לוי (יהדות)
לוי ביהדות הוא צאצא משבט לוי שאינו מצאצאי אהרן הכהן. שבט לוי, שנקרא על שם אבי השבט, לוי, נבדל כולו מיתר בני ישראל בייעודו לעבודת בית המקדש, ומתחלק לשתי קבוצות: צאצאי אהרון, שהם הכהנים, ובני השבט שאינם צאצאי אהרון, שהם הלויים.
הלויים בבית המקדש היו שומרים על שערי המקדש ובנוסף היו שרים ומנגנים בעת הקרבת הקורבנות. אף שבית המקדש חרב לפני כאלפיים שנה, ולכן חדלה להתקיים העבודה במקדש, נמשך זיהוים של הלויים ביהדות, וניתנות להם זכויות וחובות המיוחדות למעמד זה.
מצוות הלויים
עריכהבזמן שבית המקדש היה קיים, היו ללויים תפקידים בעבודות בית המקדש, אשר הלויים בלבד היו מצווים עליהם. כל בעלי תפקיד מסוים חולקו ל-24 משמרות במקביל למשמרות הכהונה[1].
שירת הלויים
עריכה
ערך מורחב – שירת הלויים
בזמן הקרבת קורבן התמיד היו מצווים הלויים לשורר שיר מיוחד, אשר נתקן לכל אחד מימי השבוע. בימי שבת ומועדים היה שיר מיוחד לאותו יום.
שיר של יום
עריכה- ערך מורחב – שיר של יום
כזכר לאותו שיר שהיה מושר על הקרבנות, תיקנו חז"ל לומר כל יום בסיום תפילת השחר (אשר נתקנה כנגד קורבן תמיד של שחר) את אותו שיר שהיו הלויים משוררים בבית המקדש.
שמירת המקדש ונעילת שערים
עריכה- ערכים מורחבים – שמירת המקדש, ביטול שמירת המקדש, עבודת כהן או לוי בעבודת חבירו
מצווה נוספת אשר הייתה מוטלת על הלויים היא מצוות שמירת בית המקדש, ב-24 מקומות. שמירת הלויים, הייתה "שירות" לכהנים.
השמירה התבצעה במשך כל הלילה, ויש אומרים שגם ביום. הממונה על המשמרות נקרא "איש הר הבית". כאשר גילה "איש הר הבית" שומר ישן, הוא היה חובט בו במקל והיה רשאי לשרוף את בגדיו.
הפוסקים נחלקו האם מצווה זו נוהגת בימינו.
זכויות וחובות בזמן הזה
עריכה- נטילת הידיים לכהנים לפני ברכת כהנים בתפילה (מנהג זה מקורו בספר הזוהר).
- הלוי עולה לתורה בפרשיה השנייה הנקראת בקריאת התורה, מיד לאחר עליית הכהן.
- הלויים, גברים ונשים, אינם עורכים פדיון בן לבניהם הבכורים.
- על פי חלק מפוסקי ההלכה, יש לתת מעשר (מעשר ראשון) מכל יבול ארץ ישראל ללוי גם בימינו.
- לפי דעת חלק מהפוסקים (למשל האבני נזר) לויים מצווים לשמור על הר הבית גם בזמן שאין בית המקדש קיים.
- מצוות "וקידשתו" נוהגת גם כלפי לוי, אולם בצורה פחותה מאשר כלפי כהן[2][3].
זיהוי לויים כיום
עריכהזיהויים של הלויים נמשך גם בימינו, אך בגלל הזמן הרב שעבר מאז עסקו הלויים בתפקידיהם, בפועל, אין ודאות מלאה לגבי הייחוס. ישנם שמות משפחה המיוחסים ללויים:
- שם המשפחה לוי, ושמות המכילים אותו בצירוף של תחיליות או סופיות המאפיינות את השפה העברית או את שפת המקום בו גרה המשפחה בעת התגבשות שמות המשפחה. לדוגמה: הלוי, לוין, לויט, לויטס, לויים, לוינס, לויס, לוינשטיין, לוינגר וכדומה.
- שמות המשפחה סגל וסג"ל, וכן וריאציות כגון סגליס. ייתכן ששמות אלו הם ראשי תיבות של המילים 'סגן לויים', ייתכן שביטוי זה הוא בדומה לתואר סגן הכהנים שפירושו הממונה על הכהנים, או מהתואר הסגן שפירושו הכהן השני בחשיבותו אחרי הכהן הגדול, יש גם כאלה שאומרים שראשי התיבות סג"ל הוא סגן לכהנים. רש"י בכמה מקומות בפירושו לתלמוד מזכיר את אחד מרבותיו העיקריים בשם ר' יצחק סגן לויה. ייתכן שמקור שם המשפחה בפסוקים: "והייתם לי סגֻלה מכל העמים, כי לי כל הארץ. ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש" (שמות יט, ה-ו). יש אומרים שבפסוק זה מוזכרים שלושת חלקי עם ישראל: כהנים, ישראל ('גוי קדוש'), והלויים - 'סגֻלה'.
