעת התנגשות בה. לוויינים אלו צריכים להיות בעלי יכולת תמרון על מנת להגיע לקרבת לוויין האויב. מוקש חלל הוא לוויין המוצב במסלול בחלל. זהו תת-פיתוח של הקטגוריה הקודמת. הלוויין מכיל מערכת זיהוי המופעלת אוטונומית או מתחנה בכדור הארץ כך שבעת שלוויין אויב חולף בקרבתו הוא מתפוצץ. לווייני תקיפה - משמשים כפלטפורמה לכלי נשק אך הם עצמם אינם מהווים ראש קרב. הם משגרים כלי נשק אך אינם מתפוצצים בעצמם. כיום, כלי הנשק הנחשב יעיל וזול במידה סבירה הוא טיל קטן. מדובר בנשק קינטי במשקל של מספר קילוגרמים ועד 50 קילו לטיל. הטיל משוגר מכוורת טילים המחוברת ללוין המשגר.
תת קטגוריה, העומדת בפני עצמה עקב עוצמתה, היא לוויין החמוש בראש קרב גרעיני. כלי נשק זה מאפשר השמדת תא שטח בחלל בניגוד להשמדה נקודתית, שמבצעים לוויינים שהוצגו קודם. השמדת תא שטח מאפשרת פגיעה בלוויינים רבים הנמצאים בתוך רדיוס הפגיעה המידי. בנוסף, לוויינים שייחשפו לפגיעת הפעימה אלקטרומגנטית (EMP) הנוצרת מהפיצוץ הגרעיני ייפגעו אף הם. ניסויים הראו שלאחר הפיצוץ נותרה חגורה של קרינה רדיואקטיבית הפוגעת בלוויינים חולפים. חולשת אמצעי לחימה זה נובעת מרדיוס פגיעה רחב ואי אפשרות לבדל בתוצאות הפגיעה בין לווייני אויב לאלו הידידותיים.
לווייני קרב בלוחמת חלל-קרקע
עריכהבעבר נשקלה האפשרות להציב לוויינים החמושים בנשק גרעיני על מנת לתקוף מטרות על הקרקע. לוויינים אלו יכולים להיות משוגרים למסלול ולחכות להוראה לפעול. התקפה כזו מקטינה את זמן ההתרעה שיש למותקף בצורה דרסטית. ההתקפה מבוצעת ללא התרעה כלשהי וזאת מפני שאין זיהוי של שיגור טילים גרעיניים. ההסכם הבינלאומי, "אמנת החלל החיצון", נועד למנוע מצב זה.
בנוסף נבחנה האפשרות להציב בחלל חודרנים קינטיים שישוגרו כנגד מטרות מוקשחות על הקרקע. קונספט זה זכה לכינוי "Rods from God".
טילים בלוחמת קרקע-חלל
עריכהניסויים בהשמדת לוויינים הנעים במסלול נמוך הסתיימו בהצלחה. ניתן לשגר טילים מפני הקרקע להשמדת לוויינים. טילים המשוגרים ממטוסים הצליחו, אף הם, ליירט לוויינים שנעו במסלול נמוך, קרוב לאטמוספירה. ניסוי לשיגור טיל אוויר-חלל ממטוס F-15 בוצע בשנת 1985 על ידי ארצות הברית והסתיים בהצלחה.
האחרונה לנסות טיל קרקע כנגד לוויינים הייתה סין שהצליחה להשמיד ב-11 בינואר 2007 לוויין שטס בגובה של 700 ק"מ.
מבצע קרח שרוף - ב-21 בפברואר 2008, שוגר טיל יחיד מסוג SM-3 מספינת חיל הים האמריקני לייק אירי, אל עבר לוויין ביון תועה. היירוט הצליח והלוויין הושמד, בגובה של 247 ק"מ.
כלי נשק נוספים
עריכהלטענת הקוסמנאוט בוריס וולינוב הוצב תותח בתחנת החלל של ברית המועצות סליוט 3 (אלמז) למקרה של ניסיון השתלטות על ידי חללית מאוישת עוינת. ניסוי בתותח הראה כי שיטה זו מהווה סכנה לצוות התחנה.
ב-2003, בעת מלחמת עיראק חסמו העיראקים את שידור מערך האיכון הגלובלי (GPS) על ידי שיבוש אלקטרוני של תחנות הקרקע של המערך.
אמצעי לחימה בפיתוח
עריכהבמסגרת החשיבה האסטרטגית של ארצות הברית מושקעים אמצעים רבים בשמירת ואף הגדלת היתרון שלה בחלל. ארצות הברית מפתחת אמצעי לחימה המבוססים על טכנולוגיות לייזר ופיתוחים המבוססים על אלקטרומגנטיות. כרגע מתמקדים הניסויים בירי לייזר ותכנון משגרים אלקטרומגנטיים. צפוי שטכנולוגיות אלו יבשילו בעשורים הבאים לכלל כלי נשק מבצעיים.
ראו גם
עריכהלקריאה נוספת
עריכה- "מהחלל האסטרטגי לחלל הטקטי, לקראת Responsive space". פרסום מס' 29, יוני 2006, מכון פישר למחקר אסטרטגי אוויר וחלל. מאת אל"ם (מיל) יורם אילן-ליפובסקי, ראש מרכז החלל והכטב"מ וטל ענבר, חוקר בכיר.
- "השפעתן של טכנולוגיות חלל על דפוסי לחימה ובניין כוח צבאי בארצות הברית ובצה"ל". מאת דגנית פייקובסקי, מנהלת סדנת ת"א למדע וטכנולוגיה וביטחון. עבודה לתואר M.A, אוניברסיטת תל אביב.
- "ייתכנות טכנית של יזמת ההגנה האסטרטגית". מאת מייקל מאי, בתוך "אסטרטגיה של נשק קונוונציונאלי", עורך, ג'רלד שטיינברג. האוניברסיטה הפתוחה. 1997.
- "מלחמה ואסטרטגיה". מאת יהושפט הרכבי, עמ' 133, 232. הוצאת מערכות, ת"א. 2005.
קישורים חיצוניים
עריכה- רס"ן מאיר, הממד הרביעי, מערכות 406, 2006
- יורם אילן-ליפובסקי, מהחלל האסטרטגי לחלל הטקטי, מערכות 406, 2006
- "Scientific American", מלחמה בחלל - בקרוב מעל גגות בתינו?, באתר ynet, 3 ביוני 2008
- אקונומיסט, "החלל הוא שטח מלחמה": החזית הבאה של המעצמות - התקפות נגד לוויינים, באתר TheMarker, 31 ביולי 2019
- ניר דבורי, ננו-לוויינים, רכבים על קוליים והייטק ישראלי: כך תיראה המערכה הצבאית בחלל, באתר מאקו, 16 בדצמבר 2021