מאיה בהיר

מאיה בהיר (נולדה ב-6 בינואר 1965) היא עיתונאית, עורכת, פזמונאית, מחזאית, מלחינה, זמרת ובעלת תיאטרון הילדים עתיד בהיר.

מאיה בהיר

לידה	6 בינואר 1965 (בת 59) מוסקבה, ברה"מ
מדינה	ישראל
מקום לימודים	המכללה האקדמית לחינוך ע"ש קיי
שפות היצירה	עברית

ביוגרפיה

בהיר נולדה במוסקבה, ברית המועצות. כילדה, החלה ללמוד נגינה על פסנתר בהיותה בת 7. במקביל, שיחקה שחמט. עלתה לישראל באפריל 1973. הייתה סגנית אלופת ישראל לילדות בשחמט לשנת 1978.

בהיר החלה את דרכה העיתונאית בגיל 15 במקומון הבאר שבעי "כל-בי". כבר בגיל 17 הצטרפה לצוות המקומי של "ידיעות אחרונות", ועד גיוסה לצבא סיקרה את תחומי התרבות בעיתון.

לאחר שרותה הצבאי חזרה ל"ידיעות אחרונות". במקביל למדה הוראת מוזיקה במכללה האקדמית לחינוך ע"ש, והיא בעלת תואר "מורה בכירה למוזיקה". כמו כן, למדה בבית הספר לתקשורת של אוניברסיטת ניו יורק בקיץ 1986, כחברה בקבוצת עיתונאים ישראליים צעירים שנבחרו לתוכנית לימודים ייחודית זו.

כעיתונאית

לאחר סיום לימודיה עברה לתל אביב והצטרפה לצוות העיתונאים הארצי של "ידיעות אחרונות". במהלך 15 שנות עבודתה בעיתון היא עסקה בסיקור תחומי התרבות, המוזיקה הקלאסית, המחול והעלייה הרוסית – החל משנת 1989, ועד לפרישתה מהעיתון, בשנת 1999. במהלך עבודתה בעיתון שימשה גם כעורכת בתחומי התרבות ואף ראיינה באופן בלעדי דמויות בינלאומיות מפורסמות מעולם התרבות, ביניהן: הרקדן מיכאיל ברישניקוב, הפסנתרן איוו פוגורליץ', הצ'לן מסטיסלב רוסטרופוביץ' ואחרים. כמו כן, הייתה בין העיתונאים הישראליים הראשונים שנסעו להכין כתבות ברוסיה המתחדשת במגוון נושאים.

בשנת 1998, במהלך חגיגות ה-3,000 לירושלים, זכה הסיפור שכתבה, "ממוסקבה לירושלים", במקום השני בתחרות סיפורים ארצית על ירושלים.

בשנת 1999 נבחרה לייצג את ישראל ביום הולדתו ה-200 של המשורר הרוסי הלאומי, אלכסנדר פושקין, בסדרת אירועים בינלאומיים שאורגנו לנציגי 43 מדינות באתרים המרכזיים במוסקבה.

מיצירתה

מגיל 16 היא כותבת ומלחינה שירים. במהלך עבודתה בעיתון הוציאה לאור קלטת משיריה "דוגמן חוצות" (1990), תקליטור "קרוב ללב" (1999), ותקליטור נוסף – "לכתוב לך שיר" (2005).

בשנת 2006 סיכמה את הקריירה העיתונאית שלה בספר "זהירות, עיתונאית לפניך", שבו תיעדה את הסיפורים המרגשים והמוזרים ביותר שאירעו לה במהלך עבודתה בעיתון.

בגיל 34 החלה קריירה חדשה ככותבת עצמאית – בכתיבה ובעריכה של עיתונים וגם בכתיבה ובהוצאה לאור של ספרים. היא סייעה בכתיבה ובעריכה של ספריהם של ד"ר ליאנה סופר ("חלומות היפנוטיים"), ד"ר חיים אורון, ד"ר איתן מיז'יריצקי ("לחייך בפה מלא - המדריך הישראלי החדש לרפואת שיניים"), וכן דמויות מובילות מעולם הכלכלה והשיווק בישראל – גיל פרץ וגיל אורלי. מאיה בהיר כתבה את הביוגרפיה של יעקב כהן, ראש המועצה הראשון של קריית-אונו ("סולם יעקב"), ושל נעימה תפילין-מנשרי, מובילה חברתית פורצת דרך בעיירה אופקים ובקהילת יוצאי איראן בישראל ("ואהבתי לרעיי כמוני"), ואת ספר המשפחה של אברהם משה לונץ, חוקר ארץ-ישראל העיוור. כמו כן, כתבה או הוציאה לאור את הספרים: "פרקי דוד" על חייו של ראש עיריית בת-ים לשעבר, עו"ד דוד מסיקה; "עם הדוירה מסביב לעולם", סיפור חייו המרתק של נגן הדוירה הבינלאומי אללו אלייב; "אמא ואבא כאחד" – סיפור חייה של מרסל מסיקה; "השושלת" ועוד).

