למבורגיני קונטאש

קונטאש
Lamborghini Countach
מאפיינים כלליים
יצרן	למבורגיני
שנות ייצור	1974-1990
יחידות שיוצרו	1,999
הרכבה	איטליה
מודל קודם	למבורגיני מיורה
מודל אחריו	למבורגיני דיאבלו
סיווג	מכונית ספורט
מרכב	קופה דו-מושבית
אורך	4,140 מ"מ
רוחב	2,000 מ"מ
גובה	1,070 מ"מ
משקל	1,450 ק"ג
בסיס גלגלים	2,450 מ"מ
מפרט טכני
מנוע	12 צילינדרים בנפח 3,929 סמ"ק
הילוכים	5 הילוכים ידניים
מהירות מרבית	290 קמ"ש
קשר	למבורגיני בראבו
מעצב	מרצ'לו גנדיני

למבורגיני קונטאש (באיטלקית: Lamborghini Countach), היא מכונית ספורט בעלת מנוע V12 אמצעי אשר יוצר על ידי יצרנית הרכב האיטלקית למבורגיני משנת 1974 ועד שנת 1990^[1]. בעקבות העיצוב החלוצי של הקונטאש, המראה בעל הזוויות המחודדות צבר פופולריות רבה בקרב חובבי מכוניות ספורט בעלות ביצועים גבוהים. כמו כן, הקונטאש הגבירה את הפופולריות של קונספט העיצוב ש"דוחף" את תא הנוסעים קדימה כדי להכיל מנוע גדול יותר. בשנת 2004, מגזין הרכב האמריקאי "ספורט קאר אינטרנשיונל" הציב את הקונטאש במקום השלישי ברשימת מכוניות הספורט הטובות של שנות ה-70, ובמקום העשירי ברשימת מכוניות הספורט של שנות ה-80. בסך הכל יוצרו 2,042 מכוניות מדגם זה. עיצוב המכונית היה לאבן דרך בלמבורגיני וכל דגמי למבורגיני שיוצרו אחריה הושפעו רבות מעיצובה.

באוגוסט 2021 חשפה למבורגיני כי דגם חדש בעל הנעה היברידית כמו של הסיאן ישתמש בשם "קונטאש"^[2]. העיצוב של הדגם החדש יתבסס על העיצוב של הקונטאש הישנה.

ב-14 באוגוסט חשפה למבורגיני את הדגם, למבורגיני קונטאש LPI 800-4^[3].

שם

המילה קונטאש היא קריאת תדהמה ופליאה בפיימונטית ומתורגם לעברית כ"לעזאזל!"^[1]. האב טיפוס הוצג לעולם בשנת 1971 בתערוכת המכוניות בז'נבה^[1]. רוב שמות המכונית של למבורגיני, הקודמים והבאים לבוא, קשורים לשוורים ולמלחמות שוורים.

עיצוב

דלתות מספריים של קונטאש LP400

קונטאש LP500 (מבט מלמעלה)

הקונטאש LP400, מודל הייצור המקורי

הקונטאש עוצבה על ידי מרצ'לו גנדיני מסטודיו העיצוב של ברטונה^[1], אותו סטודיו ואותו מעצב שעיצב את המיורה. למרות שגנדיני היה צעיר וחסר ניסיון בהיבטים הפרקטיים והארגונומיים של עיצוב רכב, החסרונות הללו לא הפריעו לו. גצורת הקונטאש הייתה רחבה ונמוכה (1.07 מטר), אך לא מאוד ארוכה (4.1 מטר). הגוף הזוויתי והמחודד שלה נעשה כמעט שטוח לגמרי, כמו לוחות טרפז. הדלתות נודעו לרוב כסימן ההיכר של למבורגיני, הן היו תכונת עיצוב יוצאת דופן עבור הקונטאש.

הדלתות הופיעו לראשונה במכונית הקונספט אלפא רומיאו 33 'Carabo' בשנת 1968, הישג עיצובי קודם, גם כן על ידי המעצב המוכשר גנדיני. הדלתות היו מוכרות כ"דלתות מספריים": תלויות על צירים אופקיים בחזית, כך שהן מורמות ונוטות קדימה. הסיבה העיקרית לדלתות האלו היא מסגרת השילדה דמוית הצינור, שיצרה קצוות מאוד גבוהים ורחבים לדלתות. זה היה לא רק חלק מהסגנון העיצובי, אלא גם אילוץ בגלל הרוחב של המכונית הצמדת דלתות קונבנציונליות הייתה בלתי אפשרית. עם זאת, נצרכת מידה של זהירות בעת פתיחת הדלתות מתחת לגג נמוך. הנראות הנמוכה לאחור והקצוות הרחבים הובילו את הנהגים לפתח שיטת נסיעה לאחור לצורך חנייה על ידי פתיחת הדלת, ישיבה על הקצה כשמחצית הגוף מחוץ לרכב, ונסיעה לאחור תוך כדי הסתכלות מחוץ למכונית.

הסגנון המקורי של האב טיפוס השתנה בהדרגה על ידי האבולוציה של המכונית לשיפור הביצועים, האחיזה, ההתנהגות והיכולת לעמוד בדרישות שנקבעו. זה החל עם דגם הייצור הראשון, אשר כלל כמה פתחים שנמצאו בלמבורגיני כחיוניים כדי לקרר את המנוע כראוי. אלה כללו גם את צינור ה-NACA האייקוני בדלתות ובפגושים האחוריים. השינויים בעיצוב המכונית הסתיימו במנוע גדול שמאוורר ישירות מאחורי הנהג, מה שמצמצם את הנראות לאחור. תוספות מאוחרות יותר - דמויי פגוש סביב הגלגלים, ספויילרים, כיסויים למאייד, שינויים לפגושים בהתאם לשינויים האסתטיים.

העיצוב של הקונטאש והרושם החזותי עשו אותה לסמל של עיצוב נהדר כמעט לכולם פרט למהנדסי הרכב. מאפייני הביצועים המעולים של דגמי הלמבורגיני המאוחרים יותר (כמו הדיאבלו או המורצ'יילאגו) פנו לנהגים ומהנדסים אשר מחפשים ביצועים, אך מעולם לא היה להן את המקוריות או הייחודיות שנתנו לקונטאש את ההוקרה לה זכתה. הרשמים השונים שניתנו לדגמי למבורגיני השונים יצרו מספר רב של חילוקי דעות על מה מהווה קלאסי תוצר או יוצא מגדר הרגיל בעבור רכב (עיצוב וסגנון אלגנטי או שמא עליונות טכנית והנדסית). למרות חוסר המעשיות ועדכונים שנדרשו לאורך הזמן, צורת הבסיס האייקונית של האב הטיפוס של הקונטאש הראשונה שנחשפה בשנת 1971, נותרה כמעט ללא שינוי במשך 19 שנים, תוחלת חיים ארוכה במיוחד בעבור מכונית ספורט.

מנוע

מנוע V12 מבית למבורגיני

הגלגלים האחוריים בקונטאש מונעים על ידי מנוע ה-V12 המסורתי של למבורגיני אשר הורכב באמצע המכונית באופן אורכי. זאת, בניגוד למיורה, אשר גם לה מנוע V12 שהורכב במרכז המכונית, אך הוא הורכב בצורה רוחבית. לצורך חלוקת משקל טובה יותר, המנוע כוון לאחור, פיר הפלט הוצב מלפנים ותיבת ההילוכים מוקמה בקדמת המנוע. למרות שבמקור תוכננה במקור יחידת כוח בנפח 5 ליטר, המכוניות הראשונות שיצרו השתמשו במנוע 4 הליטרים של המיורה. שיפורים מאוחרים יותר הגדילו את הקיבולת ל-4,754 סמ"ק, ומאוחר יותר (בדגמי ה-Quattrovalvole) המנועים גדלו אף ל-5,167 סמ"ק עם ארבעה שסתומים לכל צילינדר.

כל דגמי הלמבורגיני קונטאש צוידו בשישה מאיידים מחברת וובר עד לבואו של מודל ה-5000QV. כדי לעמוד בתקנות זיהום האוויר המחמירות בארצות הברית נאלצה למבורגיני להפחית את הספק המנוע ולשנות יחסי דחיסה. בזמן שהמכונית החלה להימכר בארצות הברית, נעשה שימוש בהזרקת דלק ה-K ג'טרוניק של בוש. עם זאת, הדגמים האירופאים המשיכו להימכר עם המאיידים (שהפיקו יותר כוח מהדגמים שהשתמשו בהזרקת הדלק) עד להגעת הלמבורגיני דיאבלו, אשר החליפה את הקונטאש.

מכירות בארצות הברית

ארצות הברית היא השוק הגדול ביותר של למבורגיני ובאופן מסורתי השוק הגדול בעולם למכוניות יקרות כמו מכוניות ספורט אקזוטיות. בשנת 1985, יוצר בלמבורגיני מפרט מיוחד לארצות הברית, עם שינויים בעיצוב כדי לאפשר לפגושים לעמוד בתקן הבטיחות האמריקאי. בכל אופן, רוכשים רבים הסירו את הפגושים האלה באופן מיידי, או שמעולם לא התקינו אותם בכלל, משום שהם נחשבו כתוספת בעלת מראה מגושם אשר הרסה את קווי העיצוב של הגוף. למודל האמריקאי של שנת 1985 היה מחיר בסיס של $100,000. רק שתי תוספות אפשריות היו זמינות: ספוילר אווירודינמי ב-$5,500 ומערכת קול ב-$7,500. ממשלת ארצות הברית פוטרת מכוניות בנות יותר מ-25 שנה מכל חקיקה או תקנה הנוגעת לעיצוב, בטיחות או זיהום. לכן, דגמי קונטאש ניתנים לייבוא באופן חופש על ידי כל יבואן או צרכן פרטי ולהירשם לשימוש בכביש בלתי מוגבל.

פורמולה 1

בין השנים 1980 ל-1983, שימשה הקונטאש כרכב בטיחות במהלך הגרנד פרי במונקו.

נתוני ייצור

סך הכל נמכרו כ-2,042 דגמי קונטאש במהלך 16 שנים. באופן משמעותי, יותר מחצי נבנו בחמש השנים האחרונות לייצור, כאשר הבעלים החדשים של למבורגיני הגדילו את הייצור. להלן פילוח המכירות: