מג'ד אל-כרום
מַגְ'ד אֶל-כֻּר֫וּם (בערבית: مَجْد الْكُرُوم, בתעתיק מדויק: מג'ד אלכרום,[6] הגייה נפוצה: מַזְ'ד לֶכְּר֫וּם. בתרגום לעברית: תפארת הכרמים). היא מועצה מקומית ערבית-מוסלמית במחוז הצפון בישראל, השוכנת בבקעת בית הכרם, צפונית-מערבית לכרמיאל ודרומית-מערבית לבענה. ב-1964 הוכרז הכפר כמועצה מקומית.[7] ראש מועצת מג'ד אל-כרום הנוכחי הוא סלים סליבי.
בניין המועצה המקומית ב-2016 | |||||||||||||||||||||||||
שם בערבית | مجد الكروم | ||||||||||||||||||||||||
מדינה | ישראל | ||||||||||||||||||||||||
מחוז | הצפון | ||||||||||||||||||||||||
מעמד מוניציפלי | מועצה מקומית | ||||||||||||||||||||||||
ראש המועצה | סלים סליבי | ||||||||||||||||||||||||
גובה ממוצע[1] | 242 מטר | ||||||||||||||||||||||||
סוג יישוב | יישוב 10,000–19,999 תושבים | ||||||||||||||||||||||||
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף אוקטובר 2024 (אומדן)[1] | |||||||||||||||||||||||||
- אוכלוסייה | 15,305 תושבים | ||||||||||||||||||||||||
- דירוג אוכלוסייה ארצי[2] | 137 | ||||||||||||||||||||||||
- מאזן מפוני חרבות ברזל[3] | 0.01 אלפי תושבים | ||||||||||||||||||||||||
- צפיפות אוכלוסייה | 1,651 תושבים לקמ"ר | ||||||||||||||||||||||||
- דירוג צפיפות ארצי[2] | 141 | ||||||||||||||||||||||||
תחום שיפוט[4] | 9,270 דונם | ||||||||||||||||||||||||
- דירוג ארצי[2] | 141 | ||||||||||||||||||||||||
32°55′16″N 35°15′16″E / 32.9212030255398°N 35.2544760126808°E | |||||||||||||||||||||||||
מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021[5] |
3 מתוך 10 | ||||||||||||||||||||||||
- דירוג ארצי[2] | 183 | ||||||||||||||||||||||||
מדד ג'יני לשנת 2019[4] |
0.3606 | ||||||||||||||||||||||||
- דירוג ארצי[2] | 226 | ||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||
פרופיל מג'ד אל-כרום נכון לשנת 2021 באתר הלמ"ס | |||||||||||||||||||||||||
אתר המועצה |
גאוגרפיה
עריכההיישוב ממוקם בעיקרו בצדו הצפוני של כביש 85. שכונה אחת של היישוב, ד'יל אל-מסיל, נמצאת מדרום לכביש 85.
היסטוריה
עריכהבחפירות באזור מג'ד אל-כרום התגלה יישוב עתיק. חלק מהחוקרים מזהים אותו כ"בית הכרם" המוזכר במשנה ובתלמוד.[8]
בתקופת דאהר אל-עומר ובנו עלי, שהיה מושל הגליל, נבנתה חומה סביב הכפר ובה מגדלי שמירה. כאשר עלי ניסה למרוד באחמד אל-ג'זאר הגיע האחרון בראש צבא למג'ד אל-כרום וכבש אותה.
בשנת 1896 תואר הכפר על ידי נוסע יהודי:[9]
- "הכפר מג'דל כרום עולה באשרו על כפרים הרבה הודות לכרמיו הרבים, כשבעת אלפים עצי זית, כאלפים עצי תאנה והרבה עצי פרי שונים ימצא שמה. לפני הכפר ישתרעו גני זרע הטאבאק, ואחריו ימשכו שדי תבואותיו המלאים בר. בתי הכפר יפים ומשוחים בסיד, אף כי נבנו בלי סדר כטעם הערבים. בו מעין גדול ובאר אבן בנויה עליו, גם חנות, גם בית מלון לעוברים ושבים היהודים ימצא שם."
על-פי מפקד האוכלוסין של 1922, נמנו בכפר 885 תושבים מוסלמים-סונים, 3 מוסלמים-מתואלים וערבי-נוצרי אחד.[10][11]
בימי המרד הערבי הגדול היו באזור הכפר התקפות רבות כנגד יהודים ובריטים, ובאזור חנו כנופיות.[12] ליד הכפר היו מספר התקפות כנגד העובדים והציוד שלהם שעבדו בסלילת כביש עכו צפת,[13] כנגד הנוסעים בדרך[14] וכן כנגד תחנת המשטרה של הכפר.[15]
במדינת ישראל
עריכהבמהלך מלחמת העצמאות הגנה על הכפר יחידה של צבא ההצלה הערבי. בליל 29 באוקטובר 1948, במהלך "מבצע חירם", נסוגו אנשי צבא ההצלה ללבנון ועמם יצאו מהכפר כשליש מתושביו. ב-30 באוקטובר הכפר נכבש. על פי חקירה של אנשי האו"ם, ב-5 בנובמבר ציוותה יחידת צה"ל על התושבים להתאסף במרכז הכפר, ודרשה מהמוח'תאר שימסור את כל כלי הנשק של הכפר. המוח'תאר טען כי אין נשק בכפר, ובעקבות זאת לקחו החיילים חמישה מצעירי הכפר והוציאו אותם להורג ביריות.[16] לאחר מכן נערך חיפוש בכפר, שבמהלכו נהרגו עוד שני גברים ושתי נשים, ובתים רבים נבזזו. עשרות משפחות נטשו את הכפר וברחו ללבנון. בית המוח'תאר פוצץ ולפנות ערב עזבה יחידת הצבא את המקום.[16] לטענת עאדל מנאע החיילים בצעו בכפר גם מעשי אונס.[17] מתושבי הכפר נלקחו גם מאות ראשי צאן. בני מוריס מצטט דו"ח של קצין או"ם המייחס זאת ליחידת צבא,[16] ובעיתונות נטען בשם המשטרה שהשודדים היו דרוזים.[18]
ברישום התושבים תש"ט, ב-8 בנובמבר 1948, נמנו בכפר פחות מ-200 תושבים. במאי 1949 הגיע מספר התושבים בכפר ל-2,000–3,000.[19] בכפר התיישבו גם פליטים מן הכפרים שעב ואל-בירווה.[דרוש מקור] בנובמבר 1949 גרשו שלטונות ישראל 200 מסתננים שנמצאו במג'דל כרום ושעב.[20] במאי 1950 הוחל בחלוקת תעודות זהות לתושבי הכפר שהביאו אישורים שהיו בכפר בעת מפקד האוכלוסין בנובמבר 1948.[21] בסוף אוגוסט 1950 הטיל צה"ל עוצר על הכפר למשך 8 ימים.[22] במהלך שנת 1951 הוציא בג"ץ מספר פעמים צו על תנאי המורה לשר הפנים לנמק מדוע לא יינתנו לתושבים במג'ד אל-כרום תעודות זהות.[23] בחלק מהמקרים נפסק שיש לתת לפונים תעודות זהות.[24] לגבי מקרים אחרים טען פרקליט המדינה שהבקשות מבוססות על עדויות מזויפות.[25] במקרים אחרים נדונו מבקשים על ניסיון לקבל תעודת זהות במרמה.[26]
באוגוסט 1952 הוטל עוצר על הכפר ונעשו בו סריקות.[27]
בתחילת 1961 הוקמה ביישוב מרפאה של קופת חולים.[28] בשנת 1963 חובר היישוב לרשת החשמל הארצית.[29]
בראשית ימי מדינת ישראל שויך הכפר למועצה אזורית נעמן (בימינו חלק ממועצה אזורית מטה אשר). לפחות חלק מתושבי מג'ד אל-כרום התנגדו לשיוך זה, בטענה שאינם מקבלים מהמועצה כל שירותים ודרשו להוציאם מתחומה. פנייתם לבג"ץ נדחתה.[30] בשנת 1964 הוקמה מועצה מקומית ביישוב.[7]
