לוסי שפירואנגלית: Lucy Shapiro, נולדה ב-16 ביולי 1940) היא ביולוגית יהודיה אמריקאית, פרופסור בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת סטנפורד. ייסדה תחום חדש בביולוגיה התפתחותית תוך שימוש במיקרואורגניזמים לשם חקר שאלות יסודיות בביולוגיה התפתחותית[1]. ב-2013 זכתה במדליה הלאומית למדעים על מחקרה בנושא התחלקות תאים חיידקיים לשני צאצאים שונים, הגורם שמוביל למגוון ביולוגי[2][3].

לוסי שפירו
Lucy Shapiro
לידה 16 ביולי 1940 (בת 84)
ניו יורק, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי ביולוגיה, ביולוגיה התפתחותית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום מגורים קליפורניה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים ברוקלין קולג' עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות
פרסים והוקרה
בן או בת זוג הארלי מקאדמס עריכת הנתון בוויקינתונים
shapirolab.stanford.edu
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קורות חיים

עריכה

לוסי שפירו נולדה וגדלה ברובע ברוקלין, ניו יורק, בת בכורה מבין שלוש במשפחה יהודית. אמה הייתה מהגרת יהודייה ממוסקבה, מורה בבית ספר יסודי. אביה היגר מקייב, אוקראינה עם משפחתו, לארצות הברית, בגיל 12. האב היה חסר השכלה משום שנאלץ לעבוד מגיל צעיר כדי לסייע לכלכלת משפחתו, אך היה אוטודידקט שגם לימד את בתו הבכורה בה בעת בה למד בעצמו והשפעתו עליה הייתה גדולה.

המשפחה חיה בסנסט פארק, אזור של ברוקלין בו חיו יהודים מעטים בלבד. החל מגיל הגן ועד סיום כיתה ח' בבית הספר היסודי בו למדה לוסי שפירו היא הייתה היהודייה היחידה בכיתתה. לפי עדותה היא ספגה אנטישמיות בוטה בכל שנות ילדותה[4].

שפירו למדה בבית הספר התיכון ללימודי אומנויות ומוזיקה של ניו יורק (New York City's High School of Music and Arts) וסיימה עם התמחות באמנות. המשיכה להתמחות באומנות וביולוגיה וקיבלה תואר ראשון באומנות ממכללת ברוקלין ב-1963. לאחר שפרופסור תיאודור שדלובסקי שכנע אותה לקחת קורס בכימיה אורגנית, היא התעניינה בהיבט הוויזואלי וברצינות האינטלקטואלית בתחום כימיה אורגנית ושינתה את מסלול לימודיה. ב-1966 קיבלה תואר דוקטור בביולוגיה מולקולרית בבית הספר לרפואה על שם אלברט איינשטיין, שהיה אז חלק מהישיבה יוניברסיטי, שם היא עבדה עם ג'יי. תומאס אוגוסט וג'רארד הורוויץ על RNA פולימראז תלוי RNA[5].

נשואה להארלי מקאדמס, איתו עבדה וחקרה.

עבודתה המחקרית

עריכה

ביולוגיה התפתחותית

עריכה

במהלך לימודיה, שפירו תהתה אם הניסויים שהיא מבצעת יכולים לשקף את המציאות, כיוון שבתוך התא עצמו כל חלק משפיע על השני בצורה בלתי ניתנת לחיזוי ובדיקות נפרדות אינן מספקות מידע על התפקוד בפועל. בנוסף, היא הסבירה, במחקרים על חלקי התא במהלך לימודיה נבדקו חלקי התא בתמציות, לא במבנים בהם הם מופיעים בתא היכולים להשפיע על התפקוד במציאות. כשהקימה את מעבדתה ד"ר שפירו חקרה את תפקוד חלקי התא באינטגרציה ובמבנם הטבעי על מנת לבדוק את התהליך הכולל והתלת ממדי[3].

ראשית ניסתה שפירו לחקור את חלוקת האברונים בתהליך התחלקות תא חיידקי המתפצל לשני צאצאים נבדלים. היא השתמשה במחקרה בחיידק "קולובקטר קרסנטוס" המתפצל לשני צאצאים: האחד משתמש באיבר דמוי זנב המשמש לתמרון בנוזל והשני משתקע במקומו ויוצר משטח עליו יוכל להמשיך בתהליך החלוקה, לעומת התא השוחה שלא ממשיך בהתרבות עד שהגיע לאזור חדש.

מחקרה נמשך עד שנות התשעים המאוחרות, ובעזרת טכנולוגיות חקר גנום הוכיחה כי במהלך התחלקות "קולובקטר קרסנטוס" גנים רבים המשתתפים בתהליך נכבים ונדלקים ברגעים מדויקים במעגל חייו של התא[3].

ביוטכנולוגיה

עריכה

ב-2002 הקימה חברת ביוטכנולוגיה בשם Anacor Pharmaceuticals העוסקת בפיתוח תרופות אנטיביוטיות ואנטי פטרייתיות. את החברה הקימה עם סטפן בנקוביץ' והארלי מקאדמס, בן זוגה[6][2].

פרסים

עריכה
  • 2005 – פרס סלמן א' וקסמן למיקרוביולוגיה[7]
  •  2009 – מדליית ג'ון סקוט, עם הארלי סקוט[2]
  •  2009 – פרס הקרן הבינלאומית של קנדה על שם גרדנר עם ריצ'רד לוסיק[8]
  •  2011 – המדליה הלאומית למדע[2]
  •  2012 – פרס לואיזה גרוס הורביץ למדע[9]

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא לוסי שפירו בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה