מארס 1
מארס 1 (ברוסית:Марс-1) הייתה גשושית סובייטית ששוגרה לכיוון מאדים. היא הייתה הגשושית השלישית ששוגרה לאחר שזוג גשושיות ששיגורם נכשל במהלך שנת 1962. הגשושית החלה בטיסה לכיוון המאדים אך קשר איתה אבד לאחר מספר חודשים. לפי השארה היא עברה במרחק של כ-194 אלף ק"מ מהיעד.
גשושית על בול סובייטי | |
מידע כללי | |
---|---|
מפעיל | ברית המועצות |
תאריך שיגור | 1 בנובמבר 1962 |
משגר | מולניה |
אתר שיגור | כן שיגור גגארין |
משימה | |
סוג משימה | גשושית |
גרם שמיים | מאדים |
משך המשימה הכולל | 1 בנובמבר 1962 – הווה (62 שנים) |
מידע טכני | |
משקל | 893.5 ק"ג |
אורך | 4 מ' |
רוחב | 3.3 מ' |
קישורים חיצוניים | |
מספר קטלוג לוויינים | 00450 |
מאגר המידע הלאומי | 1962-061A |
תיאור הגשושית
עריכההגשושית פותחה ונבנתה במשרד תכנון מס' 1 שנוהל על ידי סרגיי קורוליוב.
היא כללה 2 יחידת - יחידה מסלולית שהייתה אחראית על הטיסה ליעד ויחידת מדעית בתוכה הותקנו מכשירי מדידה שונים. יחידה מסלולית כללה מדחפים ופאנל סולארי לאספקת חשמל למכשירי קשר. ביחידת מכשירי מדידה הותקנו מצלמה, ספקטרוגרף, מגנטומטר למדידת שדה מגנטי ומכשירים נוספים.
המטרה הייתה להגיע ליעד, לבדוק יכולת תקשורת למרחקים ארוכים, לבצע מדידות במהלך הטיסה ובסביבת מאדים.
לצורכי תקשורת עם הגשושית נבנה במרכז קשר חדש.
תיאור פעילות
עריכההשיגור בוצע ב-1 בנובמבר 1962 בעזרת משגר מדגם "מולניה". לאחר סיום פעילות של השלב הרביעי של המשגר נפתח פאנל סולארי ובוצע כיול של אנטנה. במהלך טיסה למאדים החלה דליפת דלק. כתוצאה מכך מדחפים לא יכלו להבטיח טיסה סדירה ולא היה ניתן לכוון את האנטנה. ב-5 בנובמבר כל החומר שהיה נידרש להפעלת מערכת ניווט אזל.
הקשר עם הגשושית היה כל יומיים ובהמשך במשטר של פעם ב-5 ימים. ב-21 במרץ 1963 במרחק של 106 מיליון ק"מ מכדור הארץ הקשר עם הגשושית הופסק.
לפי החישובים על בסיס מהירות הגשושית ומסלולה ניתן להגיע למסקנה שהיא עברה במרחק של 193 אלף ק"מ ממאדים ב-19 ביוני 1963.
בתקופת קיום קשר עם הגשושית התקבלו ממנה תוצאות מדידות של המכשירים שהותקנו על הגשושית.
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה- מידע על המשימה (ברוסית)
- מידע על המשימות לחקר מאדים באתר נאס"א.