מודה אני

תפילה ביהדות

מוֹדֶה אֲנִי היא תפילה יהודית קצרה הנאמרת מיד עם השכמת הבוקר, בה מודים לאלוהים על החזרת הנשמה בסיום השינה.

מודה אני

מוֹדֶה (מוֹדָה) אֲנִי לְפָנֶֽיךָ מֶֽלֶךְ חַי וְקַיָּים, שֶׁהֶֽחֱזַֽרְתָּ בִּי נִשְׁמָתִי בְחֶמְלָה; רַבָּה אֱמֽוּנָתֶֽךָ.

חציה הראשון של תפילת מודה אני על קיר בנין ברחוב בני ברק בתל אביב

מקור התפילה

עריכה

התפילה מקובלת ברוב תפוצות ישראל והיא אחת התפילות המוכרות ביותר, אף על פי שהיא אינה מופיעה בתלמוד ובשולחן ערוך. התפילה מופיעה לראושנה בספר סדר היום שחיבר המקובל הצפתי רבי משה בן מכיר:

ובקומו יאמר מיד 'מודה אני לפניך מלך חי וקיים שהחזרת בי נשמתי בחמלה רבה אמונתך' ואין צריך לזה נטילת ידים, כי אפילו יהיו ידיו מטונפות אין חשש, כיון שאינו מזכיר לא שם ולא כנוי

יש מי שכתב שתפילת 'מודה אני' נתקנה במקום ברכת "אלוהי נשמה" המוזכרת בתלמוד, שהייתה נאמרת קודם נטילת ידיים. אך מכיוון וכיום מברכים אותה רק לאחר הנטילה, תקנו לומר 'מודה אני' שאין בה שם ומלכות ומותר לאומרה קודם נטילה[1].

בתלמוד הירושלמי[2] ישנה תפילה אחרת שדומה מעט בנוסחה: "מודה אני לפניך ה' אלהי ואלהי אבותי שהוצאתני מאפילה לאורה", ואולם תפילה זו שבירושלמי היא חלק משלוש תפילות שנאמרות בשלושת חלקי היום.

התפילה מסתיימת בביטוי "רבה אמונתך", שמקורו בפסוק במגילת איכה[3]: "חדשים לבקרים - רבה אמונתך". שיבוש רווח בפיסוק התפילה הוא חיבור המילה 'רבה' למילה 'בחמלה' הקודמת לה, במקום חיבורה למילה 'אמונתך' הבאה אחריה.

משמעות התפילה

עריכה

עניינה של התפילה קשור לכך, שבשעת השינה מתנתקת הנשמה מהגוף ומופקדת בידי ה', והוא מחזירה בחמלתו בבוקר מחודשת ורעננה. סימוכין לתפיסה זו יש בפסוק "בידך אפקיד רוחי"[4], שעליו מסתמך הפיוט אדון עולם - "בידו אפקיד רוחי, בעת אישן ואעירה." ועל כן נחשבת אצל חז"ל שינה כמיתה קטנה, "שינה אחד מששים במיתה" (מסכת ברכות, דף נ"ז, עמוד ב'), והאדם שמוצא את עצמו בבוקר שב לחיים ולהכרה, מעלה על שפתיו תפילת הודיה לאל על "תחיית מתים" קטנה זו.

בביטוי המסיים 'רבה אמונתך' ישנם שלושה פרושים. הפירוש שמופיע במדרשי חז"ל גורס, שממה שה' החזיר לי את הנשמה הבוקר, אז מכך נלמד שהוא נאמן להחיות את המתים לעתיד לבוא (בראשית רבה, פרשה ע"ח, פסקה א'). ישנו פירוש נוסף על בסיס כך שה' אינו מעכב את הפיקדון, ומחזק את האמונה בו, בהחזרת הנשמות המופקדות אצלו (חת"ם סופר). פירוש אחר גורס שיש לה' הרבה אמונה בבני אדם, שביום הזה יעשו מעשים טובים וישרים, אפילו אם בימים קודמים לא עשו כיאות, ולכן הוא מחזיר להם את נשמותיהם.

בסידורים מסורתיים התפילה מנוקדת בלשון זכר: "מודֶה אני", אך בחלק מהסידורים המודרניים מופיעה גם וריאציה לנשים בלשון נקבה: "מודָה אני".

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא מודה אני בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה