מארה (בודהיזם)

מארה
मार
	תבליט של מארה מגנדהארה
זרם	בודהיזם

מארה (בסנסקריט: मार, בתעתיק IAST (אנ')‏: Māra) הוא מלך שמימי מרושע שניסה לעצור את הנסיך סידהארתה מלהשיג הארה על ידי ניסיון לפתות אותו עם הצבא השמיימי שלו ונשים יפות שבאגדות שונות נאמר לעיתים קרובות שהן בנותיו של מארה.^[1]

ההתקפה של מארה על הבודהה (ייצוג אניקוניסטי (אנ')^[א] של הבודהה המסומל רק על ידי כסאו (אנ')), המאה ה-2, הסטופה באמראוואטי, הודו

בקוסמולוגיה הבודהיסטית (אנ'), מארה קשור למוות, לידה מחדש ותשוקה.^[2] ניאנפוניקה תרה תיאר את מארה כ"האנשה של הכוחות הנוגדים להארה".^[3]

אטימולוגיה

המילה מארה (Māra) מגיעה מהצורה הסנסקריטית של השורש המילולי mṛ. היא לובשת את הצורה הסבילה mṛyate והצורה הפעילה mārayati (עם חיזוק של תנועות השורש מṛ ל-ār). מארה הוא שם עצם מילולי מהשורש הפעיל ופירושו "גרימת מוות" או "הרג". זה קשור למילים אחרות למוות מאותו שורש, כמו: maraṇa ו-mṛtyu. האחרון הוא שם להאנשה של המוות ולעיתים מזוהה עם יאמה.^[ב]

השורש mṛ קשור לשורש המילולי ההודו-אירופי *mer שפירושו "למות, להיעלם" בהקשר של "מוות, רצח או הרס". הוא "נפוץ מאוד" בשפות הודו-אירופיות, מה שמצביע על מילה עתיקה מאוד, על פי מלורי ואדאמס.^[4]

ארבעה סוגים של מארה

בבודהיזם מסורתי, מוזכרות ארבע צורות מטפוריות של מארה:^[5]

קלשה-מארה (Kleśa-māra) – מארה כהתגלמות כל הרגשות המזיקים (אנ'), כגון חמדנות, שנאה ואשליה.
מרטיו-מארה (Mṛtyu-māra) – מארה כמוות.
סקאנדהה-מארה (Skandha-māra) – מארה כמטפורה למכלול הקיום המותנה.
דוואפוטרה-מארה (Devaputra-māra) – הדווה (אנ')^[ג] של הממלכה החושנית, שניסתה למנוע מגאוטמה בודהה להגיע לשחרור ממחזור גלגול הנשמות בליל ההארה (אנ') של הבודהה.

דמות

הבודהיזם המוקדם (אנ') הכיר בפירוש מילולי ופסיכולוגי כאחד של מארה.^[6]^[7]

מארה מתואר הן כישות הקיימת בעולם-הקאמה (אנ'),^[ד]^[8] בדיוק כפי שמוצגים סביב הבודהה, והן כמתואר בהתהוות מותנית כשומר התשוקה והזרז לתאווה, היסוס ופחד שפוגמים במדיטציה בקרב בודהיסטים. אסופת הטקסטים הבודהיסטים ביפנית הדנקורוקו (אנ') מתייחס אליו כ"אחד שמתענג על הרס", מה שמדגיש את טבעו כאל בגן העדן של הדוות.^[9]

"בודהה מתריס כנגד מארה" היא תנוחה נפוצה של פסלי בודהה (אנ').^[10]^[11] הבודהה מוצג כשידו השמאלית בחיקו, כף ידו פונה כלפי מעלה וידו הימנית על ברכו הימנית. אצבעות ידו הימנית נוגעות באדמה, לקרוא לאדמה כעדות שלו להתריס כנגד מארה ולהשיג הארה. תנוחה זו מכונה גם מודרת "בהומיספרסה" ("האדמה עדה").

שלוש בנות

בכמה דיווחים על ההארה של הבודהה, נאמר שהשד מארה לא שלח את שלוש בנותיו לפתות אותו, אלא במקום זאת הן באו אליו מרצונן לאחר כישלונו של מארה במאמציו לחסל את המסע של הבודהה להארה. שלוש בנותיו של מארה מזוהות כטנהא (Taṇhā – צמא נפשי), "אראטי" (Arati – סלידה, חוסר שביעות רצון) וראגה (Rāga – התקשרות, תשוקה, חמדנות, תשוקה).^[11] לדוגמה, באסופת הטקסטים הבודהיסטיים סמיוטה ניקאיה (אנ'), שלוש בנותיו של מארה התפשטו מול הבודהה; אבל לא הצליח לפתות אותו.

המרת הדת של מארה

גם אוסף הביוגרפיות של אבות הבודהיזם תיעוד גִ'ינְגְדֶה של העברת המנורה (אנ') וגם אסופת הטקסטים הבודהיסטים ביפנית הדנקורוקו (אנ') מכיל סיפור על המרת הדת של מארה לבודהיזם בחסות הנזיר אופאגופטה (אנ').

לפי הסיפור, אופאגופטה נסע לממלכת מתורה (אנ') והטיף לדהרמה בהצלחה רבה. זה גרם לארמון של מארה לרעוד, מה שגרם לאל להשתמש בכוחות ההרס שלו נגד הדהרמה. כשאופאגופטה נכנס לסמאדהי, מארה התקרב אליו והחליק שרשרת ירקן סביב צווארו.

אופאגופטה הגיב על ידי הפיכת גופות של אדם, כלב ונחש לזר פרחים והעניק אותו במתנה למארה שענד אותו סביב צווארו. כאשר מארה גילה את טבעה האמיתי של המתנה, הוא ביקש את עזרתו של ברהמה (אנ') להסיר אותה. ברהמה הודיע לו שמכיוון שהמחרוזת הוענקה על ידי תלמיד מתקדם של הבודהה, ניתן היה לשכך את השפעותיה רק על ידי בקשת מקלט מאופאגופטה.

מארה חזר לעולם האנושי שם השתטח לפני הנזיר וחזר בתשובה. בהמלצתו של אופאגופטה, הוא נשבע לעולם לא להזיק לדהרמה ומצא מקלט בשלוש אבני החן.^[9]

בתרבות הפופולרית

מארה מופיע ברומן של רוג'ר זילאזני משנת 1967, אדון האור כאל של אשליה.^[12]

מארה הופיע כשד חוזר בזיכיון של סדרת משחקי הווידאו מגאמי טנסי (אנ'), כמו גם בסדרות ההמשך שלו. כאן, מארה מופיע כאיבר מין זכרי ענק רוכב על מרכבת זהב. מארה היה בעקביות אחד השדים הפופולריים ביותר בסדרה, ואף הגיע לפופולריות מס' 1 בכמה סקרי פופולריות שדים.^[13]

בשנת 2020, הזמר והיוצר ג'ק גאראט (אנ') הוציא שיר בשם "מארה". בהשראת סיפור הניסיון של מארה להסיח את דעתו של הבודהה, "מארה" מתאר את חוויית המחשבות הפולשניות של גאראט.^[14]

לקריאה נוספת

Bodhi, Bhikkhu (trans.) (2000). The Connected Discourses of the Buddha: A Translation of the Samyutta Nikaya. Boston: Wisdom Publications. ISBN 0-86171-331-1.
Saddhatissa, H. (trans.) (1998). The Sutta-Nipāta. London: RoutledgeCurzon Press. ISBN 0-7007-0181-8.
Boyd, James W. (1971). "Symbols of Evil in Buddhism". The Journal of Asian Studies. 31 (1): 63–75. doi:10.2307/2053052. JSTOR 2053052. S2CID 162777343.(נדרשת הרשמה)
Guruge, Ananda W.P. (1991). "The Buddha's encounters with Mara, the Tempter: their representation in Literature and Art" (PDF). Indologica Taurinensia. 17–18: 183–208. אורכב מ-המקור (PDF) ב-22 בנובמבר 2014. {{cite journal}}: (עזרה)
Ling, Trevor O. (1962). Buddhism and the Mythology of Evil: A Study in Theravada Buddhism. London: Allen and Unwin.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא מארה בוויקישיתוף

The Buddha's Encounters with Mara the Tempter: Their Representation in Literature and Art
Taming the Mara (archived 3 February 2009)
Mara, the Evil One_99

ביאורים

^ אניקוניזם הוא האיסור על הכנת ייצוגים של אלים מסוימים או כל הפנתאון או אפילו נביאים, קדושים, או מלומדים בדת מסוימת. יהדות ואסלאם הן דתות אניקוניסטיות, ולעומתן הנצרות במפורש אינה כזו, למעט תקופות של איקונוקלאזם.
^ אל המוות והצדק ההינדי, האחראי ליישום החוק והענשה של חוטאים
^ סוג של ישות שמיימית או אל החולק את המאפיינים דמויי האל, שהוא חזק יותר, בעל אורך חיים ארוך יותר, ובאופן כללי, הרבה יותר מאושר מבני אדם, אם כלא סוגדים לו באותה רמת הערצה כמו לבודהות.
^ אחד משלושת העולמות בקוסמולוגיה הבודהיסטית שלתוכם עשויה להיוולד מחדש ישות שנלכדה בסמסרה.

הערות שוליים

^ https://suttacentral.net/sn4.25/en/bodhi?lang=en&reference=none&highlight=false 4.25. Mara’s Daughters]
^ Trainor, Kevin (2004). Buddhism: The Illustrated Guide. Oxford University Press. p. 34. ISBN 9780195173987.
^ Thera, Nyanaponika (2008). The Roots of Good and Evil: Buddhist Texts translated from the Pali with Comments and Introduction. Buddhist Publication Society. p. 22. ISBN 9789552403163.
^ J. P. Mallory; Douglas Q. Adams (1997). Encyclopedia of Indo-European Culture. Taylor & Francis. pp. 150–153. ISBN 978-1-884964-98-5.
^ Buswell, Robert Jr; Lopez, Donald S. Jr., eds. (2013). Princeton Dictionary of Buddhism. Princeton, NJ: Princeton University Press. pp. 530–531, 550, 829. ISBN 9780691157863.
^ Williams, Paul (2005). Buddhism: The early Buddhist schools and doctrinal history ; Theravāda doctrine, Volume 2. Taylor & Francis. pp. 105–106. ISBN 9780415332286.
^ Keown, Damien (2009). Buddhism. Sterling Publishing Company. p. 69. ISBN 9781402768835.
^ www.wisdomlib.org (10 באוגוסט 2008). "Mara, Māra: 13 definitions". www.wisdomlib.org. {{cite web}}: (עזרה)
^ ¹ ² Jokin, Keizan (2003). "The Denkōroku: The Record of the Transmission of the Light" (PDF). תורגם ע"י Hubert Nearman. Mount Shasta, California: OBC Shasta Abbey Press.
^ Vogel, Jean Philippe; Barnouw, Adriaan Jacob (1936). Buddhist Art in India, Ceylon, and Java. Asian Educational Services. pp. 70–71.
^ ¹ ² "The Buddha's Encounters with Mara the Tempter: Their Representation in Literature and Art". www.accesstoinsight.org.
^ Minor Characters
^ Reggy (2017-10-25). "Shin Megami Tensei Favorite Demon Official Poll Results [Update]". Persona Central (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2024-05-09.
^ "Mara Inspiration". ladygunn. 5 בפברואר 2020. {{cite web}}: (עזרה)

[1] אניקוניזם הוא האיסור על הכנת ייצוגים של אלים מסוימים או כל הפנתאון או אפילו נביאים, קדושים, או מלומדים בדת מסוימת. יהדות ואסלאם הן דתות אניקוניסטיות, ולעומתן הנצרות במפורש אינה כזו, למעט תקופות של איקונוקלאזם.

[5] אל המוות והצדק ההינדי, האחראי ליישום החוק והענשה של חוטאים

[דווה-8] סוג של ישות שמיימית או אל החולק את המאפיינים דמויי האל, שהוא חזק יותר, בעל אורך חיים ארוך יותר, ובאופן כללי, הרבה יותר מאושר מבני אדם, אם כלא סוגדים לו באותה רמת הערצה כמו לבודהות.

[11] אחד משלושת העולמות בקוסמולוגיה הבודהיסטית שלתוכם עשויה להיוולד מחדש ישות שנלכדה בסמסרה.

[2] ttps://suttacentral.net/sn4.25/en/bodhi?lang=en&reference=none&highlight=false 4.25. Mara’s Daughters]

[:0-3] Trainor, Kevin (2004). Buddhism: The Illustrated Guide. Oxford University Press. p. 34. ISBN 9780195173987.

[4] Thera, Nyanaponika (2008). The Roots of Good and Evil: Buddhist Texts translated from the Pali with Comments and Introduction. Buddhist Publication Society. p. 22. ISBN 9789552403163.

[6] J. P. Mallory; Douglas Q. Adams (1997). Encyclopedia of Indo-European Culture. Taylor & Francis. pp. 150–153. ISBN 978-1-884964-98-5.

[7] Buswell, Robert Jr; Lopez, Donald S. Jr., eds. (2013). Princeton Dictionary of Buddhism. Princeton, NJ: Princeton University Press. pp. 530–531, 550, 829. ISBN 9780691157863.

[9] Williams, Paul (2005). Buddhism: The early Buddhist schools and doctrinal history ; Theravāda doctrine, Volume 2. Taylor & Francis. pp. 105–106. ISBN 9780415332286.

[10] Keown, Damien (2009). Buddhism. Sterling Publishing Company. p. 69. ISBN 9781402768835.

[12] www.wisdomlib.org (10 באוגוסט 2008). "Mara, Māra: 13 definitions". www.wisdomlib.org. {{cite web}}: (עזרה)

[shasta-13] ¹ ² Jokin, Keizan (2003). "The Denkōroku: The Record of the Transmission of the Light" (PDF). תורגם ע"י Hubert Nearman. Mount Shasta, California: OBC Shasta Abbey Press.

[14] Vogel, Jean Philippe; Barnouw, Adriaan Jacob (1936). Buddhist Art in India, Ceylon, and Java. Asian Educational Services. pp. 70–71.

[tempter-15] ¹ ² "The Buddha's Encounters with Mara the Tempter: Their Representation in Literature and Art". www.accesstoinsight.org.

[16] Minor Characters

[17] Reggy (2017-10-25). "Shin Megami Tensei Favorite Demon Official Poll Results [Update]". Persona Central (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2024-05-09.

[18] "Mara Inspiration". ladygunn. 5 בפברואר 2020. {{cite web}}: (עזרה)

[1]

[א]

[2]

[3]

[ב]

[4]

[5]

[ג]

[6]

[7]

[ד]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]