מאיר יחיאל הולשטוק

רבי מאיר יחיאל הלוי הולשטוק (תרי"א, 1851 – י"ט באדר ה'תרפ"ח, 11 במרץ 1928), היה האדמו"ר מאוסטרובצה. נודע בכך שצם במשך ארבעים שנה.

רבי מאיר יחיאל הלוי הולשטוק מאוסטרובצה

לידה	1851 ה'תרי"א סאבין, פולין
פטירה	1928 (בגיל 77 בערך) י"ט באדר ה'תרפ"ח אוסטרובצה
מקום פעילות	סקרנביץ, נשלסק, אוסטרובצה
תקופת הפעילות	?–1928
תחומי עיסוק	קבלה וחסידות, תלמוד, הלכה
רבותיו	רבי אלימלך מגרודז'יסק, רבי ישראל יהושע מקוטנא
חיבוריו	מאיר עיני חכמים, אור תורה, מאיר לארץ, אור טהרה, טוב עין, נס לשושנים, בית מאיר
אב	אברהם יצחק הלוי הולשטוק
אם	חנה ביילה
צאצאים	רבי יחזקאל הלוי, בתו יענטא אשת הרב דוד סילמן, שמואל סילמן
אדמו"ר אב"ד והאדמו"ר מאוסטרובצה ה־הראשון כרב ואב"ד בשנת ה'תר"ם. כאדמו"ר בשנת ה'תרנ"ב – 11 במרץ 1928 בנו, רבי יחזקאל הלוי הולשטוק מאוסטרובצה ←

קורות חייו

נולד בשנת תרי"ב בעיירה סאווין שבפולין, לאברהם יצחק שהיה אופה כעכים ולחנה ביילה, שהיו עניים מרודים. אביו נמנה עם חסידי רבי ירחמיאל מפשיסחא (בנו של היהודי הקדוש מפשיסחא), השרף ממוגלניצה, אשר על שמו קרא את שם בנו, ורבי אלימלך שפירא מגרודז'יסק.

כשהיה בן עשר, אביו לקחו עמו אל בית רבו בגרודז'יסק שם הצטרף לחבורת הלומדים. באחד הימים הוא שמע קושיה שלא נמצא לה תירוץ ומתוך שחשש להתערב, מפאת גילו הצעיר, הוא רשם את התשובה, בלילה, על דלת בית המדרש וכשהבינו שזה כתב ידו הילדותי, הכירו בו כלמדן חריף ותלמיד חכם. בבית המדרש הוא קיבל גם מתורת החסידות ובהמשך למד אצל רבי ישראל יהושע מקוטנא. בהיותו כבן 17 נשא לאישה את בת רבי אברהם מוורקא ולמד שם כמה שנים.

על התמדתו ודבקותו בלימוד יעיד הסיפור שפעם סגר את עצמו בחדרו לאחר פורים ובערב פסח כבר סיים את הש"ס כולו.

בשנת ה'תר"ם, בגיל 28, נבחר לכהן כרבה של העיר סקרנביץ, בעידודם של רבותיו, רבי יהושע'לה מקוטנא וחתנו רבי חיים אלעזר וואקס. באותה שנה נשא בזיווג שני את רחל מרים שידלובסקי.

בשנת ה'תרמ"ט, נקרא על ידי קהילת אוסטרובצה לשמש בה כאב"ד. בה'תרנ"ב, נפטר רבו, רבי אלימלך מגרודז'יסק. בניו שהיו עדיין פעוטות לא קיבלו עליהם את הנהגת העדה ורבים מחסידי רבו הכתירו אותו עליהם כאדמו"ר, זאת למרות התנגדותו. בהמשך קיבל עליו את ההנהגה והחל לקבל את הבאים אליו לעצה ולברכה ובכל זאת המשיך לנסוע כחסיד לרבי יחזקאל שרגא משינאווא. דרשותיו המפולפלות המתובלות בחשבונות מתמטיים משכו לחצרו אלפי תלמידים וחסידים, אשר עימם נמנו מרבני ואדמו"רי פולין.

הנהגתו

נודע בסגפנותו. מסופר כי הוא צם במשך ארבעים שנה ברציפות כשהוא שובר את צומו רק בשעות הלילה בארוחה דלה. פעם שאלו הרבי מגור זצ"ל לסיבת צומו והוא ענה: "למר יש זכות אבות. אביו היה ה'שפת אמת', אביו זקנו היה בעל ה'חידושי הרי"מ' ולמעלה בקודש - מי ימנה, ברם לי, מנין לי זכות אבות?" ועוד מסופר שפעם קרא ליהודי לשאלו מדוע הוא מחלל שבת בפרהסיא וענה לו אות יהודי שגם הרב מחלל שבת בתעניתו. השיב לו רבי מאיר שיש הבדל כי מתוך חילול השבת שלך ילמדו אחרים ומתוך חילול השבת שלי - אף אחד לא ילמד. רבי מאיר התפרסם גם בשל החומרות שבהן נקט, על מנת לצאת ידי חובת כל השיטות ההלכתיות. עמד בקשר עם רבנים ידועים אחרים, בהם הרב יהודה אריה ליב אלתר, הרב חיים הלברשטאם ועוד. אומרים שמי שלא ראה את רבי מאיר מתפלל, לא ידע טעמה של תפילה. תפילתו הייתה ארוכה ביותר ובמשך כל אותו הזמן בכה ודמעות כיסו את פניו. לא עבור עצמו התפלל אלא עבור כל עם ישראל ופעם בא אצלו מישהו מחשובי חסידיו וביקש שיתפלל על צרותיו והשיב לו רבי מאיר שזמנו אינו בידו, כי הוא מתפלל על צרת הרבים.

