מגדל היובל
מגדל היובל, הידוע גם בכינוי מגדל קריית הממשלה,[1] הוא גורד שחקים שהוקם בשנת 2005 ברחוב קפלן פינת דרך בגין בתל אביב (מחלף קפלן), מדרום למחנה רבין (הקריה) ומדרום-מערב למגדלי עזריאלי. עם חנוכתו היה זה הבניין הרביעי בגובהו בישראל.
 | |
| מגדל היובל | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
גורד שחקים  |
| שימוש | משרדים |
| כתובת | דרך בגין 125 |
| מיקום |
תל אביב-יפו |
| מדינה |
ישראל |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | 2000–2005 (כ־5 שנים) |
| תאריך פתיחה רשמי |
2005 |
| עלות | 165,000,000 דולר |
| אדריכל | פלג ארכיטקטים |
| סגנון אדריכלי |
אדריכלות פוסט-מודרנית |
| מידות | |
| גובה |
158 מ' |
| קומות |
42 |
| קואורדינטות | 32°04′23″N 34°47′21″E / 32.07294722°N 34.78921111°E |
|
(למפת תל אביב רגילה)   מגדל היובל  | |
  | |
המגדל מצופה באבן ובזכוכית. בראשו ממוקם מנחת מסוקים ובמרתפו כ-1,000 מקומות חניה.
הקמה
עריכה
המגדל נבנה על ידי חברת אפריקה ישראל ומנרב. על פי התוכנית המקורית אמור היה הבניין לכלול 26 קומות. לאחר תחילת בנייתו, אושרו תוספות בנייה והמגדל הוגבה ב-10 קומות,[2] כך שהוא כולל ביחד 36 קומות ושטח של 72 אלף מטר רבוע.[3]
המגדל נבנה כחלק מפרויקט דרום הקריה, לאחר מכירת השטח מצה"ל לגורמים אזרחיים, וכחלק מתוכנית צמצום וריכוז משרדי ממשלה בערים המרכזיות, המיושמת בין השאר גם בחיפה בבניית מגדל המפרש, ובבאר שבע בבניית קומפלקס בניינים חדש ומרוכז אשר מאפשר ריכוז פעילויות וצמצום עלויות. בניית המגדל אפשרה מכירת שטחים ישנים בהם השתמשה הממשלה, כמו גם הגברת היעילות והריכוז שמאפשרים שליטה קלה יותר על פעילויות וצרכים משרדיים[4]. המכרז להקמת המגדל פורסם ב-1998 ובדצמבר אותה שנה נבחרו באמצעותו החברות אפריקה ישראל ומנרב. הפרויקט הוקפא במאי 1999, על ידי עיריית תל אביב, עקב דרישתה להקמת כביש משוקע בצומת דרך פתח תקווה-דרך השלום-נתיבי אילון ומחלוקת על גובה הבניין המתוכנן.[5][6] הבנייה החלה לבסוף בשנת 2000, לאחר שאושר תקציב ליישום הסדרי התחבורה החדשים באזור.
בשנת 2008, בקשה אפריקה ישראל להקים עוד 930 מקומות חנייה, בגלל המחסור בחניות במבנה שהקשה על השכרת המשרדים בבניין. כמו כן, לבנות מעליות שאטל חיצוניות במבנה לקומה 25, המכונה "לובי עליון", שתתפקד ככניסה נפרדת לקומות העליונות שלא בשימוש משרדי הממשלה.[7] בשנת 2010, השלימה חברת דניה סיבוס את החניון הנוסף, הלובי והמעליות החיצוניות מצידו המערבי של המגדל.[3]
שימוש
עריכה24–26 קומות משמשות משרדי ממשלה של מחוז תל אביב, כולל מרבית משרדי רשות המיסים בתל אביב, משרד הפנים, משרד הבינוי והשיכון והטאבו.[8] המדינה שכרה קומות אלו במחיר של כ-14 דולר למ"ר, עם אופציה לרכוש אותן.[9] 11–12 הקומות האחרונות משמשות משרדים פרטיים, בהם חמש קומות המשמשות את מטהו של בנק מרכנתיל דיסקונט וכן שלוש קומות המשמשות את משרדי עמיתים קרנות הפנסיה הוותיקות.[10]
1 לונדון מיניסטורס, 2 בית אמות משפט, 3 מגדל מרגנית, 4. מגדל המטכ"ל, 5. תחנת הרכבת תל אביב השלום, |
ראו גם
עריכה| עיינו גם בפורטלים: | |||
|---|---|---|---|
|
פורטל האדריכלות | ||
|
פורטל ישראל | ||
|
פורטל תל אביב-יפו | ||
קישורים חיצוניים
עריכה
- מגדל היובל, באתר גורדי השחקים העולמי (באנגלית)
הערות שוליים
עריכה- ^ רז סמולסקי, מגדל של טעויות, באתר הארץ, 4 בפברואר 2008
- ^ אורי חודי, בלעדי: אפריקה ישראל הציעה חצי מבניין הקריה למגדל, באתר כלכליסט, 28 באפריל 2008
- ^ 1 2 עינת פז פרנקל, מיכל מרגלית, תל-אביב: 600 מקומות חניה יוקצו לציבור במגדל הקריה, באתר גלובס, 13 במאי 2010
- ^ דליה טל, האוצר החל ביישום תוכנית להקמת קריות ממשלה חדשות בערי המחוז, באתר גלובס, 11 ביוני 2001
- ^ אלעזר לוין, אין מחלף - אין מגדל, באתר גלובס, 5 במאי 1999
- ^ משה ליכטמן ואלעזר לוין, האוצר יחזיר ליזמי קרית הממשלה בת"א 130 מיליון ש' בשל הקפאת דרום הקריה, באתר גלובס, 11 במאי 1999
- ^ רז סמולסקי, מגדל של טעויות: מגדל היובל בתל אביב נותר ריק, באתר TheMarker, 5 בפברואר 2008
- ^ חיים ביאור, עובדי ממשלה בתל אביב מסרבים לעבור לבניין החדש בקרייה, באתר TheMarker, 24 בדצמבר 2004
- ^ אלעזר לוין, חברות אפריקה-ישראל ומנרב במו"מ למכירת 26 קומות בשטח 46 אלף מ"ר בקרית הממשלה, באתר גלובס, 15 ביוני 2004
- ^ רז סמולסקי, אפריקה ישראל מכרה לבנק מרכנתיל 5 קומות במגדל הקריה בכ-92 מיליון שקל, באתר הארץ, 23 בספטמבר 2009