מגדל גד

מִגְדַּל גָּד הייתה עיר מקראית בשפלת יהודה, הנזכרת פעם אחת בתנ"ך, בתיאור ערי נחלת שבט יהודה באזור לכיש: ”צְנָן וַחֲדָשָׁה וּמִגְדַּל גָּד וְדִלְעָן וְהַמִּצְפֶּה וְיָקְתְאֵל לָכִישׁ וּבָצְקַת וְעֶגְלוֹן וְכַבּוֹן וְלַחְמָס וְכִתְלִישׁ וּגְדֵרוֹת בֵּית דָּגוֹן וְנַעֲמָה וּמַקֵּדָה עָרִים שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה וְחַצְרֵיהֶן” (ספר יהושע, פרק ט"ו, פסוקים ל"ז–מ"א.).

נחלות שבטי ישראל

אטימולוגיה

לפי הסברה, המקום נקרא על שם האל השמי גד, כמקומות נוספים בארץ.

זיהוי

הזיהוי המקובל לעיר היה בח'רבת אלמג'דלה, הנמצאת כשמונה ק"מ דרומית לבית גוברין, ובה נמצאו חרסים מהתקופה הישראלית ומהתקופה הביזנטית. עם זאת, מיעוט הממצאים מתקופת המקרא הביא לזהות את מִגְדַּל גָּד עם החורבות שבין שרידי הכפר דָוָּוימֵה הסמוך (כיום במסגרת היישוב כרמי קטיף) שם נמצאו ממצאים מתקופת הברזל, מהתקופה הפרסית ומתקופות מאוחרות יותר.

מגדל גד במדרש

שם היישוב מופיע בשני מדרשים כשם המקום שממנו עתיד הקב"ה לצאת ולהיפרע מהגויים:

1. מדרש תנחומא ”אמר רבי אלעזר בן פדת: ...מגדל גד, שמשם הקדוש ברוך הוא יוציא ומגדד משכנותיהן ומשתותיהן של אומות העולם.” (מדרש תנחומא, שמות, כי תשא, סימן י"ג)
2. ”אָמַר רַבִּי חֲנִינָא בַּר פָּפָּא... וּמִגְדַּל גָּד, שֶׁמִּשָּׁם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יוֹצֵא וּמֵגִיד מַשְׁתִּיתָן שֶׁל עֵשָׂו.” (שמות רבה, מ', ד')

שמורת מגדל גד

כקילומטר דרומית מערבית לחורבה נמצאת שמורת הטבע "גבעת גד". השמורה אינה רשומה ברשימת שמורות הטבע והגנים בישראל, אך מופיעה במפות ובספרות.

הערה: בראשית ימי המדינה שימש השם "מגדל גד" כשמו של היישוב אל-מג'דל, ושונה בהמשך לאשקלון.

• 
  הגבעה של ח'רבת אלמג'דלה
• 
  שרידים קדומים בח'רבת אלמג'דלה
• 
  כניסה למערת מסתור בח'רבת אלמג'דלה

קישורים חיצוניים

• ח' מגדל-גד (ח' אֶל-מַגְ'דַּלָה), מתוך אתר הסקר הארכאולוגי של ישראל, באתר רשות העתיקות