לוקאס ואן פאלקנבורך
לוקאס ואן פאלקנבורך או לוקאס ואן פאלקיה, האב (בהולנדית: Lucas van Valckenborch; בערך 1535 – 2 בפברואר 1597 בפרנקפורט, שבגרמניה)[1] היה צייר פלמי, הידוע בעיקר בנופיו. הוא גם תרם לציור דיוקנאות, וסצינות אלגוריות ושוק. צייר החצר של הארכידוכוס מתיאס, מושל הולנד הספרדית בבריסל. היגר לאוסטריה ואז לגרמניה, שם הצטרף לבני משפחת האמנים המורחבת שלו שעברו לשם מסיבות דתיות.[2]
לידה |
1535? לוון, ארצות השפלה ההבסבורגיות |
---|---|
פטירה |
2 בפברואר 1597 (בגיל 62 בערך) פרנקפורט, האימפריה הרומית הקדושה |
זרם באמנות | ציורי בארוק פלמיים |
יצירות ידועות | Mountainous landscape |
ביוגרפיה
עריכהלוקאס ואן פאלקנבורך נולד בלובן לאחת ממשפחות האמנים הפלמיים הבולטים.[3] המשפחה פעלה במשך שלושה דורות, 14 אמנים ידועים ממשפחה זו, מהם אחיו הבכור מרטן האב ובנו האחרון, פרדריק ואן פלאקנבורך וגיליס ואן פלאקנבורך, היו הדמויות החשובות ביותר.[4][5]
ב-26 באוגוסט 1560 הוא תועד כשנכנס לגילדת הציירים במכלן. מכלן הייתה ידועה באותה תקופה כמרכז לציורי שמן ומים ובעיקר לציור נוף.[6] הסביבה האמנותית של מכלן הייתה מכרעת בהתפתחות האמן. לוקאס ואן פאלקנבורך למד במכלן את אמנות ציור צבעי המים. כאן התוודע גם לציירים הבולטים פיטר ברויגל האב (1528-1569) והנס בול (1534-1593), ששניהם מילאו תפקיד חשוב בהתפתחות ציור הנוף בארצות השפלה.[4] הביוגרף מהמאה ה-17 קרל ואן מנדר דיווח כי לוקאס ואן פאלקנבורבך למד לצייר נופים במכלן.[5] בתחילתו של המאבק האיקונוקלסטי בשנת 1566 עזב לוקאס ואן פאלקנבורך את אנטוורפן עם אחיו מרטן ואן פאלקנבורך, ככל הנראה מסיבות דתיות. סדרה של תמונות טופוגרפיות, כולל נוף מצויר של ליאז' משנת 1567, מוכיחות כי ואן פאלנקורבך נסע במעלה עמק המוזל. נסיעה זו מילאה תפקיד חשוב בהתפתחותו כאמן נוף שמצייר ישירות מהטבע.[7] בשנת 1570 היה האמן באכן, שם נפגש שוב עם אחיו מרטן. כאן הצטרף לשני האחים למשך שנתיים גם הנס ורדמן דה פריס חבר ואמן עמית.
בשנת 1575 חזר לוקאס לאנטוורפן, שם כנראה התפרסם. לפני 1579 שכר אותו הארכידוכס הצעיר מאוסטריה, מושל הולנד הספרדית, כצייר החצר שלו. הארכידוכס התרשם במיוחד מכישוריו כצייר דיוקנאות. כצייר החצר הוא יצר בהולנד כמה עבודות עבור הארכידוכס, כולל עיצובים למשמר הארכידוכס וכמה דיוקנאות. לאחר שאיבד הארכידוכס את תפקידו כמושל בשנת 1582, עזב הארכידוכס את הולנד והלך להתגורר בלינץ ללא תפקיד. לא ברור מתי הצטרף לוקאס אל הארכידוכס בלינץ. ואן מנדר מתאר את שניהם שהם נוסעים יחד במורד הדנובה. אין שום ראיות תיעודיות לכך, אך ההנחה היא שהגיע ללינץ בשנת 1582 או קודם לכן, ונשאר שם לפחות עד יוני 1582.[3]
בתחילת 1593 הצטרף לוקאס ואן פאלקנבורך לאחיו מרטן בפרנקפורט על המיין. כאן הוא הפך למורה ומשתף פעולה של גאורג פלגל.[8] הוא נשאר פעיל בפרנקפורט עד מותו בשנת 1597.
יצירתו
עריכהלוקאס ואן פאלקנבורך ידוע בעיקר בנופיו, המתארים סצנות קיימות ודמיוניות. הוא גם צייר דיוקנאות עבור פטרונו מתיאס. כמו כן, הוא צייר סדרה של תשע אלגוריות לעונות השנה בפרנקפורט משנת 1592.
