מדי אחות
מדי האחות הם בגדי עבודה הנהוגים בבתי חולים ומרפאות ונילבשים על ידי אחיות במהלך עבודתן. מטרתם של מדים אלה היא לשמור על היגיינה ולמנוע הפצתם של חיידקים וזיהומים, וכך גם להעניק לאחיות מראה ייצוגי ולהבדילן מאנשי צוות רפואי אחרים. פרטי הלבוש העיקריים שכלולים במדי האחות המסורתיים הם שמלה, סינר וכובע. עם זאת, מדי האחות המודרניים כוללים סקראבס או חלוק מעבדה וחליפת מכנסיים[1].
היסטוריה
עריכהמדי האחות עד המאה ה-19
עריכההחל מימי הביניים ועד למאה ה-19, הנזירות שימשו כאחיות וטיפלו בחולים ופצועים. בזמן עבודתן לבשו את בגדי הנזירות שלהן שכללו גלימות מסורתיות וכיסויי ראש שהסתירו את שיערן[2]. הגלימות היו ארוכות ורחבות, עיצובן פשוט וצבען לרוב היה כהה. צבעו של כיסוי הראש היה ברובו לבן. מראה זה וערכי הצניעות, הפשטות והפונקציונליות שקידם השפיעו על עיצובם של מדי האחות בתקופות מאוחרות יותר[3].
מדי האחות במאה ה-19
עריכהבמהלך המאה ה-19, הפך הסיעוד למקצוע ממוסד[4], והאחיות נדרשו לעבור הכשרה כדי לעסוק בו. עקב כך, הופיע בקרב האחיות הרצון לעצב מדים ייחודיים שיעניקו להן הכרה וכבוד מקצועי, ויעזרו להבחין בינן לבין נשים אחרות העובדות למחייתן: משרתות, טבחיות וכובסות. ב-1851, עוצבו מדי האחות הרשמיים הראשונים על ידי פלורנס נייטינגייל, חלוצת הסיעוד המודרני בבריטניה. מדים אלה שימשו את האחיות שטיפלו בפצועים במהלך מלחמת קרים. הם כללו שמלה ארוכת שרוולים שנתפרה מבד טוויד אפור, קרדיגן צמר ושכמייה. נוסף לכך, לבשו האחיות סינרים ארוכים ורחבים, מגני שרוולים וצווארונים הניתנים להסרה. על ראשן חבשו כובעי בד לבנים מעומלנים. פרטי לבוש אלה תרמו לשמירה על ההיגיינה בשדה הקרב, ויצרו מראה אחיד שנתפס כמנחם בעיני החיילים[5].
ב-1861, עם פרוץ מלחמת האזרחים האמריקאית, החל השימוש במדי האחות הראשונים באמריקה הצפונית. דורותיאה דיקס, ראש האחיות של צבא האיחוד, הנחילה מראה אחיד בקרב האחיות שהיו תחת פיקוחה. מראה זה כלל שמלה פשוטה בצבע שחור, חום או אפור, וכך גם סינר וכובע מעומלנים שצבעם לבן. כמו כן, האחיות נדרשו לא לענוד תכשיטים או להתאפר. עקב תרומתן של האחיות לטיפול בפצועי המלחמות, צמחה יוקרתו של מקצוע הסיעוד ונשים רבות יותר הצטרפו לשורותיו. כתוצאה מכך, החל משנות ה-70 של המאה ה-19, גדל מספרם של בתי הספר לסיעוד. כל בית ספר הנהיג מדים משלו עבור תלמידותיו. עיצובה וצבעה של השמלה שלבשה כל אחות ייצגו את בית הספר בו למדה[5], בעוד שעיצובו של כובע האחות או תוספת של סרט צבעוני לשוליו סמלו את שנת לימודיה והבחינו בין המתלמדות לבין האחיות המוסמכות[4].
מדי האחות במאות ה-20 וה-21
עריכהבראשית המאה ה-20, השתנה מראם של מדי האחיות באופן משמעותי. עם הפיכתו של הצבע הלבן לסמל הסטריליות והניקיון, החלו האחיות ללבוש מדים לבנים[3]. למדים אלה נוספו כיסים בתוכם נשאו האחיות את הכלים ששימשו אותן בעבודתן[1]. כמו כן, קישוטי תחרה ומלמלה, שעיטרו את מדי האחות במאה ה-19, נעלמו כליל[5].
