מגילת זכויות היסוד של האיחוד האירופי

מגילת זכויות היסוד של האיחוד האירופי (Charter of Fundamental rights of the European union) מאגדת בתוכה זכויות בסיסיות הניתנות באיחוד האירופי. הן מספקות או מגינות על זכויות רבות בתחומים חברתיים, כלכליים, ביטחוניים וכדומה. ביניהן, ניתן למנות זכויות כמו הגנה על כבוד, חירויות שונות, שוויון, סולידריות, צדק ועוד. אך זכויות היסוד של האיחוד האירופי מפורטות ולרוב קשורות במידת המעורבות של האינדיבידואל בפרלמנט וברשויות המקומיות. האיחוד תורם לשימור ופיתוח ערכים משותפים אלה, תוך כיבוד מגוון התרבויות והמסורות של עמי אירופה: ברמת הזהות הלאומית וארגוני הרשויות הציבוריות של כל מדינה חברה באיחוד, ברמה האזורית וברמה המקומית. האיחוד שואף לקדם פיתוח מאוזן ומבטיח תנועה חופשית של אנשים, שירותים, סחורות והון .

ההקדמה למגילת זכויות היסוד של האיחוד האירופי

אמנת ליסבון מעניקה לזכויות היסוד של האיחוד האירופי מעמד משפטי זהה להוראות האמנות המכוננות. ההגנה על זכויות היסוד כפי שמובטח באמנה זו, נחשבת לאחת מן העקרונות הכלליים של מערכת המשפט של האיחוד האירופי, בשילוב המסורות החוקתיות המשותפות למדינות החברות. מאז אמנת ליסבון, מגילת זכויות היסוד של האיחוד האירופי הפכה לחלק מחייב ואינטגרלי של האמנות המכוננות. ההגנה על זכויות אלו צריכה להיעשות במסגרת המבנה והמטרות של האיחוד.

רקע היסטורי

על אף פסקי דין חשובים של בית הדין, במשך זמן רב המעמד המשפטי של זכויות האדם באיחוד האירופי לא היה מוגדר ומעוגן באופן רשמי ומחייב. כתוצאה מכך, המועצה האירופית (של ראשי המדינות החברות באיחוד) שהתכנסה בקלן ב-1999 החליטה שיש לנסח מגילת זכויות יסוד עבור האיחוד האירופי (Charter of Fundamental Rights of the European Union) . נקבע כי המגילה תהיה מבוססת על האמנה האירופית לזכויות אדם, על מסמכים אירופים שונים בתחום הזכויות הכלכליות-חברתיות ועל המסורות החוקתיות המשותפות של המדינות החברות.

ניסוח המגילה הוטל על ועידה מיוחדת אשר הורכבה מראשי כל המדינות החברות אז, נציגים מכל הפרלמנטים באיחוד (כולל הפרלמנט האירופי) ונציג אחד מן הנציבות. הוועידה סיימה לנסח את המגילה תוך כשנה והיא אושרה לאחר מכן על-ידי המועצה האירופית בביאריץ בצרפת באוקטובר 2000. היא הוכרזה באופן סופי ב-7 בדצמבר 2000. יתרה מזו, המגילה לזכויות יסוד עבור האיחוד האירופי אושרה על-ידי שלושת המוסדות הפוליטיים של האיחוד האירופי: הפרלמנט, מועצת השרים והנציבות. הם "הצהירו באופן חגיגי" על מחויבותם למגילה.