העבודות הקדומות ביותר של פאלקנבורך הן משנת 1567. המונוגרמה שלו הייתה L / VV או LVV. בתחילת הקריירה שלו הוא הציב את ה-L מתחת לשתי ה-V, ואחרי 1570 הוא חתם עם האותיות הפוכות.[7] סגנונו היה קרוב לזה של פיטר ברויגל האב, אך הוא ייצר סגנון אישי ולא העתיק. עבודתו נעוצה במסורת פלמית, מבלי לעקוב אחר התנועה המנייריסטית החדשה יותר.[2]
נופים
עריכהואן פאלקנבורך עבד במידה רבה במסורת של סגנון נופי עולם - נופים פנורמיים המוצגים מנקודת מבט של ציפור. סגנון ציורי זה פותח באנטוורפן במחצית הראשונה של המאה ה -16 על ידי אמנים כמו יואכים פטיניר ופיטר ברויגל האב. ואן פאלקנבורך צייר גם נופים מדויקים מבחינה טופוגרפית. משערים שהשתמשו בציורים הטופוגרפיים שלו עבור אטלס בן שישה כרכים בשם: terrarum Orbis Civitates, בהוצאת ג׳אורג בראון ופרנס הוגנברג בין 1572 ו 1617.[2]
לוקאס ואן פאלקנבורך ביסס רבים מנופיו הדמיוניים על רישומים שצייר ישירות מהטבע במהלך מסעותיו. הרישומים סיפקו רפרטואר של מוטיבים, בהם השתמש פעמים רבות.[6] קומפוזיציות הנוף שלו משלבות לעיתים קרובות מקומות אמיתיים עם אלמנטים דמיוניים. לפיכך לא ניתן לאתר רבים מהמקומות שצייר. חלק גדול מציורי הנוף שלו הוקדשו לתיאור נופים סלעיים שבהם הוא הציב סצנות דתיות. נושא חוזר נוסף היה אירועים כפריים כמו בציור ״נוף עם פסטיבל כפרי״ (1577) או בשתי הגרסאות של ה״נוף עם חתונה וריקוד איכרים״ (שניהם 1574 ). הוא גם יצר כמה ציורי תקריב של נופי יער.[2]
בתערובת הפנטזיה והפרטים הטופוגרפיים המדויקים שלהם, ציורי הנוף של ואן פאלקנבורך מציעים מבט על העולם ועל יחסי האדם אליו. תפיסה זו ברורה במיוחד בנופיו הסלעיים שבהם האנשים נראים על שביל מפותל - דמותם מצטמקת מול הצוקים המונומנטליים. דוגמה לכך היא ה״נוף סלעי עם מטיילים על שביל״ (בערך 1570), שם נראות דמויות רחוקות כמו נמלים בהשוואה למרחק העצום, מנקודת המבט הגבוהה של הסצנה. התיאור החזותי הדרמטי הזה מוסבר כפרשנות על מקומו של האדם ביקום.[9]
הוא גם צייר בין השנים 1584–1587 סדרה של תמונות גדולות המתארות את עבודות השדה לפי החודשים, ככל הנראה בהזמנתו של הארכידוכס מתיאס. קומפוזיציות אלה, מהן שבעה שרדו, מציגים את חודשי השנה השונים על ידי הצגת הנוף המשתנה והפעילות המסורתית של בני האדם במהלך כל חודש. לא ברור אם חמשת הציורים החסרים מעולם לא נצבעו או אבדו. בגלל התפאורה הריאליסטית שלהם יש ביצירות אלה עניין תיעודי. יצירתו של פיטר ברויגל האב, שצייר סדרה של 6 תקופות השנה השפיעה על ואן פאלקנבורך.
