מגב שמשה
מַגֵּב שִמְשָׁה (בסלנג: וִישֶׁר, מגרמנית: Scheibenwischer) הוא מגב המשמש בכלי רכב מנועי לניקוי השמשה ולסילוק מי גשם ממנה. רוב המכוניות מצוידות בזוג מגבים לשמשה הקדמית, אם כי קיימות מכוניות עם מגב יחיד. יש גם משאיות ואוטובוסים המצוידים בשלושה מגבים לשמשה הקדמית. במכוניות מסוימות יש מגב נוסף לניקוי השמשה האחורית. המגבים הקדמיים מופעלים בדרך כלל על ידי מנגנון ארבעה מוטות המאפשר את תנועתם המתואמת. את המגב המציאה האמריקאית מרי אנדרסון ב-1903, ורשמה עליו פטנט ב-1904.
.jpg)
המצאת מגב השמשה
עריכהבביקור בניו-יורק בחורף 1902, בעת נסיעה ברכבת חשמלית הבחינה מרי אנדרסון שנהג הרכבת נסע עם חלונות קדמיים פתוחים בחלקם, עקב קושי בשמירה על החלון הקדמי נקי.[1] כשחזרה לביתה היא שכרה את שירותיו של מעצב, עבור עיצוב מגב בהפעלה ידנית לשמירה על שמשה קדמית נקייה, ושכרה חברה מקומית שתייצר מודל עובד. היא הגישה בקשה לפטנט, וב-1903 הוענק לה פטנט ל-17 שנים עבור מגב שמשה. המכשיר כלל מנוף בתוך הרכב, ששלט על להב גומי בצד החיצוני של השמשה הקדמית. המנוף מופעל כדי לגרום לזרוע לנוע קדימה ואחורה על השמשה הקדמית. למנוף חוברה משקולת שהבטיחה מגע רציף בין המגב לבין החלון.[2][3] מכשירים דומים נעשו מוקדם יותר, אבל מכשירה של אנדרסון היה הראשון שהיה יעיל.[3] ב-1905 ניסתה אנדרסון למכור את הזכויות להמצאתה באמצעות חברה קנדית ידועה, אך החברה דחתה את ההצעה, בטיעון ש"אנחנו לא רואים בזה ערך מסחרי שיצדיק את ההתחייבות שלנו". לאחר סיום תוקפו של הפטנט בשנת 1920, והעלייה בתעשיית המכוניות, הפכו מגבי השמשה הקדמית אשר מבוססים על העיצוב הבסיסי של אנדרסון לציוד סטנדרטי. בשנת 1922 הפכה קדילאק ליצרנית הרכב הראשונה שאימצה אותם כציוד סטנדרטי.[2]
קישורים חיצוניים
עריכה
הערות שוליים
עריכה- ^ Slater, Dashka, Who made that? Windshield Wiper, New York Times Magazine, September 14, 2014, p.22
- ^ 1 2 "Hall of Fame Inventor Profile: Mary Anderson". Invent Now Hall of Fame. אורכב מ-המקור ב-2013-05-07.
- ^ 1 2 Mary Anderson: Windshield Wipers, September 2001, Inventor of the Week Archive, Massachusetts Institute of Technology School of Engineering website, accessed March 3, 2009