בנוסף לזכויות האדם הקלאסיות המעוגנות גם בהצהרת האוניברסלית של זכויות האדם מ־1948 ובאמנה האירופית בדבר זכויות אדם וחירויות יסוד, ניתן למצוא גם זכויות בתחום הביו-אתיקה (לדוגמה: האיסור על שיבוט גנטי של בני אדם), זכויות סוציאליות של עובדים והזכות לממשל תקין. אף על האישור וההצהרה של מוסדות האיחוד, קיבלה המגילה מעמד משפטי רשמי באופן סופי רק עם אימוץ אמנת ליסבון ב-2008 (על אף העובדה כי החלק העוסק בזכויות האזרח האירופי היה קיים עוד לפני כן). לפני כן, אינדיבידואלים לא יכלו להסתמך על מגילה זו בתביעות נגד מוסדות האיחוד בבית הדין לצדק. עם אימוץ אמנת ליסבון, בה הוטמעה מגילת זכויות היסוד לתוך אמנת האיחוד האירופי, מצב זה השתנה ונקבע כי יהיה לה אותו מעמד משפטי כמו זה שיש לאמנות המכוננות. אמנת ליסבון, אשר נבנתה על חורבות אמנת החוקה האירופית, קבעה בנוסף שעל האיחוד האירופי להצטרף לאמנה האירופית לזכויות אדם. הצטרפות זו, עשויה להביא לשינוי משמעותי במשטר זכויות האדם של האיחוד האירופי. נוסף על כך, היא תאפשר לאינדיבידואלים בפעם הראשונה לתקוף חוקים והחלטות של האיחוד האירופי בבית משפט שאינו בית הדין לצדק של האיחוד האירופי, אלא בבית הדין האירופי לזכויות אדם אשר נמצא בשטרסבורג, צרפת. היא עלולה גם ליצור מצב בו בית הדין לזכויות אדם "יהפוך" החלטה של בית הדין לצדק, או יפסוק בניגוד להחלטה כזו, מה שעלול לערער את ההיררכיה המשפטית והסדר שהיה קיים עד כה באיחוד האירופי.

הכרת בית הדין האירופי בכך שקיימת מגילה בלתי כתובה של זכויות יסוד, המהווה חלק ממשפט האיחוד האירופי, נבעה במידה רבה מהאתגר שהציב בפניו בית המשפט החוקתי הגרמני בראשית שנות ה-70: עמדת העותרים במקרה מסוים הייתה כי שיטת ההפקדות לקבל רישיון ייצוא של הקהילה סתרה את הזכות לחופש העיסוק, חופש כלכלי ועיקרון המידתיות אשר מעוגנים בחוקה הגרמנית. בית המשפט החוקתי של גרמניה גם ציין בזמנו את העובדה כי פרלמנט האיחוד האירופי לא נבחר בצורה דמוקרטית ואין לו מגילה של זכויות אדם. לכן, לא ניתן לדעת האם זכויות האדם שבית הדין האירופי דן בהן עומדות בסטנדרטים של חוקת גרמניה.

המקור למגילה זו נמצא במורשות החוקתיות של המדינות החברות ובאמנה האירופית לזכויות אדם, אשר המדינות היו חתומות עליה, ולא האיחוד עצמו. חייב להתקיים דיאלוג מסוים בין בית הדין של האיחוד האירופי לבין בית הדין האירופי לזכויות אדם שיאפשר את הפעילות ההרמונית של שתי המערכות המשפטיות שהם אמונים עליהן. האיחוד למעשה מבטיח חופש תנועה של אנשים, סחורות, שירותים והון בין כל מדינות האיחוד, והוא הנהיג מדיניות משותפת בתחום החקלאות, דייג, תחבורה סחר חוץ, תחרות ופיתוח אזורי. האיחוד יצר מטבע משותף אשר אומץ עד כה ב-19 ממדינות האיחוד ואף פיתח תפקיד בתחום מדיניות החוץ המקנה לו את היכולת לייצג את מדינות האיחוד בארגון הסחר העולמי, במפגשי ה-G7 ובמידה מסוימת גם באו"ם. בתחומים רבים נוספים, הוא בעל סמכויות להוביל יוזמות מדיניות וחקיקה, לפעמים במקביל למדינות החברות, כמו תחומים חברתיים ומדיניות רווחה, זכויות עובדים, זכויות נשים, חינוך והשכלה, איכות הסביבה, מחקר ופיתוח טכנולוגי וכדומה. ההמשכיות המתמדת של תהליך האינטגרציה האירופית ניכרת כיום באמנות המכוננות ששואפות לאיחוד הדוק ביותר בין עמי אירופה.

