מוחמד בן ת'אני
מוחמד בן ת'אני (בערבית: محمد بن ثاني) היה השליט הראשון של קטר. אביו ת'אני בן מוחמד היה מייסד קטר כשהגיע מאזור ריאד לחצי האי קטר. מוחמד ידוע בכך שהדף את הצבא העות'מאני במחצית הראשונה של המאה ה-19 ובכך שבנו הראשון הוא ג'אסם בן מוחמד, המחייה של קטר ואמירה הראשון.[1][2]
 | |||||||||
| לידה |
1788 פוואירית' | ||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
1878 (בגיל 90 בערך) דוחה | ||||||||
| מדינה |
 קטר | ||||||||
| מקום קבורה |
דוחה  | ||||||||
| שושלת בית ת'אני | |||||||||
| |||||||||
| |||||||||
  | |||||||||
ביוגרפיה
עריכהשייח' מוחמד בן ת'אני נולד בפוואירית' שבקטר. הוא היה הבן השני לאביו אך משום שהוא נולד מהאישה המועדפת על אביו הוא הוכתר להיות שליט קטר בעתיד. היו לו ארבעה אחים:
- שייח' סמיר בן ת'אני
- שייח' הד בן ת'אני
- שייח' עלי בן ת'אני
- שייח' אחמד בן ת'אני
בחייו המוקדמים, מוחמד חי בפוואירית' ובגיל 59 התחיל לנדוד דרומה לדוחה, המשפחה החלה בנדידתה בשנת 1847. אביו מת בשנת 1860 ועד שנת 1865 מוחמד הפך לדמות החשובה והדומיננטית ביותר במפרץ הפרסי כולו. בשנת 1878 ויתר מוחמד על השליטה בקטר והעביר אותה לבנו שפיתח תואר חדש "אמיר קטר". מוחמד מת באותה השנה שבה הוא העביר את כל סמכויותיו לבנו (1878) ונקבר בדוחה.