מאיר שצ'רנסקי
הרב מאיר שצ'רנסקי (ה'תרס"ה, 1905 - ליל ל' בתשרי ה'תשל"ג, 7 באוקטובר 1972) היה איש חינוך חרדי, מייסד "בית יעקב" בתל אביב ומחבר פורה. חבר הנהלת חברה קדישא גחש"א - תל אביב - יפו. לאחר פטירתו נקרא מרכז בית המורה של בית יעקב, שאותו הקים, על שמו - "סמינר שצ'רנסקי".
 | |
| לידה |
1905 זגייז', רפובליקת פולין  |
|---|---|
| פטירה |
1972 (בגיל 67 בערך) |
| מקום קבורה |
בית העלמין קריית שאול |
| תאריך עלייה | 1933 |
| השכלה | ישיבת יגדיל תורה |
| מקום פעילות | תל אביב |
| תקופת הפעילות |
?–1972 |
| השתייכות | יהדות חרדית |
| תחומי עיסוק | חינוך |
| תפקידים נוספים | מייסד סמינר בית יעקב תל אביב |
| חיבוריו | "העבר הישראלי: תולדות עם ישראל" ועוד רבים |
| צאצאים | בנימין שצ'רנסקי |
  | |
ביוגרפיה
עריכהנולד בזגירז', פולין, לחוה (נפטרה בכ"ו באייר ה'תר"ע בקרלסבד), ולר' בנימין, שהיה צאצא לרבי זכריה מנדל מירוסלב. למד בתלמוד תורה ובישיבה המקומית "יגדיל תורה" ועם תום לימודיו בשנת ה'תרפ"ד, 1924, הוסמך לרבנות.
בשנת ה'תרפ"ט נשא את יהודית בת אברהם פישמן (נפטר בתל אביב, טבת ה'תשכ"ז). הזוג התגורר בזגירז' והתפרנס מבית חרושת לאריגה בשם "פלשתינה" שאותו ניהל ר' מאיר. במקביל היה עסקן ציבורי, חבר במוסדות אגודת ישראל המקומית, ומנהל מוסדות החינוך שלה בזגירז'.
בשנת ה'תרצ"ג, 1933, עלה לארץ ישראל והקים את סמינר בית יעקב בתל אביב.[1] בימי השואה איבד רבים מבני משפחתו: אחותו לאה'צה ווצירז' (לעיתים: וצ'אזש) הייתה מחנכת בסמינר בית יעקב בקרקוב. אחיו נתן נטע שצ'רנסקי נהרג בגטו ורשה.
נפטר במוצאי שבת ליל ל' בתשרי ה'תשל"ג, 7 באוקטובר 1972, נקבר בחלקת החסידים בבית הקברות קריית שאול בתל אביב.
לאחר פטירתו, המשיך בניהול המוסדות, בנו ר' בנימין שצ'רנסקי (נפטר ה'תשע"ח).[2] בתו חוה הייתה נשואה לרב שלמה זילברשטיין ראש הכולל ורבם של חסידי גור בבני ברק.
ספריו
עריכה- פרקי אבות עם "מתנת אבות", תל אביב: בית יעקב, תש"י, 1950
- דמויות גדולי החסידות מהבעש"ט עד זמננו: לפי רשימת האדמו"רים באילן הבעל שם טוב, תל אביב תש"ה.[3]
- תולדות החסידות ותורתה, תל אביב: בית יעקב, תש"י, 1950
- דינים לנוער ולעם, תל אביב: בית יעקב, תשי"ז, 1956
- שו"ת אור המאיר (על שאלת לימוד תורה לנשים)
- שו"ת אורך ימים: לבירור ההלכה באיסור העברת מת מעיר שיש בה קברות לעיר אחרת. תל אביב: חברא קדישא גחש"א, תשי"ח[4]
- דמויות גדולי החסידות, תל אביב: בית יעקב, תש"ה
- רבי שמשון רפאל הירש, תל אביב תש"י.
- העתיד, תל אביב תש"ו
- תשכ"ג ניבים: אמרות ופתגמי חכמים, תל אביב: בית יעקב, 1962
- החינוך בישראל לפי המקורות, תל אביב: בית יעקב, תשכ"ח, 1967
- העבר הישראלי: תולדות עם ישראל, 8 כרכים, תשכ"ב-תשל"א
לקריאה נוספת
עריכהבנימין שצ'רנסקי, קונטרס זיכרון: ליום השנה העשרים לפטירת הרב מאיר שצ'רנסקי, בית יעקב, תל אביב תשנ"ג.
קישורים חיצוניים
עריכה- קימי קפלן, ספרי לימוד להיסטוריה בחברה החרדית: הדור הראשון, עיונים בתקומת ישראל 17, 2007, עמ' 1-41
- דוד תדהר (עורך), "הרב מאיר שצ'רנסקי", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ט (1958), עמ' 3271
- השתוללות ברחוב הדתי, דבר, 20 בספטמבר 1960
- מידע על מאיר שצ'רנסקי בקטלוג הספרייה הלאומית
הערות שוליים
עריכה- ^ הקמת בנינים בעבור בית יעקכ ואוהל שרה בתל־אביב, המשקיף, 6 ביוני 1940
- ^ משה ויסברג, אבל: מנהל הסמינרים המיתולוגי הלך לעולמו, באתר בחדרי חרדים, 25 ביולי 2018
- ^ ק.ט., בשדה ספר, שערים, 1 ביוני 1950
- ^ יאיר קוטלר, תעלומה המפריזה ביודעין, הארץ, 29 בדצמבר 1961; יוחק חוק לאיסור ניתוחי מתים!, הצופה, 20 במאי 1965