לינדזי ברנרד הול
לינדזי ברנרד הול (באנגלית: Lindsay Bernard Hall; 28 בדצמבר 1859 – 14 בפברואר 1935) היה אמן, מורה ומנהל גלריה לאמנות אוסטרלית יליד אנגליה.[1]
לידה |
28 בדצמבר 1859 ליברפול, הממלכה המאוחדת |
---|---|
פטירה |
14 בפברואר 1935 (בגיל 75) לונדון, הממלכה המאוחדת |
ביוגרפיה וקריירה
עריכההול נולד בגארסטון, ליברפול, אנגליה, בנו של מתווך. הול התחנך במכללת צ'לטנהאם וגדל באווירה של תרבות. הוא למד ציור בבית הספר לאמנות דרום קנזינגטון, באנטוורפן ומינכן, ועבד מספר שנים בלונדון.
הוא הציג באקדמיה המלכותית והיה אחד החברים המקוריים של מועדון האמנות האנגלית החדשה. הוא הציג עם המועדון ב-1886 וב-1887.[2]
עם מותו של ג'ורג' פולינגסבי בשנת 1891, הוא מונה למנהל הגלריה הלאומית של ויקטוריה וכמנהל בית הספר לאמנויות במלבורן. הוא החל את תפקידו במרץ 1892.
הול התחתן עם אלסינור מרי שוטר ב-18 בדצמבר 1894, אולם היא מתה בשנת 1901. הוא מילא את התפקיד בגלריה במשך 43 שנים ורבים מהציירים הידועים של אוסטרליה הוכשרו על ידו בבית הספר של הגלריה הלאומית לאמנות בוויקטוריה. ארנסט באקמאסטר ואלסי בארלו היו בין תלמידיו.
הול שימש גם כיועץ לרכישת תמונות לגלריה ולמוזיאון לאמנות, וכאשר התקבל הירושה של אלפרד פלטון בשנת 1904, האחריות שלו גדלה בהרבה. בשנת 1905 הול חזר לאנגליה כדי לבצע רכישות במסגרת הירושה. לאחר חזרתו הוא היה צפוי לייעץ בהקשר לכל מה שהוגש ועשוי למצוא מקום במוזיאון לאמנות ואף שמעולם לא טען שהוא מומחה בכל הדברים האלה, הוא השלים את הידע שלו בקריאה רבה וביצע טעויות מעטות יחסית.
יצירה
עריכההציורים של הול עצמו היו בדרך כלל חללי פנים, עירום או ציורי טבע דומם. לעיתים קרובות הוא היה מיוצג בתערוכות של האמנים הוויקטוריאניים וחברות אחרות וקיים כמה תערוכות יחיד, אך הוא היה עסוק כמנהל ויועץ, וציוריו היו צריכים להיעשות בסופי שבוע ובחופשות.
בפברואר 1934 נסע שוב ללונדון כיועץ של נאמני קרן פלטון ונפטר שם ב-14 בפברואר 1935.
בשנת 1912 התחתן הול בפעם השנייה, הפעם להרייט גרייס תומסון, נולד לו בן אחד בנישואין הראשונים ושני בנים ובת בנישואים השניים.
הול היה אדם גבוה ומכובד, אדיב ועשה רושם חזק. הוא היה שמרן ביותר כמעט בכל דבר, החל באמנותו וכלה בפוליטיקה שלו. בעניינים אחרים פנייתו הייתה למסורת ולמומחיות. הול היה איש ישר, הוא לא ראה שום יתרון בבית הספר לציור מודרני. נראה שציוריו תוכננו בקפידה ותמיד צוירו היטב. צביעתו לא תמיד הייתה כל כך טובה, והדבר ניכר במיוחד בכמה עירומים ישנים שלו.
הדוגמאות ליצירותיו בגלריות מלבורן, סידני ואדלייד מראות שהוא היה אמן מצפוני ומצוין. כמורה התנהגותו הייתה קרה במקצת, שבאה מסוג של ביישנות, דחתה לפעמים את תלמידיו בימיו הראשונים, אך הוא התמתן ככל שהתבגר. היו חילוקי דעות רבים ביחס לערך שיטות הלימוד שלו, אך הרשימה הארוכה של תלמידיו המכובדים מרמזת שהתעקשותו על כנות, אמת וציור טוב, ודאי היו בעלי ערך רב עבורם. בכל מקרה, לאישיותו של הול הייתה השפעה חזקה לטובת האמנות בתקופתו.
חיים מאוחרים
עריכההול נפטר בלונדון ב-14 בפברואר 1935 ונקבר בבית העלמין גולדרס גרין. [3] בין הנוכחים היו האמנים האוסטרלים ג'ורג' בל, א.מ. כהן, ג'יימס פיטר קווין, בס טייט ומריון ג'ונס וכן הפסלים הבריטים גילברט בייס וליידי הילטון יאנג.