מוזיאון השומרונים - גריזים

מוזיאון השומרונים - גריזים (בעברית שומרונית: ࠌࠅࠆࠉࠀࠅࠍ ࠄࠔࠌࠓࠉࠌ, בערבית: المتحف السامري) הוא מוזיאון הנמצא במרכז שכונת השומרונים קריית לוזה, על הר גריזים, מול בית הכנסת השומרוני. המוזיאון מנוהל על ידי הכהן יפת בן אשר ומצויים מוצגים מגוונים על התרבות השומרונית, ביניהם ספר תורה שומרוני, תערוכה מתמדת של כתבי יד, פרוכות קיר, סוכה שומרונית ודגמים של הר גריזים.

מוזיאון השומרונים - גריזים
ࠌࠅࠆࠉࠀࠅࠍ ࠄࠔࠌࠓࠉࠌ

מוזיאון השומרונים
מידע כללי
סוג	תרבות שומרונית
מיקום	קריית לוזה
מדינה	יהודה ושומרון
מנהל	יפת בן אשר
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה	?–1991
תאריך פתיחה רשמי	1991
קואורדינטות	32°12′14″N 35°16′14″E
http://www.shomronim.co.il

כהן העדה יפת בן אשר מסביר למבקרים על השומרונים תחת סוכה שומרונית ייחודית בחג הסוכות

ספר התורה

במוזיאון מוצג ספר תורה מלפני 600 שנה. ספר תורה אחר, העתיק ביותר נמצא בבית הכנסת על ההר ומוצג לציבור רק פעם בשנה ביום הכיפורים. שני ספרי תורה עתיקים נגנבו.

ההשוואה בין ספר דברים המקראי לבין הספר שבידי השומרונים מראה את ההבדלים בין שתי המסורות. קטע, הכולל שינויים, מחומש דברים בפרשת כי תבוא נכלל בספר דברים השומרוני, מיד לאחר עשרת הדיברות.

להלן הקטע מספר דברים המקראי:

וַיְצַו מֹשֶׁה וְזִקְנֵי יִשְׂרָאֵל, אֶת הָעָם לֵאמֹר: שָׁמֹר, אֶת-כָּל-הַמִּצְוָה, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם, הַיּוֹם. וְהָיָה, בַּיּוֹם אֲשֶׁר תַּעַבְרוּ אֶת-הַיַּרְדֵּן, אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ. וַהֲקֵמֹתָ לְךָ אֲבָנִים גְּדֹלוֹת, וְשַׂדְתָּ אֹתָם בַּשִּׂיד. וְכָתַבְתָּ עֲלֵיהֶן, אֶת-כָּל-דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת בְּעָבְרֶךָ: לְמַעַן אֲשֶׁר תָּבֹא אֶל-הָאָרֶץ אֲשֶׁר ה'אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ, אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ, כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר ה' אֱלֹהֵי-אֲבֹתֶיךָ, לָךְ. וְהָיָה, בְּעָבְרְכֶם אֶת-הַיַּרְדֵּן, תָּקִימוּ אֶת-הָאֲבָנִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם, בְּהַר עֵיבָל; וְשַׂדְתָּ אוֹתָם, בַּשִּׂיד. וּבָנִיתָ שָּׁם מִזְבֵּחַ, לַה' אֱלֹהֶיךָ: מִזְבַּח אֲבָנִים, לֹא-תָנִיף עֲלֵיהֶם בַּרְזֶל. אֲבָנִים שְׁלֵמוֹת תִּבְנֶה, אֶת מִזְבַּח ה' אֱלֹהֶיךָ; וְהַעֲלִיתָ עָלָיו עוֹלֹת, לַה' אֱלֹהֶיךָ. וְזָבַחְתָּ שְׁלָמִים, וְאָכַלְתָּ שָּׁם; וְשָׂמַחְתָּ, לִפְנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ. וְכָתַבְתָּ עַל-הָאֲבָנִים, אֶת-כָּל-דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת--בַּאֵר הֵיטֵב .

— פרק כ"ז, א'-ח'

המשפט הראשון אינו כלול במסורת השומרונית ובמקום הר עיבל מופיע הר גריזים. בשאלת זיהוי ההר קיימות מחלוקות.

הסוכה

ההסבר ניתן מתחת לסוכה שומרונית ובעצם חג הסוכות. הסכך של הסוכה מורכב מ"פרי עץ הדר" - לפי הפירוש השומרוני מכל הפירות שיש להם "הדר". לפני סוכות הם יוצאים למטעים ובוחרים את הפירות היפים ביותר. בין הסכך אפשר למצוא גם פלפלים יפים, ירוקים ואדומים. לשם יצירת ריח טוב בסוכה מוסיפים לסכך ענפים מער אציל ואקליפטוס.

