מגש הכסף
מגש הכסף הוא שיר עברי נודע של נתן אלתרמן, שפורסם במדורו "הטור השביעי" שבעיתון "דבר" ב-19 בדצמבר 1947[1].
השיר נעשה אהוד ביישוב ולאחר הקמת המדינה, ומקובל לקוראו בטקסי יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל. הוא הולחן על ידי נורית הירש, על ידי נחום היימן ועל ידי אורי קריב. שלושת הלחנים הם בביצועו של יהורם גאון[2].
שם השיר הפך למטבע לשון המתאר את תרומתה של גבורת הלוחמים במלחמת העצמאות להקמת המדינה.
תקופת כתיבתו ויצירתו
עריכההשיר פורסם ב-19 בדצמבר 1947, שלושה שבועות בלבד לאחר החלטת האו"ם מיום כ"ט בנובמבר 1947, שממנו ואילך נפתחה מלחמת העצמאות. הוא פורסם שנית ב-26 במרץ 1948 בלקט של ארבעה מטורי "הטור השביעי", שהופיע ב"דבר השבוע" לכבוד צאתו לאור של ספרו של אלתרמן "הטור השביעי: שירי העת והעיתון"[3].
בשיר ישנה התייחסות לאירועי שנות המרד והמרי של ארגוני המגן העבריים בשלטון הבריטי בארץ ישראל, שהתגברו לאחר רדיפות היהודים באירופה במהלך השואה ובמלחמת העולם השנייה. בעת כתיבת השיר נאבקו כוחות המגן העבריים על משמר היישובים ונערכו להתמודדות הצפויה עם יציאת הכוחות הבריטים מהארץ.
אלתרמן התכתב בשירו עם מילותיו של חיים ויצמן, מי שכיהן כראש ההסתדרות הציונית (ונבחר לאחר הקמת המדינה לנשיא), אשר צוטטו בעיתון "הארץ" ב-15 בדצמבר 1947. בעיתון תואר נאומו של ויצמן בוועידה הארצית של "המגבית המאוחדת" באטלנטיק סיטי שבארצות הברית[4], בעצרת שנועדה לגיוס כספים, ובה נכלל הציטוט הבא מפיו: "שום מדינה אינה ניתנת על מגש של כסף... תוכנית החלוקה אינה מקנה ליהודים אלא סיכוי" (במקור באנגלית: "no state has been handed to us on a silver platter")[5]. מילותיו של ויצמן, בנוסח "אין מדינה ניתנת לעם על מגש של כסף", מצוטטות כמוטו בשירו של אלתרמן.
תכנים ואמירות
עריכהאלתרמן הביא בשירו עיקרים מהרעיון הציוני. המילים "מדינת היהודים" מתכתבות עם ספרו בשם זה של בנימין זאב הרצל, שבמרכזו הצורך בהקמתה של מדינה יהודית עצמאית בכברת ארץ מוגדרת. הנכונות להקרבה למען זאת, ותפיסת העצמי ככלי בלבד לנוכח צורכי האומה, בוטאה בדבריהם של חלוצים בני העלייה השנייה. רעיונות אלו נשזרו בשירו, מעודכנים באירועי המרי העברי, החלטת החלוקה של האו"ם בכ"ט בנובמבר 1947, וההכנות לסיום המנדט הבריטי בארץ, הקמתה העתידית של מדינת ישראל והידיעה על מערכות צבאיות קשות אשר היו צפויות להתחולל נגד הכוונה להקימה על ידי היישוב[6].
הבית הראשון
עריכההבית הראשון פותח בהכרזה על מצב גאופוליטי חדש בארץ ישראל, שמתאפיין לכאורה בשלווה: "והארץ תשקוט", צמד מילים הרומז לביטוי המצוי בפסוקי התנ"ך[7].
קוראי השיר או שומעיו מתרשמים כביכול כי עתה נוצרו תנאי מחיה רגועים בני קיימא או לפחות הפוגה, לאחר ימים רבים של סערה, ולאחר מערכה כבדה[6]. המילים הבאות מפרטות את מצב האומה: מהימים הסוערים והרועשים נותרו אדמומיות "עין שמים”. במצב זה, על פי המשורר, מצבה של האומה:
”קְרוּעַת לֵב אַךְ נוֹשֶׁמֶת…
לְקַבֵּל אֶת הַנֵּס הָאֶחָד אֵין שֵׁנִי.”
זיוה שמיר מצביעה על כפל המשמעות של המילה "נס": "מסירת סיפורה הפלאי של הקמת המדינה, מסירת דגל המדינה, סמל הריבונות, כבטקסים לאומיים ממלכתיים"[8].
הבית השני
עריכההבית השני מתחיל במילים:
”הִיא לַטֶּקֶס תִּכּוֹן ...”