- שמות המשפחה הורוביץ, הורביץ הלוי וכן וריאציות כגון הורוביץ' וגורביץ' הנפוצים בעדת אשכנז - כולם על פי היוחסין משפחתו של ישעיה הלוי אי"ש הורוביץ, צאצאו של זרחיה הלוי "בעל המאור", מחכמי ספרד מן העיר גרונה. גם שמות משפחה נוספים מבין יהודי אירופה משויכים למשפחה זו, כגון ביליצר. ענף אחר מצאצאי זרחיה הלוי בעדת אשכנז הם משפחת אפשטיין - צאצאיו של רבי אהרון הלוי דה-נה-קלרה הברצלוני (הרא"ה), אחיו של פנחס הלוי.
- שמות המשפחה לוינסקי ולויצקי. פירושם בשפות הסלאביות "בן-לוי".
- שם המשפחה זמל וזמלמן או סמלמן באנגלית (נכתב כך בטעות מגרמנית בה S מסמלת ז') אשר משמעותן ביידיש היא לחמנייה (או אופה לחמניות). שם זה מהווה ראשי תיבות של המילים 'זכר משבט לוי'.
- שם המשפחה מושכל (גם מוסקל) נובע, על פי אחת המסורות, מצירוף האות הראשונה של מרדכי + סגל, דהיינו מסגל, שעבר כמה "גלגולים". כמו כן מהמילה משכיל. כל היהודים הנושאים שם משפחה זה, ככל הידוע, הם לויים.
- שם המשפחה יצחק הלוי הוא שמה של שושלת רבנים מגדולי עדת תימן, ביניהם הרב יחיא יצחק הלוי הרב שלום יצחק הלוי, הרב חיים יצחק הלוי שהיה רבה של הרצליה וכן מאיר יצחק-הלוי ראש עיריית אילת. על פי המסורת, מקור מהשפחה מרבי ששון הלוי שהגיע מבבל לתימן[4].
- שם המשפחה אלשיך, הוא שמם משפחה של שושלת רבנים תימניים המיוחסים לשבט לוי, ביניהם: הרב יחיא הלוי אבי המשפחה, הרב נתנאל אלשיך הרב שלום אלשיך הרב רפאל אלשיך הרב יחיא אלשיך שהיו מגדולי תימן.
- שם המשפחה ערוסי, הוא שם משפחתם של צאצאיו של הילאל הלוי שכונה אלערוסי לאחר שהיגר מהכפר ערוס, שהוא אחד משרשרת כפרים שאוכלסו על ידי צאצאיו של הילאל[5], אל העיר צנעא. דמויות ידועות ממשפחה זאת הם, הרב יחיא ערוסי מחבר הספר אמונת ה', הרב אברהם ערוסי מחברם של ספרים רבים, וכן הרב רצון ערוסי[6].
- שם המשפחה קדיס, קדוש בתימנית, אשר בארץ שונה לגדיס ומשם לגודיס מיוחס למשפחת לויים מתימן.
- שם המשפחה בלו"ך, פירושו "בני לוי כולנו"[7].
- שם המשפחה סולובייצ'יק שמשמעותו ברוסית היא ציפור זמיר קטנה, על-שם השירה שהיו הלויים שרים בבית המקדש.
- שם המשפחה הרץ שמקורו מתרגום לגרמנית: לוי => לב =>Herz, ונגזרות כגון הרצברג, גרצברג, גרברט, גרצל, גרטן, גרוט, גרבט, גוביט (על פי מאגר המידע בבית התפוצות).
- שם המשפחה ידיד, שמקורו מיהדות חלב (סוריה), הם לויים.
- שם המשפחה שמש שמקורו בשמשים בבית המקדש אשר היו לויים והיו מדליקים את המנורה, השם שמש נפוץ ביהודי עיראק.
- שם המשפחה לבנון (Levynon), שמקורו מיהדות עיראק משמעותו היא "לבוא ממון", כלומר שפע. הם היו לויים והיו מדליקים את המנורה.
- כמו כן,יש גם שם משפחה רגיל ״לוי״ ללא קיצורים והוספות כגון: הלוי,לוין וכן הלאה…
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה
הערות שוליים
עריכה- ^ ספר דברי הימים א', פרק כ"ה ופרק כ"ו
- ^ האם גם ב'לוי' יש מצות 'וקדשתו' – להקדימו בדברי מצוה וכיוצא בזה – כמו בכהן, או שזהו דין בכהן בלבד?, באתר דעת - לימודי יהדות באור החסידות
- ^ קדושת הכהנים והלוים, באתר עולמות
- ^ מפאתי תימן, גלעד צדוק, "שבט הלוי בתימן" עמוד ק"א. מקור הדברים בספר "שני המאורות" וכן מביא מסורת זאת הרב שלום יצחק הלוי בסוף הקדמתו לספר חלק הדקדוק עם פירוש דברי שלום
- ^ שאר הכפרים הם שבאם, כוכבאן, מחוית, ושם משפחתם של צאצאיו של הילאל שעברו לגור שם גם היה ערוסי
- ^ תולדות הרב אברהם בכמוהר"ר רבי משה ערוסי הלוי, נדפס בסוף פירוש על מא כבר לרבי אברהם ערוסי על ידי הרב צפניה ערוסי בהוצאת מכון משה ניתן לצפייה כאן
- ^ http://www.peopleil.org/details.aspx?itemID=30026>
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.