בשנת 2014 יצא לאור הספר "פורצת הדרך מעג'מי" (הוצאת "הקיבוץ המאוחד"), שכתבה עם נאדיה חילו ז"ל, פעילה חברתית, מראשי הקהילה הערבית הנוצרית ביפו, ח"כית לשעבר מטעם מפלגת העבודה.

בשנת 2017 יצא לאור בהוצאת "סטימצקי" הספר שכתבה עם רונית רינת, סגנית מיס תבל לשעבר, "סיפורים מהלב".

לאחר הולדת בתה שיר, בשנת 2000, הוציאה לאור את הספר "הריון זה דבר מצחיק", והחלה לכתוב ולהלחין הצגות לילדים.

תיאטרון הילדים "עתיד בהיר"

תיאטרון הילדים "עתיד בהיר" נוסד בשנת 2004, לאחר צאתו לאור של התקליטור האינטראקטיבי, "שירים שאוהבים ילדים", שכלל גם אנימציות לשירי ילדים שכתבה והלחינה מאיה בהיר. תיאטרון הילדים "עתיד בהיר" מעלה הצגות מקוריות לכל המשפחה ברחבי הארץ. ההצגות מוזיקליות, ובעלות תכנים לימודיים. ההצגות מועלות: במעונות, בגנים, במתנ"סים, בספריות, בקניונים ובמרכזי ספורט למשפחה, באירועים לחברות, בימי כיף לעובדים ולילדיהם באירועים פרטיים. החל משנת 2011 משמש התיאטרון כגוף התיאטרלי המבצע של מופעי השטח של ערוץ הפעוטות "ערוץ הופ!", וכן מותגים של "סבן אינטרנשיונל"

בהיר כתבה והלחינה הצגות ילדים רבות, ביניהן:

• "שיר ונשיקה של נסיכה" (2004)
• "הצבעים שחזרו הביתה" (2004)
• "קסם של משאלה" (2004)
• "ריח פו-רח" (2005)
• "מעשה בתפוח" (2005)
• "סיפור של צעצוע" (2006)
• "הפתעה בארץ השירים" (2006)
• "כיפה אדומה והכובע הסגול" (2006)
• "עלילות צ'רלי המאוהב" (2007)
• "לולה מצחיקולה" (2007)
• "להציל את עמי" (2007)
• "פרדי הצפרדע והדייגים" (בהשראת ספרו של זיגמונט פרנקל) (2008)
• "המתנה של אליהו הנביא" (2008)
• "מגשים החלומות" (2008)
• "הפיה ישראלה חוגגת" (2008)
• "מר רמזור רוצה לעזור" (2008)
• "חגיגה בסלט" (2008)
• "נסיך מארץ החלומות" (2009)
• "אגדת מימי הדרקונית הוורודה" (2009)
• "מי ראה את הגבינה שלי?" (בשיתוף עם חברת הקד"ם "פרומרקט" וחברת "תנובה" (2009)
• "העכבר שחלם להיות פיל" (2009)
• "בתיה עושה אמבטיה" (2011)
• "תותי מארץ התותים" (2011)
• "שלגייה ותפוח האושר" (2012)
• "אלאדין ומנורת החלומות" (2013)
• "פיטר פן בארץ הילדים" (2013)
• "ליהיא בארץ הפלאות" (2012) (בכיכובה של ליהיא גרינר)
• "הנסיכה קארין ותפוח האושר" (2012) (בכיכובה של קארין כהן)
• "אווה עולה לישראל" (2013) (בכיכובה של אווה לימסוב).

כמו כן, כתבה הצגות לתיאטראות ולגופים אחרים, ביניהן "אבן הפלא" לתיאטרון האינדיאני, "דולפי ושודדי המטמון" עבור חברת "מדיה אפקט", את ההצגה "יובל וגולי בעיר המאה" לעיריית תל אביב לרגל חגיגות המאה לעיר. בשנת 2012 תורגמה ההצגה של מאיה בהיר, "חגיגה בסלט", לשפה הערבית, בתמיכת המועצה לתרבות ולאמנות של מפעל הפיס, ועלתה בתיאטרון "אלג'ואל" של העיר סחנין.

אנימציות לשירים מתוך הצגות הילדים של התיאטרון משודרות בערוצי הפעוטות בישראל: "לולי", "הופ" ו"הופ ילדות ישראלית".

מאיה בהיר נשואה לאלון קנול, בעל חברת "הגורם האנושי", השותף עמה בניהול תיאטרון הילדים "עתיד בהיר", לזוג בת.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא מאיה בהיר בוויקישיתוף

• מאיה בהיר, ברשת החברתית פייסבוק
• רשימת הפרסומים של מאיה בהיר, בקטלוג הספרייה הלאומית
• אתר "עתיד בהיר"
• אתר www.ktivatova.com