לוקאס ואן פאלקנבורך התרחק ממסורת ציורי הנוף שבה המרחק בתמונה הוצג בעזרת שלושה צבעים שונים: חום, ירוק וכחול. במקום זאת, לעיתים קרובות הוא השמיט את הצבע הירוק למרחק האמצעי. הוא גם חידש את הנושאים על ידי פיתוחם לסצנות ז'אנריות עם ביטוי עלילתי חזק יותר.[4]
לוקאס ואן פאלקנרבך שב וצייר מספר פעמים את נושא מגדל בבל, שתואר גם על ידי פיטר ברויגל האב ובהמשך על ידי מגוון שלם של אמנים פלמיים. הפרשנות של נושא מגדל בבל לרוב נראית כביקורת על הגאווה והשחצנות האנושית, ובמיוחד הכנסייה הרומית הקתולית שבאותה עת ביצעה פרויקטים גדולים של בנייה כמו בזיליקת פטרוס הקדוש . עם זאת, נראה בה גם שמחה של התקדמות טכנית, שתבשר על עולם טוב ומסודר יותר. [10]
דיוקנאות
עריכהנאמר כי הארכידוכס מתיאס העסיק את לוקאס ואן פאלקנבורך כצייר החצר בגלל כישוריו כצייר דיוקנאות. רבות מהעבודות שהפיק עבור הארכידוכס היו למעשה דיוקנאות, כולל דיוקנאות של הארכידוכס ואשתו. דיוקנאות אלה היו פורטרטים באורך מלא או פורמט חזה. ברור שתפקידם של דיוקנאות אלה היה להראות את כוחו של הארכידוכס ולהחמיא לאגו שלו כשהוא מתואר תמיד כדמות מלכותית מרשימה ולבוש באופנה האחרונה.[4]
לוקאס ואן פאלקנבורבך כלל גם דיוקנאות של עצמו ושל חבריו במספר ציורי הנוף שלו. כך רואים במקרה של הציור ״טיולו של הקיסר ביער״ שם תיאר את עצמו מצד שמאל עם כלי הציור שלו. בציור ״הנוף עם פסטיבל כפרי ״(1577) הוא כלל דיוקנאות של חבריו אברהם אורטליוס, ג'וריס הופנגאל ואת עצמו בקרב הקהל החוגג.[2]
סצינות שוק
עריכהלוקאס צייר מספר סצינות שוק, שקשורות גם הן לארבע העונות. ״שוק הבשר והדגים״ (חורף) (בערך 1595) הוא דוגמה לסצנת שוק, שהיא גם אלגוריה לחורף. היצירה הייתה ככל הנראה חלק מסדרה של ארבע יצירות שהוקדשו לעונות השנה. את הדימויים בסצנות השוק ניתן לייחס לדור הקודם של הציירים מבית הספר באנטוורפן.[11] בסדרה זו הוא פיתח את המסורת של סצינות שוק. הוא שאף לסינתזה של טבע-דומם עם ציור נוף וז'אנר.[2]
ציור טבע- דומם בסצינות השוק היו עבודתו של עוזרו ג׳ורג׳ פלגל שאולי גם אימן אותו. סצנת שוק דגים מושלג היא דוגמה נוספת לסצנת שוק שתארה את החורף. אנשים מוצגים ברקע כשהם מחליקים על הקרח. מוכר הדגים פורס חתיכות סלמון, בעוד אשתו מוכרת דגים מעושנים. הדגים והכלים בחזית הם יצירתו של פלגל שהצליח להבהיר את הברק המתכתי הדק של דלי הפליז ואת דלי המים.[12] ג'ורג' פלגל צייר גם את האוכל וכלי השולחן המפוארים בשני ציורים של ואן פאלקנבורך המתארים נשפים .
קישורים חיצוניים
עריכה- לוקאס ואן פאלקנבורך, באתר Discogs (באנגלית)
הערות שוליים
עריכה- ^ שמו נכתב בצורות שונות: Lucas van Falckenburg, Lucas van Valckenborgh, Lucas van Valckenburg, Lucas van Valkenburg, Lucas van Walckenburg
- ^ 1 2 3 4 5 6 Alexander Wied and Hans Devisscher. "Valckenborch, van." Grove Art Online. Oxford Art Online. Oxford University Press. Web. 24 July 2016
- ^ 1 2 W. K. Zülch, 'Die Künstlerfamilie Van Valckenborch', Oud-Holland 49 (1932), p. 221-228 (in German)
- ^ 1 2 3 4 Ulrike Schmidl, Lucas van Valckenborch in Wiener Sammlungen, Diplomarbeit Grad Magistra der Philosophie (Mag. phil.), Universitat Wien, November 2010 (in German)
- ^ 1 2 Lucas van Valckenborch at the Netherlands Institute for Art History (in Dutch)
- ^ 1 2 Lucas van Valckenborch in: Karel van Mander, Schilder-boeck, 1604 (in Dutch)
- ^ Lucas van Valckenborch, Rocky Landscape with Travelers on a Path, with a View of a Town, Believed to be Huy, in the Valley Beyond at Sotheby's
- ^ Lucas van Valckenborch at the Netherlands Institute for Art History (in Dutch)
- ^ Lucas van Valckenborch, Rocky Landscape with Travelers on a Path, with a View of a Town, Believed to be Huy, in the Valley Beyond at Sotheby's ^
- ^ Jonathan Sawday, 'Engines of the Imagination: Renaissance Culture and the Rise of the Machine', Routledge, 2007, p. 21
- ^ Lucas van Valckenborch (1535 or later–1597), Meat and Fish Market (Winter) at the Montreal Museum of Fine Arts
- ^ Lucas van Valckenborch, ""Fish Market at The Golden Cabinet