זכויות היסוד של האיחוד האירופי ומשפט האיחוד האירופי

האמנות המכוננות מנוסחות באופן שמזכיר חוקה: הן קובעות את מטרות האיחוד, מקימות את מוסדותיו וקובעות את סמכויותיהם, קובעות את הנורמות הבסיסיות שלפיהן יתנהל האיחוד ומעניקות את הסמכות לחוקק חקיקת משנה פרטנית יותר לצורך יישום נורמות כלליות אלה והשגת מטרות האיחוד. בנוסף, הן מעניקות זכויות שונות לאזרחי האיחוד ובין היתר זכויות אזרח בסיסיות. באמנת האיחוד נכתב על היותו של האיחוד מושתת על ערכי הדמוקרטיה, כבוד האדם, חירות, שוויון, שלטון החוק והכרה בזכויות אדם, כולל זכויות מיעוטים. יתר על כן, היא מחייבת את האיחוד לכבד את זכויות היסוד המובטחות על ידי האמנה האירופית להגנת חירויות יסוד וזכויות אדם ובהתאם למסורות החוקתיות המשותפות של המדינות החברות, כעקרונות היסוד של משפט האיחוד האירופי. מאז כינון אמנת ליסבון, גם מגילת זכויות היסוד של האזרח האירופי מהוות עקרונות מרכזיים במשפט האיחוד. הקהילה מהווה משטר משפטי חדש של המשפט הבינלאומי: למענו המדינות הגבילו את זכויותיהן הריבוניות בתחומים מוגבלים ונושאי הזכויות בו הם לא רק המדינות החברות, אלא גם אזרחיהן. באופן בלתי תלוי בחקיקת המדינות, משפט הקהילה מטיל לא רק חובות על פרטים, אלא הוא גם מיועד להעניק להם זכויות אשר הופכות לחלק מהמורשת המשפטית שלהם.

חל איסור על כל מדינה חברה לשכתב את תקנות האיחוד האירופי לתוך חוקיה הלאומיים מפני שזה מהווה טשטוש של האופי הקהילתי של תקנות אלה. התקנות לא רק מחייבות ומזכות את המדינות החברות ואת מוסדות האיחוד: הן מעניקות זכויות לפרטים כמו אזרחי האיחוד ומטילות עליהם חובות. הפרטים יכולים להסתמך עליהן בפני ערכאות של המדינה ושל האיחוד.

תוכן המגילה- סוגי זכויות היסוד

כבוד

• הגנה על כבוד אנושי.
• הזכות לחיים- לכל אדם הזכות לחיים. כמו כן, לא ייגזר עונש מוות או הוצאה להורג.
• הזכות להגינות של האדם- לכל אדם הזכות לכבוד ההגינות הגופנית או הנפשית שלו. בנוסף, בתחומי הרפואה והביולוגיה, יש לכבד את התנאים הבאים במיוחד:

1. הסכמה חופשית וידועה של הפרט, וזאת בהתאם לתהליכים המעוגנים בחוק.
2. איסור על פרקטיקות הקשורות בהשבחת הגזע ובחירה בין אנשים.
3. איסור על שימוש בגוף האדם וחלקיו כרווח כלכלי.
4. איסור על שיבוט בני אדם.

• איסור על עינויים ועל עונשים או טיפולים משפילים.
• איסור על עבדות ועבודות בכפייה.

חירויות

• הזכות לחירות וביטחון.
• הזכות לפרטיות ופרטיות המשפחה, בית ואמצעי תקשורת.
• הגנה על נתונים אישיים- לכל אדם הזכות להגנה על מידע אישי הנוגע לו. שימוש במידע כזה חייב להיעשות בהגינות ולמטרות מוגדרות, בקבלת הסכמה מאותו האינדיבידואל או על סמך בסיס משפטי המעוגן בחוק. לכל אחד הזכות לקבל גישה למידע הנאסף אודותיו והזכות לתקן אותו. היענות לחוקים אלה תהיה נתונה לפיקוח על ידי רשות עצמאית.
• הזכות להתחתן ולהקים משפחה- וזאת בהתאם לחוקים הלאומיים הקשורים בזכויות אלו.
• חופש המחשבה, מודעות ודת.
• חופש הביטוי והמידע.
• חופש האספה וההתאגדות.
• חופש האומנויות והמדעים.
• הזכות לחינוך- זכות זו כוללת חינוך חובה בחינם, החופש להקים מוסדות חינוכיים מתוך כבוד לערכי הדמוקרטיה וזכות ההורים להבטיח חינוך והוראה לילדיהם בהתאם לאמונותיהם הדתיות, הפדגוגיות והפילוסופיות, בהתאם לחוקים הלאומיים המסדירים את מימוש החירות והזכויות הללו.
• חופש העיסוק והעבודה- לכל אחד הזכות לעסוק במלאכה ולבחור במקצוע באופן חופשי: לחפש תעסוקה, לעבוד, לממש את זכות הקמת המוסדות ולספק שירותים בכל מדינה חברה באיחוד. בנוסף, אזרחי מדינות עולם שלישי המורשים לעבוד בשטחי המדינות החברות זכאים לתנאי עבודה השווים לאלו של אזרחי האיחוד האירופי.
• החופש לנהל עסק- בהתאם לדיני האיחוד האירופי ובהתאם לחוקים והנהלים הלאומיים המוכרים.
• הזכות לרכוש- לכל אדם הזכות להחזיק, להשתמש, להיפטר או להוריש את רכושו שנרכש כדין. אין לשלול מאיש את רכושו אלא לטובת הציבור ובמקרים ובתנאים הקבועים בחוק, בכפוף לפיצוי הוגן שישולם מבעוד מועד בגין אובדנו. השימוש ברכוש עשוי להיות מוסדר בחוק ככל שיידרש למען האינטרס הכללי. כמו כן, תינתן הגנה לקניין רוחני.
• הזכות למקלט- הזכות למקלט תינתן בהתאם לכללי אמנת ז'נבה (28 ביולי 1951) והפרוטוקול מ-31 בינואר 1967, אשר מתייחסים למעמד הפליטים ובהתאם לאמנת האיחוד האירופי והאמנה בדבר תפקוד האיחוד האירופי (להלן "האמנות"- The Treaties).
• הזכות להגנה במקרה של הרחקה או הסגרה- איסור על הרחקה קולקטיבית, אין להרחיק, לגרש או להסגיר אדם למדינה בה קיים סיכון שיוטל עליו עונש מוות, עינויים, יחס או עונשים לא הומניים או משפילים.

שוויון

• שוויון בפני החוק.
• אי אפליה- איסור על כל אפליה המבוססת על גזע, מין, צבע, מיעוט לאומי, מוצא אתני או חברתי, שפה, מאפיינים גנטיים, דת או אמונה, דעה פוליטית או מכל סוג אחר, רכוש, לידה, מוגבלות, נטייה מינית או גיל. בנוסף, בגדר יישום האמנות ומבלי לפגוע באף אחת מהוראותיהן המוגדרות, תיאסר כל אפליה שהיא על בסיס רקע לאומי.
• האיחוד יכבד את המגוון התרבותי, הדתי והלשוני (עיקרון הרב-לשוניות נחשב כעיקרון חשוב ביותר באיחוד האירופי, הואיל והוא מבטיח את הזכות של כל האינדיבידואלים להבין את הנעשה באיחוד ואת זכויותיו וחובותיו).
• שוויון בין נשים לגברים- שוויון בין נשים לגברים יהיה מובטח בכל התחומים, כולל תעסוקה, עבודה ושכר. עקרון השוויון לא ימנע קיום או אימוץ אמצעים המקנים יתרונות ספציפיים לטובת מין שלא מקבל מספיק ייצוג או התייחסות.
• זכויות הילד- לילדים הזכות להגנה וטיפול, הנחוצים לרווחתם. הם רשאים להביע את דעותיהם בחופשיות. דעות אלו יילקחו בחשבון בנושאים הנוגעים להם בהתאם לגילם ובגרותם. בכל אשר לפעולות הנוגעות לילדים, בין אם ננקטות על ידי רשויות ציבוריות או מוסדות פרטיים, טובת הילד חייבת להיות השיקול המרכזי. לכל ילד הזכות לשמור על בסיס קבוע קשר אישי וקשר ישיר עם 2 הוריו, אלא אם הדבר מנוגד לאינטרסים שלו.
• זכויות הקשיש- האיחוד האירופי מכבד ומכיר בזכויות הקשיש לחיות בכבוד ועצמאות ולקיים חיים חברתיים ותרבותיים.
• שילוב בעלי מוגבלויות בחברה- האיחוד האירופי מכבד ומכיר בזכותם של אנשים בעלי מוגבלות ליהנות מאמצעים שנועדו להבטיח את עצמאותם, השתלבותם החברתית והתעסוקתית והשתתפותם בחיי הקהילה.

סולידריות

• זכות העובדים לקבל מידע והתייעצות במסגרת מקום עבודתם- יש להבטיח לעובדים או לנציגיהם מידע והתייעצות ברמות המתאימות, מבעוד מועד במקרים ובתנאים שנקבעו בחוק האיגוד ובחוקי והנהלים הלאומיים.
• זכות למשא ומתן קולקטיבי- לעובדים ולמעסיקים או לארגונים המתאימים להם, בהתאם לדיני האיחוד ולחוקים והנהלים הלאומיים, יש הזכות לנהל משא ומתן ולחתום על הסכמים קולקטיביים ברמות המתאימות ובמקרים אל ניגוד אינטרסים לנקוט בצעדים קולקטיביים על מנת להגן עליהם, כולל שביתה.
• הזכות לגישה לשירותי השמה.
• הזכות להגנה במקרה של פיטורין שלא בצדק- לכל עובד הזכות להגנה מפני פיטורין לא מוצדקים וזאת בהתאם לדיני האיחוד האירופי ולחוקים והנהלים הלאומיים.
• תנאי עבודה הוגנים- לכל עובד הזכות לתנאי עבודה המכבדים את כבודו, בריאותו ובטיחותו. כל עובד זכאי להגבלת שעות העבודה המקסימליות, הפסקות מנוחה יומיות ושבועיות ולחופשה שנתית מסוימת בתשלום.
• איסור על העסקת ילדים והגנה על נוער עובד - העסקת ילדים אסורה. גיל הקבלה המינימלי לעבודה לא יהיה נמוך מגיל המינימום לסיום הלימודים בבית הספר וזאת מבלי לפגוע בכללים העשויים להיות נוחים יותר לצעירים ולמעט חריגות מסוימות. נערים המועסקים חייבים להיות בעלי תנאי עבודה המתאימים לגילאים שלהם ולהיות מוגנים מפני ניצול כלכלי או כל עבודה העלולה לפגוע בביטחונם, בריאותם או התפתחותם הפיזית, הנפשית, החברתית או המוסרית מבלי להפריע לחינוך שלהם.
• חיים מקצועיים ומשפחה- המשפחה זכאית להגנה משפטית, כלכלית וחברתית. בנוסף, על מנת להבטיח חיי משפחה ומקצועיות, כל אדם זכאי להגנה מפני פיטורין מסיבה הקשורה בלידה, זכות לחופשת לידה בתשלום ולחופשת הורות לאחר לידה או אימוץ ילד.
• ביטוח לאומי וסיוע סוציאלי- האיחוד האירופי מכיר ומכבד את הזכאות לקצבאות ביטוח לאומי ושירותים סוציאליים המעניקים הגנה במקרים כמו לידה, מחלה, תאונות עבודה, זקנה או תלות, אובדן עבודה בהתאם לכללים שנקבעו ולפי חוקי האיחוד והחוקים והנהלים הלאומיים. בנוסף, כל מי שמתגורר ועובר כחוק בתוך האיחוד האירופי זכאי להטבות ביטוח לאומי והטבות סוציאליות בהתאם לדיני האיחוד ולחוקים והנהלים הלאומיים. כמו כן, על מנת להיאבק בהדרה חברתית ובעוני, האיחוד האירופי מכבד ומכיר בזכות לסיוע סוציאלי ודיור כדי להבטיח חיים הגונים לכל מי שחסר לו משאבים מספקים, בהתאם לחוקי האיחוד האירופי והחוקים הלאומיים.
• בריאות- כל אדם זכאי לגישה לטיפול רפואי מונע ולהנאה מטיפול רפואי בתנאים שנקבעו בחוקים ובנהלי הלאומיים. תובטח רמה גבוהה של הגנה על בריאות האדם על פי הגדרה ויישום של כל המדיניות ופעילויות האיחוד האירופי.
• גישה לשירותים המספקים אינטרס כלכלי כללי- האיחוד האירופי מכיר ומכבד את הגישה לשירותים אלה בהתאם לחוקים הלאומיים ולאמנות, במטרה לקדם את הלכידות החברתית והטריטוריאלית של האיחוד.
• שמירה על איכות הסביבה- על מדיניות האיחוד האירופי לכלול ולהבטיח רמה גבוהה של הגנה ושיפור איכות הסביבה, בהתאם לעיקרון פיתוח בר-קיימא.
• הגנת הצרכן.

זכויות האזרח

• זכות ההצבעה והתמודדות בבחירות לפרלמנט האירופי- לכל אזרח באיחוד ניתנת הזכות להצביע ולהגיש מועמדות לבחירות לפרלמנט האירופי במדינה החברה בה הוא מתגורר, בתנאים הזהים לשל אזרחי אותה מדינה. חברי הפרלמנט האירופי ייבחרו בבחירות אוניברסליות ישירות, בהצבעה חופשית וחשאית.
• הזכות להצביע ולהתמודד בבחירות לרשות המקומית- כל אזרח של האיחוד האירופי זכאי להצביע ולהגיש מועמדות לבחירות המוניציפליות במדינה החברה בה הוא מתגורר, בתנאים הזהים לשל אזרחי אותה מדינה.
• הזכות למנהל תקין- כל אזרח זכאי לכך שענייניו יטופלו בצורה הוגנת ובזמן סביר על ידי המוסדות, הגופים, המשרדים והסוכנויות של האיחוד האירופי. זכות זו כוללת:

1. זכותו של כל אדם להישמע, לפני שננקט צעד פרטני כלשהו אשר עלול להשפיע עליו לרעה.
2. זכותו של כל אדם לקבל גישה לתיק האישי שלו, מתוך כבוד לאינטרסים הלגיטימיים של חשאיות וסודיות מקצועית-עסקית.
3. חובת המנהל לנמק את החלטותיו.

בנוסף, כל אדם זכאי לפיצוי מהאיחוד האירופי על כל נזק שנגרם על ידי מוסדותיו או על ידי עובדיו במילוי תפקידם, בהתאם לעקרונות הכלליים המשותפים לחוקי המדינות החברות באיחוד. כל אדם רשאי לכתוב למוסדות האיחוד באחת משפות האמנות ועליו לקבל תשובה באותה שפה.

• גישה למסמכים- כל אזרח של האיחוד ולכל אדם רגיל או בעל מעמד משפטי אשר מתגורר או בעל משרד רשום במדינה החברה זכאי לגישה למסמכי המוסדות, הגופים, המשרדים והסוכנויות של האיחוד, בכל אמצעי אשר ניתן לו.
• נציב תלונות הציבור האירופי- כל אזרח של האיחוד או כל אדם רגיל או בעל מעמד משפטי המתגורר או בעל משרד במדינה חברה זכאי לפנות לנציב תלונות הציבור האירופי במקרים של ניהול לא תקין בפעילות המוסדות, הגופים, המשרדים או סוכנויות האיחוד, למעט בית המשפט לצדק של האיחוד האירופי הפועל בתפקידו השיפוטי.
• זכות עתירה- לכל אזרח של האיחוד האירופי ולכל אדם רגיל או בעל מעמד משפטי המתגורר או בעל משרד הרשום במדינה חברה הזכות לעתור לפרלמנט האירופי.
• חופש תנועה ומגורים- לכל אזרח של האיחוד האירופי הזכות לנוע ולגור בחופשיות בשטח המדינות החברות. בנוסף, מוענקת תנועה חופשית ומגורים בהתאם לאמנות, לאזרחי מדינות עולם שלישי המתגוררים כדין בשטחה של מדינה חברה באיחוד.
• הגנה דיפלומטית וקונסולרית- כל אזרח של האיחוד האירופי יהיה זכאי בשטחה של מדינת עולם שלישית שבה המדינה החברה שהוא אזרח בה אינה מיוצגת, להגנה על ידי הרשויות הדיפלומטיות או הקונסולריות של כל מדינה חברה ובאותם תנאים של האזרחים של אותה מדינה חברה.

משפט וצדק

• הזכות לפתרון יעיל והליך הוגן- כל מי שזכויותיו וחירויותיו המובטחות בחוק האיחוד האירופי הופרו, זכאי לפתרון יעיל בפני בית דין בהתאם לתנאים המעוגנים בסעיף זה. כל אדם זכאי לשימוע הוגן ופומבי תוך זמן סביר על ידי בית דין בלתי תלוי שהוקם בעבר כדין. לכל אדם תהיה האפשרות לקבל ייעוץ, ייצוג והגנה. יינתן סיוע משפטי למי שחסר לו משאבים מספיקים על מנת להבטיח גישה יעילה למשפט וצדק.
• חזקת החפות וזכות להגנה- כל מי שהוגש נגדו כתב אישום ייחשב חף מפשע עד שאשמתו תוכח על פי דין. הכרה והבטחת זכויות הגנה לכל מי שהואשם.
• עקרונות חוק ומידתיות של עבירות פליליות ועונשים- אדם לא יוכרז כאשם בעבירה פלילית כלשהי בשל מעשה או מחדל שלא היוו עבירה פלילית לפי החוק הלאומי או המשפט הבינלאומי בזמן ביצועם. כמו כן, לא יוטל עונש כבד ממה שהיה נהוג בעת ביצוע העבירה הפלילית. אם לאחר ביצוע עבירה פלילית נקבע בחוק עונש קל יותר, יחול עונש זה. סעיף זה לא יפגע במשפטו ובענישתו של כל אדם על כל מעשה או מחדל אשר בזמן ביצועם היו פליליים על פי העקרונות הכלליים המוכרים על ידי קהילת העמים. בנוסף, אסור שחומרת העונשים לא תהיה בהתאם לעבירה הפלילית.
• הזכות לא להישפט או להיענש פעמיים בהליך פלילי בגין אותה עבירה פלילית- אדם לא יישפט או ייענש שנית בהליך פלילי בגין עבירה שבגינה הוא כבר זוכה סופית או הורשע במסגרת האיחוד האירופי, בהתאם לחוק.

הוראות כלליות לפרשנות ויישום המגילה

• תחום היישום- הוראות מגילה זו מופנות למוסדות, גופים, משרדים וסוכנויות האיחוד האירופי תוך התחשבות ראויה בעיקרון הסודיות ובמדינות החברות רק כאשר הן מיישמות את דיני האיחוד. לפיכך הם יכבדו את הזכויות, יקיימו את העקרונות הללו ויקדמו את יישומם בהתאם לסמכויותיהם תוך הכרה בגבולות סמכויות האיחוד כפי שהוקנו לו באמנות. המגילה אינה מרחיבה את תחום היישום של דיני האיחוד האירופי מעבר לסמכויותיו או קובעת על סמכות או משימה חדשה עבור האיחוד. בנוסף, מגילה זו לא משנה סמכויות ומשימות כפי שהוגדרו באמנות האיחוד האירופי.
• היקף ופרשנות של זכויות ועקרונות- כל הגבלה על מימוש הזכויות והחירויות המוכרות במגילה זו חייבת להיות מעוגנת בחוק ולכבד את מהות אותן זכויות וחירויות. בכפוף לעיקרון המידתיות, הגבלות הן לגיטימיות רק אם הן נחוצות ועומדות באמת במטרות של האינטרס הכללי המוכרות על ידי האיחוד האירופי או במטרה להגן על זכויות וחירויות של אחרים. זכויות המוכרות במגילה זו שלגביהן נכתב באמנות, ימומשו בתנאים ובגבולות המוגדרים באמנות אלו. ככל שהמגילה מכילה זכויות המתאימות לזכויות המובטחות באמנה להגנה על זכויות האדם וחירויות היסוד, המשמעות וההיקף של אותן זכויות יהיו זהים לאלו שנקבעו באמנה ההיא. התניה זו לא תמנע מחוקי האיחוד האירופי לספק הגנה נרחבת יותר. יתרה מזו, ככל שהמגילה מכירה בזכויות יסוד כפי שהן נובעות מהמסורות החוקתיות המשותפות למדינות החברות, זכויות אלו יתפרשו בהרמוניה עם אותן מסורות. ניתן ליישם את הוראות אמנה זו המכילות עקרונות על ידי פעולות חקיקה וביצוע שננקטו על ידי מוסדות, גופים, משרדים וסוכנויות האיחוד האירופי, וע"י פעולות של מדינות חברות כאשר הן מיישמות את דיני האיחוד תוך מימוש סמכויותיהן. הן יהיו נתונות להכרה משפטית רק בפרשנותם של מעשים כאמור ובפסיקה על חוקיותם. החוקים הלאומיים יילקחו בחשבון כמפורט באמנה זו. ההסברים שהועברו כדרך למתן הנחיות בפרשנות של אמנה זו יינתנו כראוי על ידי בתי המשפט של האיחוד האירופי ושל המדינות החברות.
• רמת ההגנה- שום דבר באמנה זו לא יתפרש כמגביל או משפיע לרעה על זכויות האדם וחירויות היסוד כפי שהוכרו בתחומי היישום שלהם על ידי דיני האיחוד האירופי והמשפט הבינלאומי ובהסכמים בינלאומיים שהאיחוד או כל המדינות החברות בהן חתומות. זה כולל את האמנה האירופית להגנה על זכויות האדם וחירויות היסוד וחוקות המדינות החברות.
• איסור ניצול לרעה של זכויות- שום דבר באמנה זו לא יתפרש כמרמז על זכות כלשהי לעסוק בפעילות מסוימת או לבצע פעולה מסוימת שמטרתה הרס של כל אחת מן הזכויות והחירויות המוכרות באמנה זו או בהגבלתן במידה רבה יותר ממה שצוין באמנה זו.

ראו גם

• האמנה האירופית לזכויות אדם
• אמנת ליסבון
• הפרלמנט האירופי
• הנציבות האירופית
• מועצת האיחוד האירופי
• משפט האיחוד האירופי
• חופש התנועה

לקריאה נוספת

רייך, א. (2004). משפט האיחוד האירופי: מוסדות ועקרונות. אוניברסיטת בר-אילן, הפקולטה למשפטים. נדלה מתוך: סיבל, ר., רונן, י. ואדלר, ה. (2016). משפט בינלאומי (מהדורה שלישית). נבו הוצאה לאור.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא מגילת זכויות היסוד של האיחוד האירופי בוויקישיתוף

• Charter of Fundamental Rights of the European Union, תוכן המגילה בגרסתה המקורית (2000) (באנגלית)