בתפאורת השיר משתתפים הלילה ואור הלבנה[6]. "האומה" - דמות ראשית ביצירה: "עוטה חג ואימה”. המשורר מתאר את חווייתה, או חוויתם הקיבוצית של אנשי היישוב ערב הכרזת המדינה. לאחר תיאור הנוף הנפשי המעורב של האומה, מובאת עלילת התרחשות של מפגש; "מנגד" ו"אל מול" פני האומה החוגגת והחרדה, מציב המשורר שתי דמויות: אישה ואיש צעירים, לוחמים חמושים שבאו בלבושם מהקו הראשון של החזית, והכוונה, מבלי שהדבר צוין במפורש, אל חברי הארגונים הצבאים שלפני הקמת המדינה[6].
הבית השלישי והבית הרביעי
עריכהבבתים אלה משורטטות הדמויות, אשר הצעירוּת היא מקווי דמותם העיקריים:[6]
”נַעֲרָה וָנַעַר
וְאַט-אַט יִצְעֲדוּ הֵם אֶל מוּל הָאֻמָּה.
לוֹבְשֵׁי חֹל וַחֲגוֹר, וְכִבְדֵי נַעֲלַיִם
...
וְנוֹטְפִים טַלְלֵי נְעוּרִים עִבְרִיִּים...
דֹּם הַשְּׁנַיִם יִגְּשׁוּ וְעָמְדוּ לִבְלִי-נוֹעַ”
אל הצעירות שקטת המבע, מצרף המשורר אמירה מהותית על קיימותן של שתי הדמויות; המילים רומזות על אפשרות למותם העתידי או לידיעה שכבר אירע: ”וְאֵין אוֹת אִם חַיִּים הֵם אוֹ אִם יְרוּיִים.”
והמילים, יוצרות את הרושם, שהדמויות אינן בחיים ושצעדיהן אל מול פני האומה הוא כזיכרון לחייהם, נכונותם ולהקרבתם עבורה, רושם המתחזק בהמשך השיר בשורה: ”כָּךְ יֹאמְרוּ. וְנָפְלוּ לְרַגְלָהּ עוֹטְפֵי-צֵל.”
אבל הדמויות הצעירות והחמושות, לכאורה אינן מוכרות לאומה; כך מתברר מן השאלה אשר שם המשורר בפיה בבית החמישי.
הבית החמישי
עריכההשאלה שהמשורר שם בפיה היא:
”אָז תִּשְׁאַל הָאֻמָּה, שְׁטוּפַת דֶּמַע-וָקֶסֶם,
וְאָמְרָה: מִי אַתֶּם?”
אי ההכרה הראשונית מוחלפת בהמשך ברגשות עמוקים של פליאה - "קסם", וצער עמוק על קורבנם של הצעירים - "דמע", המתעוררים אצל "האומה", "אל מול" הופעתם של הצעירים לובשי המדים, לנוכח נפילתם הפאתית לרגליה, המסמלת את מותם בקרבות[6], עונות בשלווה שתי דמויות הלוחמים ומודיעות כי הן "מגש הכסף", כלומר הכלי שעל גבו הוקמה הריבונות העברית בארץ; ומאבקם, וגם אם מותם, במסירות נפש ובהקרבה מודעת הוא למענה:
”וְהַשְּׁנַיִם, שׁוֹקְטִים,
יַעֲנוּ לָהּ: אֲנַחְנוּ מַגַּשׁ הַכֶּסֶף
שֶׁעָלָיו לָךְ נִתְּנָה מְדִינַת-הַיְּהוּדִים.”
הפגישה והדו-שיח בין האומה לבין שתי הדמויות מסתיים בנפילתם לרגליה, ובכך מסתיימת עלילת הפגישה המורכבת מניגודים (כמו "דמע" ו"קסם", "חג" ו"אימה") והנסערת ("ונפלו לרגלה", "דמע").
המילים: "והשאר יסופר בתולדות ישראל” ניתנות להתפרש בכמה אופנים. מבחינה פואטית הן מבדלות בין התרחשות המפגש ועלילתו המפורטים בשיר (שהחלו לאחר המילים "והארץ תשקוט"), מפגש פואטי ומטפורי שהוא מעבר למהלך הזמן, ומחזירות את המאזינים לדובר אל ה"תולדות” - ההיסטוריה, הזמן והמשך מהלך החיים. באמצעות המפגש המתואר הציב אלתרמן את מלחמת העצמאות והקמת המדינה כאירוע מכונן "בעל משמעות אדירה בתולדות העם היהודי"; כמו גם תובנות רבות על מצב החברה היישובית ועם ישראל בכללו באותה תקופה[6]. על פי דן לאור, השיר מעגן את מאורעות תש"ח ומלחמת העצמאות בתוך: "רצף של היסטוריה יהודית שהייתה והיסטוריה יהודית שעוד תבוא"[6]. דן מירון קבע כי השיר עומד "במרכזה של המודעות הישראלית העצמית", וכי הנער והנערה המוסרים לאומה את "נס העצמאות" הם במוקד התפיסה העצמית הישראלית[9]. על פי חוקר האמנות גדעון עפרת: "השיר הפך למרכיב חובה בטקסי יום העצמאות ולנכס-צאן-ברזל של תודעת ה"קוממיות" המאחדת גאווה ואֵבל"[10].
ייצוגים של השיר בתרבות ובאמנות
עריכה
- השיר הוסף להגדות של פסח רבות שראו אור בקיבוצים, לאנתולוגיות של מערכת החינוך הישראלית בהוצאת משרד החינוך וכן בפרסומים של משרד הביטחון.
- פסל בשם "מגש הכסף", מעשה ידי הפסלת בתיה לישנסקי, מוצב בפתח בית הנשיא יצחק בן-צבי ורעייתו רחל ינאית בן-צבי שהיו הורים שכולים, שבנם עלי בן-צבי נהרג במלחמת העצמאות. הפסל הוא תבליט ברונזה שנוצר בשנת 1968 בו מופיעות תשע דמויות של צעירים נעות בשדה שיבולים. שתי הדמויות הראשונות, נער ונערה, מושיטות ידיהן קדימה וגופן נוטה, כמו תחת משאו של מגש הכסף.
- ב־26 במרץ 1976, במלאת שש שנים למותו של אלתרמן, פרסם דן אלמגור בעיתון הארץ, שיר בשם "מרגש הכסף, 1976"[11]. בשיר מוחה אלמגור על הענקת אות מלחמת יום הכיפורים למשה דיין על ידי שר הביטחון דאז, שמעון פרס.
- ב-1982 פרסם הסופר עמוס עוז שיר במחאה על מלחמת לבנון הראשונה כמלחמת ברירה, גם הוא נושא את הכותרת "מגש הכסף". שירו קשור ומושפע משירו של אלתרמן, ומשתמש בו כדי להראות את ההבדל שבין מלחמת העצמאות למלחמת לבנון, שאליה עוז מתייחס כמיותרת.
- ב-1984 יצא למסכים סרטו של יהודה ג'אד נאמן בשם "מגש הכסף"[12].
- ב-2003 פרסם עפר שלח ספר העוסק בצה"ל, ובצורך בחשיבה מחודשת לגבי פעילותו, מטרותיו ומיקומו באתוס הישראלי. בשם הספר, "המגש והכסף", ישנה בו אמירה אירונית על מהפך שעבר על צה"ל מקום המדינה ועד היום.
- חוברה לו יצירה מוזיקלית ידי המוזיקאי חיים אלכסנדר אשר בוצעה על ידי מקהלות[13].
- השיר נקרא במסכתות וטקסים בימי זיכרון לחללי מערכות ישראל.
- בול יום הזיכרון תשע"ג (2013) הוקדש לשיר זה בעיצובו של הבול ובציטוט הבית החמישי מתוכו[14].
- במשחק מילים על שמו של השיר נקראה בשם "מגש הכסף" סדרת טלוויזיה עוסקת במצב הכלכלי והחברתי של מדינת ישראל בשנת 2015. אין שום קשר בין הסדרה ובין השיר.
אזכורים נוספים של הביטוי
עריכהלקריאה נוספת
עריכה- דן לאור, "מגש הכסף": סיפור וסיפור שכנגד, המאבק על הזיכרון: מסות על ספרות, חברה ותרבות, הוצאת עם עובד, תשס"ט 2009, עמ' 110–141.
- דן לאור, אלתרמן, הוצאת עם עובד, 2013, עמ' 345–350.
- דן מירון, "מגש הכסף", מול האח השותק: עיונים בשירת מלחמת העצמאות – מחזור ראשון, הוצאת האוניברסיטה הפתוחה, כתר הוצאה לאור, 1992, עמ' 63–87.
- זיוה שמיר, "נולדה מן החלומות והספרים", ארץ אחרת, 43, ינואר-פברואר 2008, עמ' 94–97.
קישורים חיצוניים
עריכה- "מגש הכסף" באתר בית לזמר העברי
- מילות השיר "מגש הכסף" והאזנה לו באתר זמרשת
- מילות השיר "מגש הכסף" באתר שירונט
"מגש הכסף": הרקע, השיר, ההתקבלות, בביצוע דן לאור, הרצאה באתר יוטיוב- זיוה שמיר, הרעיון ההיסטוריוסופי הסמוי המונח על "מגש הכסף": טורו של אלתרמן שניבא את הקמת המדינה, הלך ומלך: אלתרמן – בוהמיין ומשורר לאומי, תל אביב: הוצאת הקיבוץ המאוחד, הוצאת ספרא, עמ' 137–154, באתר "נתן אלתרמן".