בין 1964 ל-2003 הייתה מג'ד אל-כרום מועצה מקומית בעלת שטח שיפוט של 9,000 דונם. בשנת 1983 הורחב שטח השיפוט של המועצה.[31]
בשנת 2003 אוחדו הרשויות המקומיות בענה, דיר אל-אסד ומג'ד אל-כרום תחת מועצה מקומית מאוחדת בשם שגור.[32] בשנת 2005 הוכרז היישוב המאוחד כעיר. בנובמבר 2008 אישרה הכנסת חוק המבטל את האיחוד, החל מ-1 בדצמבר 2008, ומשיב את המצב לקדמותו.[33] בבחירות חדשות למועצות המקומיות הנפרדות שהתקיימו ב-18 באוגוסט 2009, נקבע כי יש צורך בסיבוב שני על מנת להכריע בין המתמודדים. מוחמד מנאע נבחר לראשות המועצה המקומית. תושבי מג'ד אל-כרום עוסקים בעיקר בתעשייה קלה, מסחר ושירותים לכלי רכב. שיעור המועסקים בחקלאות, בעיקר זיתים וגידולי שדה, נמוך יחסית לממוצע בקרב ערביי ישראל,[34] כיוון שרוב האדמה בסביבת היישוב אינה ראויה לעיבוד.[35]
במהלך מלחמת לבנון השנייה ספגה מג'ד אל-כרום מטחי קטיושות כשאר יישובי הצפון, ושניים מתושביה נהרגו ב-4 באוגוסט 2006 מנפילת קטיושה.
ב-25 באוקטובר 2024, במהלך מלחמת חרבות ברזל, נהרגו שני תושבים ושבעה נפצעו כתוצאה מפגיעת רסיסים ממטח רקטות מלבנון.[36]
אוכלוסייה
עריכהלפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף אוקטובר 2024 (אומדן), מתגוררים במג'ד אל-כרום 15,305 תושבים (מקום 137 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"ב (2021-2022) היה 77.7%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2021 היה 7,403 ש"ח (ממוצע ארצי: 11,330 ש"ח).[37]
גלריית תמונות
עריכה-
מראה הכפר בסוף שנות ה-70 (צילום מחמוד אמין מנאע)
-
סוף שנות ה-40
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה- פרופיל מג'ד אל-כרום נכון לשנת 2021 באתר הלמ"ס
- מג'ד אל-כרום (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית
- Adel Manna, Resistance and Survival in Central Galilee, July 1948–July 1951, Jerusalem Quarterly 79, 2019
הערות שוליים
עריכה- ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף אוקטובר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2023.
- ^ 1 2 3 4 5 לטבלת הדירוג המלא.
- ^ מאזן מפוני מלחמת חרבות ברזל: מספר מפונים שנקלטו במועצה המקומית פחות מספר מפונים שפונו ממנה, מבוטא באלפי תושבים. מתוך אתר למ"ס, המתבסס על מערכת "יחד" (של מערך הדיגיטל הלאומי) נכון ל-סוף אוקטובר 2024 (אומדן).
- ^ 1 2 3 4 5 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס עבור סוף 2022
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2021
- ^ זהו שינוי ערבי של השם "מג'דל כרום" [1]
- ^ 1 2 מועצה ממונה תוקם, דבר, 21 באוקטובר 1964
- ^ Avi-Yonah, Michael (1976). "Gazetteer of Roman Palestine". Qedem. 5: 38. ISSN 0333-5844.
- ^ הדרך מעכו לצפת, המליץ, 14 בפברואר 1896
- ^ מפקד האוכלוסין 1922, מחוז עכו, עמוד 37
- ^ זאב וילנאי, הכביש החדש עכו-צפת, הארץ, 9 בינואר 1928
- ^ 50 לסטים נהרגו בהתנגשות עם הצבא, הַבֹּקֶר, 19 באוגוסט 1938
- ^ נדקר משגיח יהודי של מחלקת עבודות ציבוריות, דואר היום, 26 במאי 1936
נלחמים לא ביהודים אלא בממשלה, דבר, 28 באוגוסט 1936 - ^ מרחץ דמים איום ומזעזע בדרך עכו-צפת, הַבֹּקֶר, 29 במרץ 1938
הודעות רשמיות, הארץ, 21 במרץ 1939 - ^ הכנופיות פעילות בצפון, הארץ, 21 בפברואר 1938
הותקפה תחנת המשטרה במג'דל כרום, הַבֹּקֶר, 14 ביוני 1938
יריות, פצצות, חבלות, הארץ, 3 ביולי 1938 - ^ 1 2 3 בני מוריס, לידתה של בעיית הפליטים הפלסטינים 1947–1949, עמ' 303–304.
- ^ עאדל מנאע, "נכבה והישרדות: סיפורם של הפלסטינים שנותרו בחיפה ובגליל, 1948–1956", מכון ואן ליר, 2017, הקשרי עיון
- ^ נשדד צאן רב מכפר ערבי, קול העם, 22 בדצמבר 1948
- ^ מ. הלך, שלוש רבבות ערבים חזרו לגליל, יום יום (עיתון ערב), 16 במאי 1949
- ^ מסתננים גנבו צנורות מים בנגב, מעריב, 9 בנובמבר 1949
- ^ מצב רוחו של הפקיד קובע את גורל התושב בשטחי הממשל הצבאי, קול העם, 18 במאי 1950
- ^ הוסר המצור מעל מגדל־כרום, קול העם, 5 בספטמבר 1950
- ^ צו על תנאי בדבר תעודות זהות לערבים, חרות, 16 במרץ 1951
תביעות בסיטונות לתעודות־זהות לערבים, חרות, 29 באוגוסט 1951
בוטל צע"ת לטובת 23 ערבים, חרות, 28 בספטמבר 1951 - ^ נידון הטרור המפא"י לקראת הבחירות, קול העם, 11 ביולי 1951
- ^ מוכתר מג'דל כרום נעצר על עדות כוזבת, הארץ, 5 באוקטובר 1951
- ^ נידונו על הוצאת תעודות במירמה, הארץ, 11 בספטמבר 1952
- ^ חיפושים וסריקות בכפר מג'דל כרום, הארץ, 26 באוגוסט 1952
- ^ כפרים רדומים קמים לתחיה, דבר, 3 בפברואר 1961
- ^ צעדים לזירוז אספקת חשמל, דבר, 14 בנובמבר 1962
- ^ נדחתה תביעת ערביי מג'דל כרום להפרידם מעל המועצה האזורית, חרות, 29 ביולי 1955
- ^ מוחמד חליליה, ראשי המגזר הערבי מרוצים מהרחבת תחומי ישוביהם, דבר, 14 ביוני 1983
- ^ חוק התוכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו- 2004) (מס' 2), התשס"ג-2003
- ^ חוק הרשויות המקומיות (ביטול איחוד המועצות המקומיות מג'ד אל כרום, דיר אל אסד ובענה), התשס"ט-2008, ס"ח 2193 מיום 19.11.2008
- ^ ופא אליאס, השפעת דפוסי הפעילות היומית על תאונות דרכים: חקרי אירוע ליישובים נעקפים, חיבור על מחקר לשם מילוי חלקי של הדרישות לקבלת התואר דוקטור לפילוסופיה בטכניון, ינואר 2008, עמ' 49
- ^ יואל דר, מג'דל כרום שוב עלתה לכותרות, דבר, 18 בינואר 1970
- ^ אלי אשכנזי, נקבע מותם של שני הפצועים במטח לעבר מג'ד אל-כרום, באתר וואלה, 25 באוקטובר 2024
- ^ פרופיל מג'ד אל-כרום באתר הלמ"ס
- ^ ופא אליאס, השפעת דפוסי הפעילות היומית על תאונות דרכים: חקרי אירוע ליישובים נעקפים, חיבור על מחקר לשם מילוי חלקי של הדרישות לקבלת התואר דוקטור לפילוסופיה בטכניון, ינואר 2008, עמ' 47