הליגה המאוחדת של VTB
הליגה המאוחדת של VTB (Единая лига ВТБ) הוא טורניר כדורסל שהוקם במטרה לאחד את קבוצות הכדורסל החזקות ביותר במזרח אירופה ומטרתו המקורית הייתה לאחד את מיטב קבוצות הכדורסל של מזרח אירופה. זו ליגת כדורסל אזורית והיא האליפות הרוסית וליגת הכדורסל הבכירה ביותר במדינה. נכון לשנת 2024 בליגה משחקת רק קבוצה אחת מחוץ לרוסיה.
עונת 2024/2025 בליגה המאוחדת של VTB | |
שם מלא | הליגה המאוחדת של VTB |
---|---|
כינוי | ליגת VTB |
תחום | כדורסל |
ארגון | התאחדות הכדורסל הרוסית |
מדינות |
רוסיה קזחסטן |
קבוצות | 12 |
נשיא |
סרגיי קושצ'נקו אילונה קורסטין (מנכ"לית) |
תקופת הפעילות | 2008–הווה (כ־16 שנים) |
שמות קודמים | גביע פרומו-הליגה המאוחדת של VTB |
אלופה נוכחית | אוניקס קאזאן |
מירב הזכיות | צסק"א מוסקבה (11 זכיות) |
מפעל גבוה | יורוליג, יורוקאפ, ליגת האלופות, יורופקאפ |
מפעל נמוך | הסופרליגה הרוסית בכדורסל |
vtb-league.com |
בשנת 2018 הליגה הוכתרה על ידי פורטל Eurohoops לליגה השנייה בפופולריות שלה באירופה[1]. הליגה משודרת לרוב בערוץ Match! Strana, הנחשב לגוף השידור הרשמי של הטורניר.
היסטוריה
עריכהעונת הבכורה יצאה לדרך ב-2008 בשם "גביע פרומו של הליגה המאוחדת של VTB". בעונת 2009/2010 השתתפו שמונה קבוצות מחמש מדינות שונות: רוסיה (צסק"א מוסקבה, חימקי מוסקבה, אוניקס קאזאן), אוקראינה (בי.סי. דונייצק, אזובמאש מאריופול), ליטא (ז'לגיריס קובנה), לטביה (ואף ריגה), אסטוניה (קאלב טאלין). בעונת 2010/2011 כבר שיחקו 12 קבוצות משמונה מדינות שונות, בעונת 2011/2012 השתתפות 18 קבוצות ובעונת 2012/13 הליגה הכילה 20 קבוצות, 10 מתוכן רוסיות.
במאי 2012 הוחלט שבעונת 2013/14 ליגת הכדורסל המקצוענית של רוסיה תאוחד עם הליגה המאוחדת של VTB, על מנת לייצר תחרות רבה יותר בין מועדוני הכדורסל. ביולי 2012 ההחלטה אושרה בקרב מנהלי הליגה המאוחדת של VTB והחל מעונת 2013/14 הליגה המקצוענית הרוסית בוטלה ומוזגה לתוך ליגת VTB, שהפכה לליגה אזורית ולאליפות הרוסית בכדורסל (תוך התחשבות במשחקים בין הקבוצות הרוסיות בלבד). לקראת עונת 2014/15 קבוצות מאוקראינה, ליטא ופולין עזבו את הליגה ומספר קבוצות צומצם ל-16. בעונת 2015/16 קבוצת קראסניה קריליה סמרה הודחה מהליגה ובמקומה צורפה ויטה טביליסי הגאורגית. בעונת 2018/19 צורפה ז'לונה גורה הפולנית.
בעונת 2021/2022 הליגה הופסקה זמנית בפברואר 2022, לאחר שקבוצת קאלב האסטונית עזבה את הליגה בעקבות הפלישה הרוסית לאוקראינה, בעוד ז'לונה גורה הפולנית, ביקשה להשהות את השתתפותה. כך שעונה הסתיימה עם 10 קבוצות במקום 12.
פורמט
עריכההטורניר נערך בשני שלבים ומשתתפות בו 14 קבוצות אשר משחקות שני משחקים אחת עם השנייה, זאת בשלב הראשון. בשלב השני נערך פלייאוף בין שמונה הקבוצות הטובות ביותר מהעונה הסדירה. שלב הפלייאוף נערך משלב שמינית הגמר בסדרת משחקי גמר, הטובה משלוש. החל מעונת 2019/2020 הוחלט כי סדרת הפלייאוף תשוחק בסדרת הטובה משתיים.
בעונת 2017/2018 הליגה נערכה באופן חד פעמי בשני שלבים הכוללים שלב טבלת אליפות ושלב הפיינל-פור[2], כשארבע הקבוצות הטובות ביותר העפילו לפיינל פור שנערך באולם נייטרלי שנקבע בטרם פתיחת העונה. ארבע הקבוצות התחלקו לשני חצאי גמר של משחק אחד בלבד והמנצחות בחצאי הגמר העפילו לגמר שהתקיים כמה ימים לאחר מכן. פורמט זה לא זכה לפופולריות ונזנח.
קבוצות הליגה בעונת 2024/2025
עריכהמדינה | מועדון | עיר | |
---|---|---|---|
רוסיה | 11 | אוטודור | סראטוב |
יניסיי | קרסנויארסק | ||
זניט | סנקט פטרבורג | ||
לוקומוטיב קובאן | קרסנודאר | ||
ניז'ני נובגורוד | ניז'ני נובגורוד | ||
פארמה פרם | פרם | ||
אוניקס | קאזאן | ||
צסק"א | מוסקבה | ||
MBA | מוסקבה | ||
אוראלמש | יקטרינבורג | ||
סמרה | סמרה | ||
קזחסטן | 1 | אסטנה | אסטנה |
אלופות הליגה
עריכהסטטיסטיקה
עריכהמועדון | |||
---|---|---|---|
צסק"א | 12 (2008, 2010, 2012, 2013, 2014, 2015, 2016, 2017, 2018, 2019, 2021, 2024) | 2 (2011, 2022) | 1 (2023) |
זניט | 1 (2022) | − | 5 (2016, 2017, 2018, 2019, 2021, 2024) |
חימקי | 1 (2011) | 5 (2008, 2015, 2017, 2018, 2019) | − |
אוניקס | 1 (2023) | 4 (2010, 2012, 2016, 2021, 2024) | 2 (2011, 2014) |
לוקומוטיב קובאן | − | 2 (2013, 2023) | 1 (2015) |
ניז'ני נובגורוד | − | 1 (2014) | − |
ז'לגיריס קובנה | − | − | 2 (2010, 2013) |
קייב | − | − | 1 (2008) |
לייטובוס ריטאס | − | − | 1 (2012) |
קישורים חיצוניים
עריכה- אתר האינטרנט הרשמי של הליגה המאוחדת של VTB
- הליגה המאוחדת של VTB, ברשת החברתית פייסבוק
- הליגה המאוחדת של VTB, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
- הליגה המאוחדת של VTB, ברשת החברתית אינסטגרם
- ברק חקלאי, ליגת ה-VTB: הזירה החדשה של גל מקל, באתר ynet, 28 בפברואר 2015
הערות שוליים
עריכה