- עפרי אילני, כיצד הפך הפרסום ב"הארץ" לשיר לאומי?, באתר הארץ, 13 בדצמבר 2007
- אריאל הירשפלד, נגד "מגש הכסף", באתר הארץ, 16 במאי 2008
- מרדכי נאור, הולדתה של אגדה, באתר "נתן אלתרמן"
- דן לאור, "מגש הכסף": סיפור וסיפור שכנגד, באתר "נתן אלתרמן"
- מרדכי נאור, מן העתון אל השיר: החידה מאילו מדברי וייצמן נטל אלתרמן את הביטוי "מגש הכסף" - פוענחה, קשר 15, אביב 1994
- דן לב ארי, 'מִי אַתֶּם?': 'מגש הכסף' וחללי הקרב בשועוט, בבלוג "עונג שבת", 20 באפריל 2015
אורי משגב, והשאר יסופר בתולדות ישראל: כך כתב אלתרמן את "הטור השביעי", באתר הארץ, 4 במאי 2016- פירוש השיר מגש הכסף, באתר של אודי צמח
- אלי אשד "מגש הכסף" – הבלדה הקלאסית של נתן אלתרמן לרגל 70 שנה לפרסומה עם תרגומים לאנגלית ולשפות אחרות. במגזין "יקום תרבות", 2017
תוכנית רדיו "מגש הכסף", במסגרת הסכת עולמי עם יצחק נוי, תאגיד השידור הישראלי - כאן, 21 בדצמבר 2021- זיוה שמיר, על "מגש הכסף" של אלתרמן, באתר מב"ע - מחקרים בספרות עברית
הערות שוליים
עריכה- ^ נתן אלתרמן, מגש הכסף, דבר, 19 בדצמבר 1947 (פרסומו הראשון של השיר בעיתון במדור הטור השביעי).
- ^ "מגש הכסף" בביצועו של יהורם גאון, סרטון באתר יוטיוב.
- ^ נתן אלתרמן, מגש הכסף, דבר, 26 במרץ 1948.
- ^ דייויד סלע, 70 שנים אחרי, באתר ישראל היום, 22 בדצמבר 2017
- ^ מרדכי נאור, הולדתה של אגדה, הטור השמיני – מסע היסטורי בעקבות הטורים האקטואליים של נתן אלתרמן, הוצאת הקיבוץ המאוחד ואוניברסיטת תל אביב, 2006: פרק תשיעי, עמ' 209–213, באתר "נתן אלתרמן"; פורסם גם במרדכי נאור, "מן העתון אל השיר: החידה מאילו מדברי ויצמן נטל אלתרמן את הביטוי "מגש הכסף" – פוענחה", קשר 15, אביב 1994, עמ' 72–77.
- ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 דן לאור, "מגש הכסף": הרקע, השיר, ההתקבלות, הרצאה שניתנה באוניברסיטת תל אביב, סרטון באתר יוטיוב.
- ^ ראו למשל: ”וַתִּשְׁקֹט הָאָרֶץ אַרְבָּעִים שָׁנָה” (ספר שופטים, פרק ח', פסוק כ"ח).
- ^ זיוה שמיר, הרעיון ההיסטוריוסופי הסמוי המונח על "מגש הכסף": טורו של אלתרמן שניבא את הקמת המדינה, הלך ומלך: אלתרמן – בוהמיין ומשורר לאומי, תל אביב: הוצאת הקיבוץ המאוחד, הוצאת ספרא, עמ' 137–154, באתר "נתן אלתרמן".
- ^ דן מירון, אל מול האח השותק, עמ' ?
- ^ אלתרמן והאמנות הסמויה מן העין, באתר אלתרמן.
- ^ רשומה מאת ד"ר תרצה הכטר, אתוס לאומי בעין הביקורת (2016-1948), 11.05.2016
- ^ ראו פרטים בערך יהודה ג'אד נאמן. על הסרט, ראו: אודי אדיב, הרדיקליזם הפוליטי של הקולנוע הישראלי : "מגש הכסף" כמשל, מחברות קולנוע דרום, 1, 2006, עמ' 67-55.
- ^ מגש הכסף בביצוע אסתר טוגנדהפט, רוזה סנדר, מקהלת קול ציון לגולה
- ^ מידע על בול יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל התשע"ג, באתר התאחדות בולאי ישראל.
- ^ סוריה משיבה לפרס: רוצים את הגולן על מגש זהב, באתר ynet, 7 ביולי 2009