לויס וייז
לוֹיס וייז (באנגלית: Lois Wyse; 30 באוקטובר 1926 – 6 ביולי 2007) הייתה פרסומאית ועיתונאית יהודיה אמריקאית. פרסמה מעל 60 ספרים במגוון נושאים, בין היתר, אודות עסקים, אהבה ומשפחה.[1][2]
 | |
| לידה |
30 באוקטובר 1926 קליבלנד, ארצות הברית  |
|---|---|
| פטירה |
6 ביולי 2007 (בגיל 80) ניו יורק, ארצות הברית |
| שם לידה |
Lois Wohlgemuth |
| מדינה |
ארצות הברית |
| בן או בת זוג |
לי גובר (1982–27 במרץ 1988) |
  | |
שנים ראשונות ותחילת הקריירה
עריכהוייז נולדה בשם לויס וולגמות (Wohlgemuth) למשפחה ממוצא יהודי[3] בקליבלנד שבאוהיו. בגיל 17 החלה לעבוד כעיתונאית עבור היומון The Cleveland News ו-Cleveland Press. בגיל 18 עבדה על כתבה עבור מגזין "לייף" עם הצלם אלפרד אייזנשטאדט. מאוחר יותר עבדה עבור "ווג" ו"קוסמופוליטן".
קריירה בפרסום
עריכהממקום מושבה בקליבלנד הייתה שותפה להקמת סוכנות פרסום בשם Wyse Advertising; וייז חיברה סלוגן שהיה למוכר ביותר ברחבי ארצות הברית עבור חברה קטנה מאוהיו בשם "Smucker Co" וקמפיין הפרסום שיצרה עבורה וייז גרם לפרסום רב של סמאקרס. הסלוגן היה: "עם שם כמו סמאקרס, זה חייב להיות טוב". על המשפט הזה חזר ג'וני קרסון בתוכניתו The Tonight Show.
היא הייתה יועצת הפרסום האישית של קארל סטוקס אשר בזכות עבודתה נבחר לכהן כראש העיר של קליבלנד ב-1967. כמו כן, היא אחראית לשינוי שמה של רשת חנויות קטנה בשם Bed and Bath, לשם Bed, Bath & Beyond, אשר לאחר עשרות שנים קיימת כרשת בינלאומית של חנויות קמעונאיות למוצרים בייתיים, הפועלת ברחבי ארצות הברית, קנדה, פוארטו ריקו ומקסיקו.[4]
בשנת 1966 הקימה וייז הקימה חברת פרסום בניו יורק. היא עבדה עבור מגוון רחב של לקוחות על קמפיינים שונים, ביניהם אמריקן אקספרס ורבלון.
ספרים
עריכהספרה הראשון של וייז היה "אני לא רוצה ללכת לישון – ספר לילדים", בהוצאת מקמילן בשנת 1963. היא כתבה באופן שוטף במשך שנים מספר, כולל ספרי שירה, שתוארו כ"שירה פרסומית או חוברות של כרטיסי ברכה כמתנה". אחד מן הכרכים "שירי אהבה עבור הנשואים מאוד" יצא לאור ב-1967, ומכר מעל 200,000 עותקים.
היא כתבה רומנים ספורים, ביניהם "מגע רוזמרין" (1974) ו"נשיקה בע"מ." (1977). במגזין "Good Housekeeping" פורסם מדי שבוע הטור שלה אשר עסק בחייה ובחיי משפחתה בשם "הדרך בה אנו נמצאים". היא כתבה על אהבה, משפחה, קריירה בעיות בספרה "מוזר, את לא נראית כמו סבתא" (1989).
חייה האישיים
עריכהמבעלה הראשון, מארק וייז, התגרשה ב-1980;[5] לזוג שני ילדים, רוברט וייז וקתרין גולדמן.[6] ב-1982 נישאה בשנית, למפיק התיאטרון לי גובר, אשר נפטר בשנת 1988.
ב-1990 נישאה להארווי מאירהוף (Meyerhoff), בנו של איש העסקים יוסף מאירהוף.[7]
וייז נפטרה מסרטן בשנת 2007, בגיל 80. היא השאירה אחריה בת נשואה, קת'רין גולדמן; בן חורג נשוי, זאב גלב, ושמונה נכדים. נקברה בבית הקהילה עמנואל של ניו יורק.[8]