פרוכת

על קירות המוזיאון יש פרוכות אחדות. בראש הפרוכת, העשויה מבד אדום, מנורת שבעת הקנים ותחתיה קטעים מהתורה ומהתפילה. על שאר הקירות מופיעות התמונות של הכהנים הגדולים האחרונים, וכן תמונות מטקסי השומרונים מימים עברו.

ציור מרשים במיוחד כולל את עשרת הדיברות. למנהגם, עשרת הדיברות כוללות את המצווה לומר את הברכה על הר גריזים.

תולדות השומרונים

במוזיאון מוצגים שני תרשימים המספרים את תולדות העדה. הראשון, מראה את 26 הדורות שעברו מהאדם הראשון עד משה - בסיס המשותף לעם היהודי ולעדה השומרונית. השני, רשימת 136 הכוהנים הגדולים של העדה מאלעזר הכהן ועד היום.

לפי דברי ימי השומרונים, ניצב המשכן על הר גריזים במשך 260 שנה, כל תקופת השופטים. כאן כהנו הכהנים הגדולים מבני פנחס בן אלעזר להם ניתנה הכהונה הגדולה. בתקופה זו שרתו הכהנים הגדולים אלעזר בן אהרן, בנו פינחס, בנו אבישע, בנו ששי, בנו עזי. מלבד הכהן הגדול ששי כל הכהנים הגדולים האלה, נזכרים בספר דברי הימים א', ה', ג'-י"ג. עם עלות עזי לכהונה, פורש עלי הכהן שהוא מבני איתמר בן אהרן ומקים משכן משלו בשילה. לדעת השומרונים, התנ"ך עובר בשתיקה מוחלטת על מאורע מכריע זה בתולדות ישראל. אולם ההיסטוריון היהודי יוסף בן מתתיהו כותב בספרו קדמוניות היהודים עם מות שמשון עברה הכהונה הגדולה מבית פינחס לבני איתמר והכהן הראשון היה עלי. ואכן כל הכהנים בני אהרן עד תקופת עלי, עת שכן המשכן על הר גריזים, וכן יהושע בן נון וכלב בן יפונה נשיא שבט יהודה, כולם קבורים סביב הר גריזים, בכפר עוורתא בעוד הכהן היחידי הקבור בשילה הוא עלי. שומרונים סבורים כי הכהן הגדול הראשון, הבלעדי להם, היה עזי הכהן.

לעדת השומרונים היו כוהנים, כמו אצל היהודים. לפני שנים אחדות נפטר הכהן הגדול האחרון. מאז נבחר לכהן גדול אחד מבני שבט לוי. בעדה השומרונית 12 לויים, המכהנים בתור כהנים מהעדה. תפקידם הוא בעיקר דתי.

עשרת הדיברות

עשרת הדיברות נחשבות בעדה השומרונית כנוסח שיש לכתוב אותו במקומות קדושים. זאת, בניגוד למסורת היהודית, אשר הדגישה כלפי הפורשים מהיהדות המסורתית את התורה שבעל פה. לכן נמנע מהבלטת עשרת הדיברות בבית הכנסת. כאשר מופיעות עשרת הדיברות מקובל רק לציין את האותיות וראש הפרק, דהיינו, לשם הבנת ההמשך יש לקרוא את התורה שבעל פה.^{[דרושה הבהרה]}

לאחר עשרת הדיברות, כפי שמופיעות בספר דברים השומרוני, מופיע תוספת שאינה נכללת במקרא היהודי. (ראו צילום בפרק למעלה ספר התורה). בתוספת כלולה הפיסקה כי לאחר שבבני ישראל יעברו את הירדן הוא יקימו מזבח בהר גריזים. זאת, לעומת חומש דברים המתאר כי אירוע זה יתרחש בהר עיבל. בגרסה המיקראית תומכים גם הממצאים הארכאולוגיים של אדם זרטל בהר עיבל.

הדגמים של הר גריזים

במוזיאון השומרונים מצויים דגמים של מבני השומרונים בהר גריזים.

גלריה

• 
  פרוכת שומרונית
• 
  26 דורות עד משה
• 
  נוסח עשרת הדיברות
• 
  ספר דברים המקראי לעומת ספר דברים השומרוני
• 
  136 הכוהנים הגדולים האחרונים

לקריאה נוספת

• אדם זרטל, עם נולד - מזבח הר עיבל וראשית ישראל, הוצאת למשכל הוצאה לאור והפצה בע"מ - מיסודן של ידיעות אחרונות וספרי חמד, תל אביב, 2000

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא מוזיאון השומרונים - גריזים בוויקישיתוף

• האתר הרשמי של השומרונים
• כתבה ברשת Sleeplessingaza על השומרונים וביקור במוזיאון, סרטון באתר יוטיוב
• הר גריזים 3D תמונות תלת־ממד של מוזיאון השומרונים, בית הכנסת וקריית לוזה באתר "המימד השלישי"