מוזיאון הדואר והבולאות
המוזיאון לדואר ולבולאות (בשמו המלא: מוזיאון אלכסנדר לתולדות הדואר והבולאות[1]) הוא מוזיאון המוקדש לתולדות הדואר בארץ-ישראל המהווה חלק ממוזיאון ארץ ישראל.
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג | בולאות |
| כתובת | רחוב חיים לבנון 2, תל אביב-יפו |
| מיקום | מוזיאון ארץ ישראל |
| מדינה |
ישראל  |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | ? – 19 במאי 1998 |
| תאריך פתיחה רשמי |
19 במאי 1998 |
| קואורדינטות | 32°06′16″N 34°47′56″E / 32.104417485843°N 34.798926735969°E |
|
www | |
|
(למפת גוש דן רגילה)   מוזיאון הדואר והבולאות  | |
  | |
היסטוריה
עריכהבתחילת 1959 הוחלט על הקמת מוזיאון לבולאות לצד מלון הולילנד בירושלים[2] והמוזיאון נפתח ב-20 באוקטובר 1959[3]. ביוני 1960 התקיים במוזיאון תערוכה של בולי גאנה[4]. המוזיאון המשיך לפעול עד שנת 1963[5]. חברי אגודת הבולאות פנו בשנת 1968 למשרד הדואר בדרישה להקים מוזיאון חלופי לבולאות[6] והמשיכו לגלגל את הרעיון במהלך השנים הבאות[7].
כבר בראשית שנות ה-60 קיבל מוזיאון הארץ תרומה של אוסף בולים מעזבונו של מר ספילמן. הבולים יועדו להצגה בביתן המדע והטכנולוגיה[8]. ביולי 1983 נחתם הסכם בין משרד התקשורת ועירית תל אביב להקמת מוזיאון לתולדות הדואר במוזיאון, שיקרא על שם אשתו של יעקב אגם[9]. בספטמבר 1983 הונחה אבן פינה למוזיאון[10]. מימון בניית המוזיאון נתקל בקשיים, ובספטמבר 1989 התקיים טקס לחתימה על הסכם למימון הבניין[11]. גם צעד זה לא הספיק, ובשנת 1991 הנפיק השירות הבולאי גיליונית מזכרת מיוחד שכל ההכנסות ממכירתו נועדו להשלמת בניין המוזיאון[12].
המוזיאון לדואר ולבולאות הוקם בקרית המוזיאונים של מוזיאון ארץ ישראל, בשיתוף פעולה של רשות הדואר וקרן תל אביב לפיתוח. המוזיאון נחנך ב-19 במאי 1998, כ"ג באייר תשנ"ח, במסגרת אירועי חגיגות שנת ה-50 למדינת ישראל. לרגל פתיחת המוזיאון הונפקה גיליונית מזכרת[13] בה שולבו שלושה איורים של דוש, העוסקים בפעילות הדואר, בהשתתפותו של שרוליק: אשנב–כל בסניף דואר, בולאות ותיבות דואר, קטע של תצלום מתחילת המאה, של קבוצת חלוצים ליד סניף דואר בפתח-תקווה, וקטע של מעטפה משנת 1910 ועליה בול פתח תקווה – הבול העברי הראשון שהונפק בארץ[14].
תכנים
עריכההמוזיאון עוסק בתולדות הדואר בארץ-ישראל, על רקע התמורות ההיסטוריות, החברתיות והמדיניות שידע האזור. התצוגה משלבת מרכיבים המתייחסים לנושא הדואר בכלל ולדואר בארץ-ישראל בפרט, בעזרת אמצעי המחשה אינטראקטיביים[15].
המוזיאון מציג תערוכות קבועות ומתחלפות, ומפעיל ספריה, אגף לתצוגת בולים, חדר הרצאות וחדר לפעילות יצירתית של תלמידים[16].
תערוכות ותצוגות
עריכהתערוכות קבועות
עריכה- תולדות הדואר בארצנו - תולדות הדואר בישראל מאמצע המאה ה-19 ועד להקמת מדינת ישראל.
- רקע היסטורי - הרקע ההיסטורי של העברת מסרים בארץ-ישראל במשך אלפי שנים.
- הדואר היום - פעילות רשות הדואר ואמצעי הדואר העכשוויים.
- הבולאות - בחירת הנושא, העיצוב, הייצור והאיסוף של בולים.
- אוסף אלפרד גולדשמידט - אוסף הכולל אלפי מעטפות, המתעד את העברת דואר האוויר מארץ-ישראל ואליה והוא הגדול ביותר מסוגו. האוסף נפתח במעטפה משנת 1919, שהגיעה בטיסה של חיל האוויר המלכותי הבריטי ומהווה את העדות הראשונה לדואר אוויר בארץ- ישראל, ונחתם בשנות ה-70 של המאה העשרים[17].
תערוכות מתחלפות
עריכהתערוכות המוצגות בקומה התחתונה של המוזיאון, מעת לעת.
קישורים חיצוניים
עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של מוזיאון הדואר והבולאות- המוזיאון לדואר ולבולאות, אתר דואר ישראל
הערות שוליים
עריכה- ^ יואב יצחק, צבי אלכסנדר קולע בול, באתר גלובס, 1 בנובמבר 2004
- ^ מוזיאון לבולאות ייפתה בירושלים, הַבֹּקֶר, 28 בינואר 1959
- ^ נפתח המוזיאון הירושלמי לבולאות, הצופה, 21 באוקטובר 1959
חיים לנגלבן, המוזיאון הירושלמי לבולאות, חרות, 30 באוקטובר 1959 - ^ נפתחה תערוכת בולי גאנה, חרות, 8 ביוני 1960
- ^ הזמנה לקוסמונאוטים לבוא לירושלים, למרחב, 1 בפברואר 1963
- ^ יוצר פנים חדשות לאדם, מעריב, 16 באוקטובר 1968
- ^ העדר תקציב נמנעת הצגת אוסף בולים נדיר 19800516, באתר כל העיר, 7
- ^ מוצגים יקרי ערד נתרמו למוזיאון הארץ בתל־אביב, הארץ, 28 ביוני 1962
- ^ א. לינדנבאום, מוזיאון לתולדות הדואר בארץ ישראל יוקם בת"א, דבר, 6 ביולי 1983
אריה לינדנבאום, חלוקה שכזאת, דבר, 10 ביולי 1983 - ^ דנקה הרניש, ביתן לתולדות הדואר בארץ יוקם בת"א, דבר, 27 בספטמבר 1983
- ^ אוסף בולים, מעריב, 5 בספטמבר 1989
- ^ רשות הדואר, זה בול למוזיאון, מעריב, 22 באוקטובר 1991
- ^ גליוניות מזכרת באתר דואר ישראל
- ^ עלון המוזיאון לדואר ובולאות, באתר התאחדות בולאי ישראל
- ^ מוזיאון אלכסנדר לתולדות הדואר והבולאות, באתר מוזיאון ארץ ישראל
- ^ המוזיאון לדואר ולבולאות, אתר דואר ישראל
- ^ אוסף אלפרד גולדשמידט