בעת משפט בייליס, נפוצה שמועה על פרעות שמתכננים הגויים ביהודים. חשובי העיר התייעצו עם רבי מאיר והוא פסק שכל יהודי, מגיל 13 חייב להשיג גרזן, סכין, או דקר, כדי לקדם את פני הרעה. כשהגיעו הפורעים וראו את "הצבא היהודי" ערוך לקראתם, נסוגו מכוונתם.

כיהן כרבה של אוסטרובצה במשך 39 שנים. נפטר בי"ט באדר ה'תרפ"ח ונטמן בבית העלמין במקום.

שמעו

שמעו של רבי מאיר יצא למרחוק. כינו אותו "הצדיק שצם ארבעים שנה", אך הוא כונה גם "הגאון מאוסטרובצה" ומעבר לחריפותו ובקיאותו בתלמוד, הוא היה בקי גם באסטרונומיה ומתמטיקה.

כשנפטר וארונו הורד לקבר, אמר האדמו"ר מראדזימין: "אילו ידעה האדמה את מי היא קולטת אל תוכה, הייתה פוצה את פיה ואומרת שירה".

את מקומו ברבנות אוסטרובצה מילא בנו, רבי יחזקאל.

ספריו

רוב כתביו נותרו בכתב יד ואבדו, רק חלק קטן מכתביו נדפס:

• מאיר עיני חכמים - ניו יורק ה'תש"י, ה'תשמ"ח. בני ברק, ה'תשנ"א

מהדורא קמא - חלק א'; עניינים, חלק ב'; דרושים.

מהדורא תנינא - חלק א'; חידושים על הש"ס, חלק ב'; שו"ת בהלכה,חלק ג'; חידושים על התורה.

מהדורא תליתאה - חידושים על התורה

• אור תורה - על ספר בראשית, לודז' (פולין), ה'תרפ"ט, על ידי תלמידו רבי יוסף יהודה לייבוש רוזנברג, דיין בלודז'.
• מאיר לארץ - לובלין, ה'תרצ"ה
• אור טהרה - בני ברק ה'תשנ"א
• טוב עין - קבלה וחסידות, הוצאת מרכז התורה, בני ברק, התשנ"א
• קונטרס נס לשושנים - תירוצים מתמטיים ובירורים היסטוריים לקושיית ה״בית יוסף״, הוצאת מרכז התורה, בני ברק, ה'תשנ"א
• בית מאיר עה"ת - ירושלים, ה'תשס"ט, נלקט על ידי נכד אחי המחבר הרב יהודה לייב הלשטוק
• בית מאיר מועדים - ירושלים
• ספר רמזי מאיר : כולל דברים יקרים ומחודדים ... / מאת מוהר"ר מאיר יחיאל הלוי ; ומבנו יחיאל הלוי, אדמור"י אוסטרובצא ; אשר נקבצו מתוך ספרים על ידי הרב נפתלי בהגה"ק ר' ברוך הלברשטאם. ניו יורק: הוצאה מנורה, תשכ"א.

מתלמידיו

• רבי ישעיהו שפירא, "האדמו"ר החלוץ"^{[דרוש מקור]}
• רבי קלונימוס קלמיש שפירא, האדמו"ר מפיאסצנא^{[דרוש מקור]}
• הרב יצחק ידידיה פרנקל, רבה של תל אביב-יפו^{[דרוש מקור]}
• הרב יוסף יהודה ליבוש רוזנברג, דיין בלודז'
• הרב שמואל מנחם מנדל בנבר, ראש ישיבת קדרנזוי
• הרב לוי יצחק בנדר ממנהיגי חסידות ברסלב^{[דרוש מקור]}
• הרב יעקב חנוך סנקביץ, ראש ישיבת "שפת אמת"
• הרב שמואל ברוט - חבר בית הדין הרבני הגדול בירושלים.
• הרב יחיאל פישל כהן, דיין בתל אביב.
• הרב ישכר תמר, רב בכמה קהילות, ומחבר הפירוש "עלי תמר" על תלמוד ירושלמי.

לקריאה נוספת

• רבי מאיר יחיאל מאוסטרובצה - ביוגרפיה, הרב איסר פרנקל, הוצאת נצח, ה'תש"י (1953)
• אהרן סורסקי, מרביצי תורה מעולם החסידות, חלק ג, בני ברק, תשמ"ז, עמ' סט-צד.
• אספקלריא המאירה, תולדות חייו של רבי מאיר יחיאל הלוי הלשטוק, עמודי שש הוצאה לאור, תשע"ט

קישורים חיצוניים

• מ. א-ר, הרבי המתענה, דבר, 18 במרץ 1928
• הרבי מאוסטרובצא בגיליון "ישע שלנו": חלק א' בגיליון 184, חלק ב' בגיליון 185
• הרבי מאוסטרובצה בפורום "אידישע וועלט" (רובו של הדיון באשכול זה בעברית)
• על קברו
• מאיר יחיאל בן אברהם יצחק האלשטוק (1851-1928), דף שער בספרייה הלאומית