במהלך מלחמת העולם הראשונה, הפכו מדי האחות לפשוטים ופונקציונליים יותר. האחיות שפעלו בשדה הקרב לבשו לרוב חולצה מכופתרת, חצאית וסינר לבן. על ראשיהן חבשו כובעים או כיסויי ראש דמויי מטפחות בצבע לבן. סמל בצורת צלב אדום שנתפר או נרקם על כובע האחות או בקדמת הסינר סימל את השתייכותן של האחיות לצלב האדום[2]. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, חל שינוי נוסף בגזרת המדים ובאורכם כתוצאה ממחסור חמור בבדים. המדים הפכו לצרים יותר, ואורכם של השרוולים והחצאיות התקצר. חלק מן האחיות שפעלו בשדה הקרב החליפו את מדי האחות המסורתיים בחליפות מכנסיים הדומות בעיצובן למדי החיילים, וחבשו על ראשיהן כובעי ברט או כומתות צבאיות. צבעם של מדים אלה היה לבן, כחול כהה או חאקי[6].
במהלך שנות ה-50 של המאה ה-20, החל שימוש בבדים סינתטיים בייצור של מדי האחות. מדים אלה התקמטו פחות והיו נוחים יותר לכביסה וייבוש[6]. בשנות ה-60, בהשפעת התנועה הפמיניסטית, הופיעה בקרב האחיות דרישה למדי עבודה נוחים יותר[3]. כתוצאה מכך, במהלך שנות ה-70, התמעט השימוש בשמלות מעומלנות, ואחיות רבות החלו ללבוש חליפות מכנסיים במסגרת עבודתן. אחיות להן התמחות ספציפית החלו ללבוש מעל מדי האחות חלוק מעבדה לבן[5]. בשלהי שנות ה-70, בארצות הברית וחלק מארצות אירופה, כובעי האחות הפסיקו להוות חלק מן המדים[1].בשנות ה-80, אחיות העובדות בבתי חולים החלו ללבוש סקראבס, שהיו במקורם מדי מנתחים. הסקראבס כוללים חולצה קצרת שרוול, בעלת צווארון "V", ומכנס עם קשירת שרוך. תחילה הסקראבס היו בשימוש בקרב אחיות שעבדו בחדרי הניתוח ובמחלקות לטיפול נמרץ, אך עד 1995, הפכו למדים הנפוצים ביותר בבתי החולים בכל המחלקות[5]. הפופולריות של הסקראבס נבעה מהיותם פונקציונליים, נוחים וקלים לניקוי. בראשית המאה ה-21, צבעם של הסקראבס הפסיק להיות אחיד. מדים אלה מיוצרים כעת במגוון צבעים והדפסים המאפשרים להבחין בין אחיות העובדות במחלקות שונות, ובין האחיות לאנשי צוות אחרים בבית החולים[7]. עם זאת, במדינות אחדות, בהן סיעוד עודנו מקצוע בעל רוב נשי, אחיות ממשיכות ללבוש מדים מסורתיים הכוללים שמלה וכובע לבנים[8].
אביזרים
עריכה- כובעים: כובעי בד לבנים ומעומלנים החלו להוות חלק ממדי האחות החל משנות ה-70 של המאה ה-19. לכובעים אלה הייתה פונקציה מעשית. הם נחבשו כדי לכסות את שיערן הארוך של האחיות ולהרחיק אותו מפניהן בעת עבודתן. כמו כן, מאחר שבמאה ה-19, כובעים ומצנפות נחשבו לאביזר אופנתי, הכובע שימש גם כאביזר קישוט לשיער. עם הקמתם של בתי הספר לסיעוד, נכנסו לשימוש כובעי אחות אחידים בכל בית ספר. סרטים צבעוניים שנוספו לכובעים ציינו את דרגת האחות. השימוש בסרטים אלה הופסק בשנות ה-20 של המאה ה-20. בשנות ה-30 של המאה ה-20, עם כניסתן של התסרוקות הקצרות לאופנה הנשית, הפך כובע האחות לאלמנט קישוטי וסמלי בלבד[5]. בשנות ה-50, החל השימוש בכובעי נייר לבנים במקום כובעי הבד. בשנות ה-70, הכובעים הפסיקו להוות חלק הכרחי ממדי האחות במדינות רבות במערב[1].
- הנעלה: נעלי האחות הראשונות היו נעלי עור שחורות, בעלות עקב נמוך מאוד או חסרות עקב כלל. סוליית הנעל הייתה עשויה מגומי כדי למנוע מהנעליים להרעיש בזמן ההליכה. בראשית המאה ה-20, עם המצאת משחת הנעליים הלבנה, החלו האחיות לנעול נעליים לבנות[5].
