מאיר אלעזר עטיה

רבי מאיר אלעזר עטיה (י"ב באב ה'תש"ח, אוגוסט 1948 – ט' באדר ב' ה'תשע"ט, 16 במרץ 2019) היה רב קהילה, מורה, פייטן ומשורר יהודי-מרוקאי שהוציא לאור ספרי פיוט רבים והנחיל את מורשת השירה וההלכה של יהדות מרוקו לדור הבא. נחשב לאחד מגדולי הפייטנים-חזנים של החזנות המרוקאית המסורתית בסוף המאה ה-20 ותחילת המאה ה-21.

רבי מאיר אלעזר עטיה

אלעזר עטיה
לידה	אוגוסט 1948 י"ב באב ה'תש"ח רבאט, מרוקו
פטירה	16 במרץ 2019 (בגיל 70) ט' באדר ב' ה'תשע"ט
מדינה	ישראל
לאום	יהודי-מרוקאי
מקום קבורה	בית הקברות היהודי בהר הזיתים
שפות היצירה	עברית וערבית יהודית
תחום כתיבה	פיוטים הלכה ומנהגים
סוגה	פיוט ושירה
הושפע מ	רבי שלום אלבז הרב שלום דהן

קורות חיים

נולד ברבאט שבמרוקו לזוהרה ולמסעוד עטיה. בילדותו למד בתלמוד תורה מקומי באזור מגוריו, ולאחר שעלה ארצה למד בכולל תורני בגבעת אולגה ואף עמד בראשו. כנשיא הכולל שימש הרב שמעון ביטון מחדרה. בכולל הוסמך הרב עטיה לרבנות, אחר לימוד של שנים ארוכות בחברותא עם הרב שלום דהן, אותו היה הרב עטיה מכנה 'מורי ורבי' . במקביל עבד למחייתו כשוטר במשטרת חדרה (בתפקיד תובע), ולימים נבחר לסגן ראש העיר מטעם מפלגת ש"ס. לשירת הבקשות המרוקאית התחבר כבר בילדותו, כאשר בית הוריו היה ממוקם סמוך לבית כנסת בו נערכו הבקשות המסורתיות באשמורת הבוקר של שבתות החורף. לאחר שעלה ארצה, למד את השירה האנדלוסית אצל הפייטנים רבי שלמה וענונו, שהיה ראש הפייטנים בעיר מראכּש, ואצל רבי משה אלפסי שעלה אף הוא ממראכּש והתגורר בירושלים. עוד למד אצל רבי נחמיה אלבז מצפת, ואצל רבי מאיר שטרית. כמו כן למד אצל רבי שלום אלבז, שכיהן כרבה הראשי של חדרה, שאף לו היה ידע רב בשירה האנדלוסית.

אל הפייטן רבי משה אלפסי הוא הגיע על-פי עצתו של רבי שלמה וענונו, שאמר לו כי אלפסי הוא המומחה הגדול ל"קצידות" (השיר המסיים מדי שבוע את שירת הבקשות המרוקאית, אשר מבטא בחרוזים את פרשת השבוע על מפרשיה), והוא ורבי דוד בוזגלו הם היחידים אשר למדו את רזי ה"קצידה" מהפייטן רבי חיים עטר (שריכז לראשונה את הקצידות בשנת 1940 יחד עם הפייטן רבי דוד אלקיים). לאחר מכן למד גם אצל הפייטן רבי דוד בוזגלו, והשלים את ידיעותיו בשירת הבקשות, בנוסף לשירים שכתב רבי דוד בוזגלו בעצמו, שרוכזו לאחר מכן על ידי רבי מאיר עטיה לספר בשם "שירי דודים".

רבי מאיר עטיה אף נהג לשוב מדי פעם למרוקו, וללמוד את השירה המקורית מהפייטנים המקומיים. הוא למד מהם את תורת הנגינה בכינור וברבאב שנחשב לכלי נדיר, ובודדים בישראל יודעים לנגן בו. בתזמורת האנדלוסית, על הרבאב מנגן ראש התזמורת, ובכך הוא מנווט את הטון של השיר.

פעולותיו להנחלת השירה המרוקאית

הרב עטיה החל במסירת שיעורי פיוט לקהל הרחב בחדרה ובגבעת אולגה, ולאחר מכן, כשהעתיק את מקום מגוריו לירושלים, לימד גם בה, בשכונת שמואל הנביא, בבית הכנסת "מוריה", וב"העדה המערבית". במקביל, ובזמנים שונים, מסר שיעורים בכל רחבי ישראל: ברחובות, מעלות, נשר, אופקים, אשקלון, קריית ארבע, בית שאן, באר שבע, תל מונד, נהריה, בית שמש; ואף בצרפת, במשך תקופה קצרה בשנת 1999. במסגרת השיעורים הוא לימד את השירה האנדלוסית ואת שירת הבקשות. רבים מהפייטנים המפורסמים בימינו, הם תלמידיו.

במקביל, כתב את הספר "מאיר השחר", בו ערך את כל שירי השירה האנדלוסית, בעברית ובערבית. השירה העברית בספר נכתבה בעיקר על ידי הפייטן רבי שלמה הכהן ממרקש, ורבי מאיר השלים חריזות חסרות, או פיוטים חסרים. החריזה העברית נקראת "מטרוז'" (=אריגה) מאחר שהיא מקבילה לחריזה הערבית, באופן שהשומע יתקשה להבדיל ביניהם. מלאכת איסוף הפיוטים לא הייתה קלה, וארכה כשבע שנים. פרויקט זה זיכה אותו בפרס הוקרה מטעם מלך מרוקו, מוחמד השישי.

לאחר מכן הוא הקליט את כל שירת הבקשות המרוקאית על 21 קלטות שהועתקו לאחר מכן לדיסקים; הוציא לאור את הספר "שיר ידידות השלם" בו ערך מחדש את כל שירי הבקשות, וההדיר את הספר "שירי דודים", בו רוכזו כל שירי רבי דוד בוזגלו, שלוקטו מתוך כתבי יד שהיו בידי תלמידיו. על פרויקט זה הוענק לו פרס "גאון" מטעם העדה המערבית בירושלים.

רבי מאיר עטיה מנגן על הרבאב

פעולותיו להנחלת מורשת יהדות מרוקו

הרב עטיה נחשב לתלמיד חכם, ובקי במנהגי מרוקו. רבים פנו אליו בשאלות ובירורים בנושא. הוא כתב ופרסם ספרים רבים העוסקים בהנחלת מורשת יהדות מרוקו לדורות הבאים.

הוא ערך את סידור התפילה ומחזור "אבותינו" לפי נוסח מרוקו, בו הביא עשרות מנהגים בצורה מפורטת, כולל התחשבות רבה בכל שינויי המנהגים הקטנים בין כל מחוז ומחוז במרוקו. כמו כן הוא מסר על כך הרצאות ברחבי הארץ.

בנוסף, כתב ספר "הלכה יומית", בו רוכזו מנהגי מרוקו לפי סדר לוח השנה, "אל מעיין העדן" - בו סיפר את קורות חייו של הצדיק המרוקאי המפורסם רבי עמרם בן דיוואן, "רב רבנן" - חידושים בכל חלקי התורה של מורו ורבו רבי יצחק סבאג, שהיה מגדולי רבני מרוקו, וכן תיאור קורות חייו.

עריכת הספר שיר ידידות השלם – קובץ שירים ופיוטים שעל פיו מונהגת שירת הבקשות המסורתית של יהדות מרוקו, הרב מאיר אלעזר ערך את המהדורה העדכנית ביותר לספר זה.

כתיבת הספר שיר ידידות מאיר נתיב – ספר תווים ללחני שירת הבקשות של יהדות מרוקו. (פיוטי ספר זה גם הוקלטו על ידי הרב מאיר אלעזר עטיה בעשרות קלטות שמע המשווקות לציבור).

עריכת הספר שירי דודים – קובץ שיריו ופיוטיו של הפייטן והמשורר הרב דוד בוזגלו, בעריכת תלמידו הרב מאיר אלעזר עטיה.

כתיבת הספר משלחן אבותינו ספר הכולל סיכום מקיף של מאות מנהגי הלכה של יהדות מרוקו עם טעמים לשמירת המנהגים, בספר זה מציג הרב מאיר אלעזר את תפיסתו ההלכתית לפיה יש לשמר את מנהגי יהדות מרוקו גם אחר עלות יהודי מרוקו לארץ ישראל. בספר זה נשען הרב עטיה פעמים רבות על פסיקתו של הרב שלום משאש, רבה הראשי של ירושלים ושל יהדות מרוקו.

הרב עטיה אף כתב ביאור בשם "מעיין רבי אליעזר" - פירוש מקיף על ספריו העמוקים של רבי אליעזר די אבילה אותם ההדיר.

הלך לעולמו ב-16 במרץ 2019 (ט' באדר ב' ה’תשע"ט) ונקבר בבית הקברות בהר הזיתים.

הנצחה

בשנת 2015 הופק סרט תיעודי על חייו של ר' מאיר עטיה, על ידי האתר "הזמנה לפיוט", בבימויו של רפאל בלולו, מתוך הסדרה "רואים את הקולות". הסרט עוקב אחר מפעלו הלימודי של ר' מאיר עטיה כמורה לפיוט וכמחנך, שפירות עמלו נראים היום בחברה הישראלית - מבית הכנסת ועד יצירות מוזיקליות עכשוויות, ומתאר את דמותו כמבצע, מחנך, משמר ומחיה.

לאחר פטירתו, הספיד אותו אריה דרעי, יו"ר ש"ס, בדף הפייסבוק שלו: "עם צאת השבת קיבלתי את הבשורה הקשה על פטירתו של נעים זמירות ישראל רבי מאיר אליעזר עטיה זצ״ל. לצד גדלותו בתורה היה מורה דרך בתחום השירה והפיוט לחזנים ופייטנים בכל רחבי הארץ, מחיה מורשת יהדות מרוקו המעטירה ושירת הבקשות שבהררי קודש יסודה. יהדות מרוקו תחסר את אחד מאבני היסוד שלה בדורות האחרונים שהלך לעולמו השבת, שבת זכור בסיום עונת הבקשות" הרב דוד מנחם כתב בדף הפייסבוק שלו: "לא זכינו שתקבל את פרס ישראל הראשון לפייטנים. אך זכינו בך. זכינו במסירותך המדהימה להעברת המסורת. זכיתי באופן אישי ללמוד ממך טעמי הנביאים והם בפי למתוק. ועוד תמשיך השיירה בקול שירה".

דיסקוגרפיה נבחרת

• שיר ידידות, 21 דיסקים - שירת הבקשות
• דרג' ובטייחי מנובת "גריבת אל חוסיין" - השירה האנדלוסית
• בטייחי "אל עושאק" - השירה האנדלוסית
• קאים ונצף "אל איסתיהלאל", וקודאם "אל מאיא" - השירה האנדלוסית
• קודאם "אל ג'דיד" - השירה האנדלוסית
• קינות לט' באב, 4 דיסקים
• פיוטים לברית מילה
• פיוטים לבר מצווה
• פיוטים לחתונה

מתלמידיו

• הפייטן דוד ויצמן, שהוציא לאור כחמישה דיסקים של שירה ופיוט
• הפייטן הרב מני מימון כהן, סולן התזמורת האנדלוסית הישראלית, מראשי חברת הבקשות "רני ושמחי" בירושלים
• הפייטן הרב שמעון אילוז, מראשי חברת הבקשות "רני ושמחי" בירושלים
• הפייטן משה לוק, סולן התזמורת האנדלוסית הישראלית
• הרב יוסף בן חמו, ראש חברת הבקשות בפתח תקווה
• הרב ליאור עזרן, מראשי חברת הבקשות באופקים
• הפייטן ישראל איבגי, סולן התזמורת האנדלוסית הישראלית
• הפייטן חי קורקוס, מראשי חברת הבקשות "שחר אבקשך" בירושלים
• הפייטן דוד מויאל, שהוציא לאור כשלושה דיסקים של שירה ופיוט
• הפייטן דוד אזנקוט, מראשי חברת הבקשות בעכו
• הרב דוד לנקרי, רב בית הכנסת שמ"ש ומגן כוכב יעקב
• הפייטן אברהם אלמליח, שהוציא לאור כארבעה דיסקים של שירה ופיוט

קישורים חיצוניים

• סרט תיעודי על ר' מאיר עטיה, בבימויו של רפאל בלולו
• רבי מאיר אלעזר עטיה נואם בכנס בני ישיבות, באתר youtube
• לדמותו של רבי מאיר אלעזר עטיה באתר המרכז העולמי למורשת יהדות צפון אפריקה
• רבי מאיר אלעזר עטיה מבצע קינה לתשעה באב, בהופעה שנערכה בבית אבי חי, ירושלים
• על חלקו של ר' מאיר עטיה בהוצאה לאור של שירי רבי דוד בוזגלו, באתר הזמנה לפיוט
• הרב שלמה משה עמאר, מספיד את ר' מאיר עטיה, באתר youtube
• גיא עזרא, ‏רבי מאיר עטיה, מגדולי פייטני מרוקו, הלך לעולמו, באתר "סרוגים", 16 במרץ 2019
• הקלטה: בקשות (ספר "שיר ידידות") - פרשת בראשית, מקליטים נורית בן צבי ואדוין סרווסי, הספרייה הלאומית, 1990
• הקלטה: תוכנית רדיו עימו "אערוך שיר ותהילה", שודרה ב"קול ישראל" ב-8 בינואר 1993, הספרייה הלאומית
• מידע על מאיר אלעזר עטיה בקטלוג הספרייה הלאומית
• עופר אדרת, הפייטן שהציל את שירת יהודי מרוקו, באתר הארץ, 21 במרץ 2019
• עוד ממשיך הניגון, קווים לדמותו מאת הרב מאיר אביטן
• מאיר אלעזר עטיה, דף שער בספרייה הלאומית

לקריאה נוספת

• הרב יהודה אדרי, מאיר אבותינו : תולדות חייו ותיאור מפעליו של המשורר והפייטן הרב מאיר אלעזר עטיה זצ"ל : חוקר ומתעד מסורת ותרבות יהודי מרוקו בפיוט, בהלכה ובמנהג, ירושלים תשפ"א.