לופולית
לופולית הוא מחדר פלוטוני הנוצר מחדירת מאגמה לסלעי הליתוספירה והתגבשותה לסלע פלוטוני. לופוליתים הם גופי חדירה תואמים, כלומר הם חודרים במקביל לשכבות סלעי הסביבה ומתגבשים ביניהם. מקור השם מיוונית: לופאס – צלחת + ליתוס – אבן.[1]
היווצרות
עריכהלפולית נוצר בעומק רדוד יחסית על ידי מאגמה צמיגה מאוד, המתגבשת לסלע – לרוב מאפי בהרכבו. המאגמה מתקררת לאטה מתחת לפני השטח – תהליך המאפשר את היווצרותם של גבישים גדולים.
לופולית דומה בהיווצרותו ללקולית, אך שונה ממנו בצורתו. ללפולית צורת משפך רחב, בעוד ללקולית צורת פטריה. צורת המשפך נובעת ממפגש המאגמה בשכבת סלע שאינה מאפשרת לה להתקדם למעלה, ולחץ המאגמה דוחק את שכבות סלעי הסביבה כלפי מטה. עם התגבשות המאגמה פוחת נפחה, מה שעשוי לגרום התמוטטות של שכבות הסלעים מעל הלופולית אל החלל שנוצר.[2]
לופוליתים עשויים להיווצר בגדלים שונים – מקילומטרים ספורים לכמה מאות קילומטרים. במתחם בושוולד בדרום אפריקה – שהיווצרותו מתוארכת לתחילת הרביעון, לפני כ-2 מיליון שנים – מצוי לופולית שכבתי שרוחבו כמה מאות קילומטרים.
תפוצה
עריכה
לצד הלופולית במתחם בושוולד קיימים לופוליתים בגדלים שונים במקומות נוספים בעולם:
- במתחם דולות במינסוטה מצוי לופולית גדול, המורכב בעיקר מסלעי גברו.[3]
- באגן סדברי בצפון אונטריו מצוי לופולית, שמקורו בהתכה נרחבת של סלעים בעקבות התנגשות מטאוריט לפני כ-1,850 מיליון שנים.[4]
- במתחם סקארגארד בגרינלנד מצוי לופולית גדול.
- בנבדה מצוי "לופוליט המבולדט" – מחדר שכבתי שנוצר ביורה,[5] המורכב בעיקר מסלעי גברו.
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה- לופולית, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)