- תכשיטים: מאחר שתכשיטים עלולים להוביל להפצה של זיהומים ובקטריות ולגרום לפציעות של המטופלים, כגון שריטות וגירוי עור, אחיות ממעטות לענוד תכשיטים בעת עבודתן[9]. עם זאת, האחיות משתמשות בשעונים עם תופסן סיכה לתלייה על דש הבגד. שעון זה נתלה במהופך, כך שניתן לראות בו את השעה כאשר מתבוננים בו מלמעלה.
מדים של אחים
עריכההחל משנות ה-60 של המאה ה-20, חל גידול משמעותי במספר הגברים העוסקים בסיעוד. לכן, הופיע הצורך לעצב מדים ייחודיים עבור האחים הסיעודיים. מדים אלה היו שונים ממדי האחיות בתקופה זו, וכללו מכנסיים וחולצה שצבעם לבן. לחולצתם של האחים נוספו כותפות או תלאי בד צבעוניים שציינו את דרגתם. החל משנות ה-80, בדומה לאחיות החלו האחים הסיעודיים ללבוש סקראבס. המדים הזהים תרמו ליצירתו של שוויון מגדרי בין אחים לאחיות, מאחר שטשטשו את ההבדלים המגדריים והראו כי השניים משתייכים לאותו המקצוע[4][5].
מדי אחיות בישראל
עריכה
לאחר קום המדינה, מדי האחות בישראל כללו שמלה לבנה מכופתרת וכובע לבן. לעיתים, בקדמת הכובע הופיע סמלו של מגן דוד אדום. הכובע לא כיסה את שיערה של האחות ושימש כסממן מקצועי בלבד. החל משנות ה-80 של המאה ה-20, הוחלפו השמלות בחליפות מכנסיים וסקראבס.
בראשית המאה ה-21, הלבוש של האחיות בישראל משתנה בין בתי החולים וקופות החולים השונות. במרבית בתי החולים האחיות לובשות מכנסיים וחולצה לבנים. בחלק מבתי החולים המכנסיים נשארים לבנים, אך חולצת אחות חדר המיון או הטיפול הנמרץ היא ירוקה, כחולה או ורודה. כמו כן, כל האחיות נושאות תג זיהוי וחלקן נושאות גם מסכת[10]. בקופות החולים אחיות לובשות לרוב חלוק מעבדה או טוניקה לבנה מעל בגדיהן.
ראו גם
עריכהלקריאה נוספת
עריכה- Houweling, L. (2004). Image, function, and style: A history of the nursing uniform. AJN The American Journal of Nursing, 104(4), 40-48
- Catalano, J. T. (2012). Nursing now!: Today's issues, tomorrow's trends (6th ed.). Philadelphia, PA: F.A. Davis. pp. 29–30
קישורים חיצוניים
עריכה
הערות שוליים
עריכה- ^ 1 2 3 4 5 .The history of nursing uniforms." NursingUniforms.net, 12 Jul. 2011. Web. 1 Jun. 2015"
- ^ 1 2 .Rodgers, K. "From nuns to fun – the history of nurses uniforms." Fibre2fashion, n.d. Web. 5 Jun. 2015
- ^ 1 2 3 .Nursing uniform history." Tafford, n.d. Web. 1 Jun. 2015"
- ^ 1 2 3 .Nursing uniform: history and evolution." South Australian Medical Heritage Society, n.d. Web. 5 Jun. 2015"
- ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 Houweling, L. (2004). Image, function, and style: A history of the nursing uniform. AJN The American Journal of Nursing, 104(4), 40-48
- ^ 1 2 .Nursing uniform of the past and present." Pulseuniform, n.d. Web. 5 Jun. 2015"
- ^ .Why nurses wear scrubs?" Jacksonville University, n.d. Web. 5 Jun. 2015"
- ^ Catalano, J. T. (2012). Nursing now!: Today's issues, tomorrow's trends (6th ed.). Philadelphia, PA: F.A. Davis. pp. 29–30
- ^ Spragley, F., & Francis, K. (2006). Nursing uniforms: professional symbol or outdated relic?. Nursing management, 37(10), 55-58.
- ^ 1 2 איתי גל, מדריך: כך תזהו מי מטפל בכם בביה"ח לפי המדים, באתר ynet, 11 בינואר 2013